שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    את לא מסבירה, אז איך הוא יבין? טיפול בשתיקה

    רועי ומיטל חולקים זוגיות אוהבת, ובכל זאת כל ויכוח קטן הופך למריבה מכוערת. את נשק הצעקות מחליפות שתיקות מעיקות. מיטל מתכנסת לתוך עצמה ושותקת עד יעבור זעם, רק שהזעם לא באמת עובר בלי לדבר. על השקט שבלב הסערה הזוגית

    רועי ומיטל, זוג בתחילת שנות ה-30 לחייהם, פנו לטיפול זוגי לאחר ארבע שנות נישואים ושני ילדים. הם תיארו את הקשר כקרוב ואוהב, אבל גם כזה בו כל עימות מתלקח במהרה למלחמת עולם. הקושי העיקרי שתיארו היה בדפוס חוזר של מיטל, שנוהגת להתכנס לתוך עצמה כל פעם שהעימות מגיע לעוצמות כעס גבוהות. בעוד שההתנתקות שלה מהירה ומיידית, החזרה לשגרה והיכולת לשוב ולתקשר לוקחות ימים ואפילו שבועות.

     

    "אני מרגישה עלבון עמוק ביותר וצריכה זמן, ובעיקר צריכה להרגיש שהוא מתנצל מעומק ליבו", אומרת מיטל. רועי הוא כמעט תמיד זה שיוזם את הפיוס, וגם אז קשה לה מאד לחזור ולנהל דיאלוג. "אני יודעת שזה לא בריא לקשר ושצריך לדבר גם כשרבים וכועסים, אבל זה חזק ממני, מה אפשר לעשות?"

     

    היה ברור שמיטל מודעת היטב לקשיים. לא פעם היא חשה אשמה בדיעבד, אבל בזמן אמת,  בעיצומו של ריב, חוותה רמה גבוהה במיוחד של מצוקה וחוסר אונים. היא תיארה את תחושות העלבון שמציפות אותה כשרועי לא מבין ולא נענה לצרכים שלה. בתוך הוויכוח הוא הופך בעיניה בבת אחת מבן זוג אוהב ומחבק לדמות שלילית, מרוחקת ואגוצנטרית שלא שמה לב לסבל שלה. באופן אוטומטי היא ממהרת להיסגר ולהתכנס כמו שבלול לתוך קונכייה. ההתנתקות אמנם מצליחה להפיג את הכאב, אבל גם מקשה עליה לחזור ולהתקרב.

     

    בתחילת הקשר רועי היה מנסה לפייס ולחזר, אבל עם הזמן הפך ליותר ויותר כועס ומאשים והתחיל גם הוא לתפוס מרחק. ככל שהזמן עבר פרקי ההתנתקות הלכו ונעשו תכופים וארוכים יותר, עד כדי מחשבות על פרידה.

     

    דפוס של שתיקות הופך לנשק שמאיים על הקשר

    הסכמתי עם בני הזוג שלעיתים התנתקות קצרה כשהיצרים מתלהטים והוויכוח הופך להיות קשה ומכאיב בהחלט יכולה לסייע להרגעת הרוחות. לפעמים ניתוק זמני מאפשר לכל אחד מרחב אישי כדי להירגע, לראות את הדברים מזוויות מבט נוספות ולעבד את הכעס ויתר הרגשות. לאחר מכן ניתן לשוב לתקשר ממקום פחות סוער ומציף.

     

    עם זאת, כשההתנתקות מתמשכת והופכת לדפוס תגובה קבוע במקרים שנוצרת אי הסכמה או כשאחד הצדדים פגוע, כבר מדובר באיום שמרחף תמידית במרחב הזוגי ולא מאפשר תקשורת ישירה בין בני הזוג. השתיקות הופכות עד מהרה לכלי נשק כבד ותוקפני כלפי הצד האחר, שנותר חסר אונים לנוכח התעלמות בן הזוג ממנו.

     

    במהלך הטיפול הזוגי היה חשוב ללמוד ולהכיר את דפוס ההתנהגות הזה: מאיפה צמח ואילו מטרות שירת, מה חיזק אותו לאורך השנים ומה יוכל לבוא במקומו.

     

    דפוס של התנתקות ושתיקות ממושכות מאפיין בני זוג שחווים את האחר כמי שפוגע בהם בנקודות עמוקות וכואבות. ההתנתקות משמשת קודם כל כסוג של מנגנון הגנה מפני כאב, אבל הופכת עד מהרה לתוקפנית ופוגעת בעצמה באחר.

     

    בתוך אשה מצליחה נותרה ילדה פגועה

    במהלך הטיפול נגענו בעבר המשפחתי של מיטל, ממנו היה ניתן ללמוד איך אותו דפוס שירת אותה. בהיותה ילדת סנדוויץ' בין שני אחים, מיטל נחשבה לפחות מוצלחת ומוערכת במשפחה. היא סבלה ככל הנראה מלקות למידה שלא אובחנה בזמן והיתה מושא ללעג ולקלס של הסובבים אותה ובעיקר של הוריה, שנהגו להשפיל, ולזלזל בה לגבי הישגיה הלימודיים וקשייה בהתארגנות יעילה.

     

    כילדה התמודדה מיטל עם פער בין קבלה וחום שהעניקו הוריה לאחיה, מול ריחוק וניכור ששררו ביחסם כלפיה. מנגנון ההתנתקות עזר לה לצמצם את הפגיעה הרגשית ולשמור על עצמה מפני הביקורת האינסופית של הוריה. עם השנים היא לימדה עצמה להנמיך ציפיות ולחיות את חייה במנותק מהם.

     

    בגיל צעיר מיטל יצאה לעצמאות ועזבה את הבית, ובחוץ החלה לפלס את דרכה בהצלחה. היא גילתה את כישוריה האמנותיים ועשתה חיל במקצוע בו בחרה. אבל למרות ההצלחות וההערכה מהסובבים אותה, בתוכה נותרה עדיין ילדה קטנה חסרת ביטחון כמהה לחום וקרבה, שלא סומכת על עצמה ולא בטוחה ביכולותיה.

     

    את תחילת הקשר עם רועי מיטל תארה כהתגשמות חלום: "הייתי על גג העולם". רועי ייצג כל מה שהרגישה שחסר בה. היא העריכה את הברק, השנינות, החברותיות ובעיקר את היכולת שלו להרעיף חום ואהבה ולתת לה את התחושה שהיא היא האחת והיחידה.

     

    היא מרגישה חלשה, הוא מרגיש מותקף

    אלא שכעבור זמן, כשהסחרור הראשוני של ההתאהבות נרגע, צצו מאבקי כוח וקונפליקטים. רועי התגלה כדעתן ונוקשה מעט, שממהר להגיב ולרוב הותיר את מיטל חסרת מילים: "המילה האחרונה תמיד שלו", התלוננה. מיטל מצידה חזרה ונסוגה אל תוך עצמה, מאוכזבת ומיואשת. היא הלכה ונחלשה ליד העוצמות של רועי ולא הצליחה להתמודד איתן.

     

    הטיפול אפשר לשניהם לראות שהם במסלול שמוביל אותם לדרך ללא מוצא. מיטל ייחלה באופן מודע ולא מודע שרועי יהיה ההורה שמעולם לא היה לה, שימלא במסירות אחר הצרכים הרגשיים ללא תנאי וסייג ושיבין את קשייה מבלי שתצטרך להסביר אותם לו או לעצמה. כל עימות איתו לקח אותה חזרה בזמן מקום הרגשי הפגוע ולילדה הקטנה שאיש לא העריך.

     

    מיטל מצאה את עצמה בטלטלה רגשית שנעה בין אהבה לזעם. היא התקשתה מאוד להכיל את ההבדלים בין תפישות העולם השונות שלה ושל רועי וכן את הצרכים והרצונות שלא תמיד עלו בקנה אחד. מתוך תחושת בדידות קשה שהרגישה בכל מריבה ניתן היה להבין את התגובה הפסיבית-אגרסיבית שלה כלפי רועי.

     

    רועי מצידו לא היה ער לתחושות שמתעוררות אצל מיטל בעת עימות ביניהם. פעמים רבות ניסה להסביר לה בדרכו הלוגית שאין להן סיבה. הוא לא הצליח לחדור אליה מבעד למחסומים הרגשיים שבנתה, ויותר מכך, התקשה להבין מדוע היא חווה עצמה כחלשה, בעוד הוא זה שמרגיש מותקף על ידי החרם שבשתיקותיה. הוא התקשה בעיקר להתאפק ולגלות רגישות כשהצליח לגרום לה להיאלם דום נוכח אמירות המחץ השנונות שלו.

     

    למרות שרועי נחשב ל"ילד המוצלח" והמועדף במשפחתו, הוא הרגיש שהמקום המיוחד שקיבל מותנה בהישגים, וכל טעות עלולה לפגוע במעמדו כאדם ראוי לאהבה. המריבות עם מיטל נתפשו אצלו ככישלון שלו, והפחד לשגות גרר עוצמות רגשיות עזות לתוך הוויכוח וצורך לנצח בכל מחיר. גם ה"עונש" בצורת חרם שהטילה עליו מיטל שוב ושוב עורר בו חרדה והציב סימן שאלה גדול לגבי יכולתו להיות נאהב על ידה.

     


     

    הטיפול איפשר לרועי ומיטל להכיר בצלקות הילדות אותן נושא כל אחד בקשר הזוגי וכיצד הם משחזרים בתוך הזוגיות קשרים מוקדמים בחייהם. לאט לאט הצליחו לגעת בפצעי העבר, מה שאיפשר לשניהם לחוות את הכאב האישי וגם את כאבי בן הזוג מתוך חמלה, אמפתיה ותמיכה. חוסר ההסכמות והשונות ביניהם התחילו להתקבל בלי לעורר חרדה גבוהה. ככל שהתקשורת ביניהם הפכה לפתוחה, המתח שליווה אותה החל להתפוגג. התחושה עליה דיווחו שניהם בסיום הטיפול היא של התקרבות ואינטימיות רבה יותר. שניהם הכירו פן עמוק ומשמעותי זה בנפשו של זה, ועכשיו היו מסוגלים להתייחס בסלחנות ואפילו בהומור לעיתים לעצמם ולזוגיות. וכך, מתוך יכולת להקשבה ומודעות הדדית, דפוסי ה"דום שתיקה" שאיפיינו את תחילה הקשר נעלמו לחלוטין.

     

    • ד"ר גלית לזר היא יועצת לטיפול זוגי בצוות איזונים, מכון לטיפול אישי, זוגי ומשפחתי.

     


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: index open
    איום שמרחף תמידית במרחב הזוגי
    צילום: index open
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים