המשק הישראלי צמח ב-2.2% ברבעון השלישי
זאת בהמשך לצמיחה שנתית של 1% ברבעון הקודם וירידה בתוצר של 3.2% ברבעון הראשון של השנה. הצריכה הפרטית גדלה ברבעון השלישי בשיעור שנתי של 8.9%
המשק מגביר את קצב היציאה מהמיתון: ברבעון השלישי של השנה צמח המשק בשיעור שנתי של 2.2%, לאחר צמיחה שנתית של 1% ברבעון הקודם וירידה בתוצר של 3.2% ברבעון הראשון של השנה. כך עולה מנתונים שמפרסמת היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
היציאה מהמיתון - כתבות נוספות:
מהנתונים עולה כי העלייה הגבוהה יחסית שנרשמה בתוצר ברבעון השלישי משקפת עליות ניכרות בייצוא סחורות ושירותים ובהשקעות בנכסים קבועים. עליה נרשמה בתקופה זו גם בהוצאה לצריכה פרטית, פרט למוצרים בני קיימא ובהוצאה לצריכה ציבורית.
התוצר של המגזר העסקי עלה ברבעון השלישי של השנה בשיעור שנתי של 1.6%, לאחר עלייה של 1.1% ברבעון הקודם וירידה של 4.9% ברבעון הראשון של השנה. יבוא כלל הסחורות והשירותים גדל בתקופה זו בשיעור שנתי חד במיוחד של 61.9%, לאחר עלייה מתונה בלבד של 4.8% ברבעון הקודם.
עלייה שנתית של 21.8% נרשמה בתקופה הנסקרת גם בייצוא הסחורות והשירותים, בהמשך לעלייה 14.6% ברבעון הקודם. העלייה ביצוא משקפת עלייה במרבית מרכיבי הסחורות וירידה במרבית מרכיבי השירותים.
הצריכה הפרטית גדלה ברבעון השלישי בשיעור שנתי של 8.9%. הצריכה הפרטית לנפש, המבטאת את רמת החיים, גדלה ב- 6.9%, בהמשך לעלייה של 6.4% ברבעון הקודם ולירידה של 5.2% ברבעון הראשון של השנה. עלייה שנתית חדה של 23.2% נרשמה ברבעון השלישי בהשקעות בנכסים קבועים. זינוק זה בהשקעות בולט במיוחד על רקע הגידול הסמלי (2.7%) שנרשם בסעיף זה ברבעון הקודם.
"לא כדאי לצאת בחגיגות מוקדמות מדי"
רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה במזרחי טפחות, אמר בתגובה לנתונים, כי "נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משקפים את המצב החדש בו נמצא המשק הישראלי - התאוששות מרשימה, כשהממשלה לוקחת הפעם צעד אחד לאחור ולא צריכה להחזיק את המשק, כפי שקרה ברביע השני.
מנגד, לא כדאי לצאת בחגיגות מוקדמות מדי, כי רוב העלייה בתוצר נבעה מגל הצטיידות של חברות ומשקי בית בחו"ל, שהקפיץ את המסים נטו על הייצוא. גל זה היה מלאכותי בחלקו - הקדמת ייבוא כלי רכב על מנת להדביק את העלאת המס שבוצעה בקיץ.
כמו כן, התחזקות השקל, שלא בהכרח תיארך זמן רב, הוזילה את מחירי הייבוא והיוותה הזדמנות לחדש ציוד. למעשה, בלעדי המיסים הללו, לא היה התוצר עולה כלל. בעבר, נציין, לא הוכללו מיסים אלו בחישוב, כך שלפי השיטה הישנה, היינו מדווחים על קיפאון בתוצר.
לכן, אם ישתנו התנאים והייבוא הנ"ל יפחת, יצטרך המשק לשוב ולהפגין מנועי צמיחה אחרים. במובן זה, דווקא שני הרביעים הקודמים הציגו תמונה טובה יותר, שכן ברביע השני לא הייתה למיסים השפעה וברביע הראשון הן אף גררו את התוצר כלפי מטה.
סייג נוסף צריך להציב בכך שהגידול בתוצר העסקי ברביע השלישי של השנה הסתכם ב-1.6% והיה נמוך מהעלייה בתוצר הכללי, שהסתכמה ב-2.2%. למעשה, במחצית השנה האחרונה סגר התוצר הכללי את מלוא הירידה החדה שהייתה בו ברביע הראשון של השנה, כשהמשבר הכלכלי היה בעיצומו, בעוד התוצר העסקי קיזז רק חלק ממנה".
לפנייה לכתב/ת 
