פסק דין: השמאי אחראי לאיכות התיקון במוסך

בית המשפט קבע: "תפקידו של שמאי מחייב פיקוח ובקרה על תקינות העבודות המבוצעות ברכב". פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בראשון לציון, עשוי לעשות קצת סדר בענף תיקוני הרכב אחרי תאונה - ענף שבו צדדים שונים מנסים לעתים "לעגל פינות" על גבו של המבוטח. על-פי פסק הדין, שמאי חייב לוודא כי תיקון רכב שניזוק בתאונה, נעשה בצורה נאותה. אם לא יעשה כן, יישא באחריות אישית כלפי המבוטח.

פסק הדין ניתן בעקבות תביעה שהגיש בעל מכונית אודי A4, שניזוקה בתאונת דרכים. בעל המכונית פנה לחברת הביטוח שלו - חברת אליהו - וזו הפנתה אותו לשמאי מטעמה, שקבע כי יש לתקן את המכונית, למרות הנזקים הכבדים שנגרמו לה. המכונית הועברה לתיקון במוסך בבני עייש, ולאחר התיקון - ולאחר שלבעל האודי שולמו תגמולי ביטוח חלקיים - פנה בעל המכונית לשמאי פרטי, שקבע כי כלל לא היה כדאי לתקן את המכונית, שכן ירידת הערך שנגרמה לה לאחר התיקון מגיעה ל-49% מערכו.

"השמאי הוא ידו הארוכה של בעל הרכב" (צילום אילוסטרציה: משטרת ישראל) 

נזקים בסך 94,687 שקל

השמאי הפרטי ציין כי השמאי מטעם חברת הביטוח לא ציין כי קיימת פגיעה בשלדה, וכן נמנע מלדרוש בדיקה בטיחותית לאחר התיקון - לפי תקנה 309. עוד קבע השמאי הפרטי כי התיקון במוסך נעשה בצורה רשלנית. בעקבות חוות דעת זו, הגיש בעל האודי תביעה, וטען באמצעות עו"ד אייל מיכאלי כי נגרמו לו נזקים בסכום של 94,687 שקל - מהם 52,852 שקל בגין ירידת ערך. 

חברת אליהו והשמאי מטעמה טענו כי תחילה הוערך הנזק ב-33%, אולם במהלך עבודות התיקון התברר שהנזק מתקרב ל-50%. אולם, מאחר שתהליך התיקון כבר החל, לא היה מקום להכריז על הרכב כ"אובדן גמור", ולכן אין לפצות את בעל הרכב על-פי שיטת "אובדן להלכה" - שכן גובה הנזק גם לאחר הפירוק אינו עובר את ה-50%. המוסך המתקן טען כי העבודה בוצעה בצורה מקצועית, שאושרה על ידי השמאי ואפילו היתה לשביעות רצונו של בעל האודי. 

תיקון ברמה נמוכה במיוחד

במהלך העדות בבית המשפט, ציין השמאי מטעם חברת הביטוח כי הורה לתקן את הרכב רק אם הנזק לא יעלה על 42% מערכו. אלא שמומחה שמינה בית המשפט, בדק את הרכב לאחר תיקונו וקבע כי הערכת הנזק היתה שטחית מלכתחילה ולא לקחה בחשבון נזקים שעשויים להתגלות במהלך התיקון. עוד ציין כי לשמאי מטעם חברת הביטוח היה ברור מיד עם הבדיקה הראשונה כי "מדובר ברכב שמספר השלדה שלו זוייף או נמחק". הוא קבע כי הנזק היה בשעור של 51% מערכו, וספק אם כדאי היה לתקנו.

על סמך חוות דעת זו, קבע השופט אורן שוורץ כי השמאי צריך היה לנקוט משנה זהירות בהחלטה להורות על התיקון. השופט הוסיף כי "חובת הנאמנות חייבה את השמאי לעדכן את בעל הרכב בדבר האפשרויות העומדות בפניו". אלא שבפועל, הודיע השמאי לבעל המכונית כי הדרך היחידה העומדת בפניו היא תיקון במוסך. בפסק הדין, כותב השופט כי "השמאי הפר את חובת הנאמנות שלו כלפי בעל הרכב, ולא נהג כפי שמצופה משמאי סביר בנסיבות המקרה". השופט גם קיבל גם את חוות הדעת של השמאי המומחה, לפיה "תיקון הרכב נעשה ברמה נמוכה שלא כמקובל".

דיוקן השמאי כנציג המבוטח 

מהותית עוד יותר היא התייחסותו של בית המשפט לעניין אחריות השמאים לאיכות התיקון: השופט לא קיבל את טיעונו של השמאי מטעם חברת הביטוח, לפיה הוא אינו אחראי לפקח על תקינות עבודת המוסך - וכי כל תפקידו מתמצה בשערוך הנזק. "תפקידו של שמאי מחייב פיקוח ובקרה על תקינות העבודות", כותב השופט בפסק הדין. "מסקנה זו מתחייבת לאור חובת הנאמנות, וכן לאור העובדה שהשמאי נמצא במוסך בעת ביצוע התיקונים, (והוא) מאשר את תקינות החלקים אשר מורכבים על הרכב, ואף בוחן את העבודה בתום התיקון לצורך הכנת חוות דעת. השמאי הוא שלוחו וידו הארוכה של בעל הרכב".

בית המשפט חייב את השמאי ואת המוסך לפצות את בעל המכונית בשעור ירידת הערך שנגרמה בגין התיקון הלקוי: 25,886 שקל - ירידת ערך של 24%. חברת אליהו חוייבה לשלם לתובע 9,551 שקלים, ואילו בעלי המכונית הפוגעת וחברת הביטוח שלה חוייבו לפצות את בעל האודי בסכום של 6,917 שקל. בנוסף, חוייבו כל הנתבעים לשאת בהוצאות משפט בסך 7,000 שקל.

הבהרה: בניגוד לכפי שפורסם בתחילה, השופט לא נענה לבקשת התובע לקבל פיצויים מחברת אליהו בגין עוגמת נפש.