המעלות יירדו, הלחץ יגבר

אָלֶף בֵּית

מֶה חָשַׁב עָלַי א'

אִם ב' לֹא סָלְחָה לִי עַד הַסּוֹף.

מַדּוּעַ ג' הֶעֱמִיד פָּנִים שֶׁהַכֹּל בְּסֵדֶר.

מֶה הָיָה חֶלְקָהּ שֶׁל ד' בִּשְׁתִיקָתוֹ שֶׁל ה'.

לְמָּה קִוָּה ו', אִם קִוָּה.

לָמָּה ז' שָׁכְחָה עַל אַף שֶׁהֵיטִיבָה לָדַעַת.

מֶה הָיָה לְח' לְהַסְתִּיר.

מָה רָצְתָה ט' לְהוֹסִיף.

אִם לְכָךְ שֶׁהָיִיתִי בַּסְּבִיבָה

הָיְתָה מַשְׁמָעוּת כָּלְשֶׁהִי

בְּעֵינֵי י', כ' וּשְׁאַר הָאָלֶף-בֵּית.

שימבורסקה. תרגום חדש לעברית (צילום: עטא עוויסאת)

לְמָחֳרָת – בִּלְעָדֵינוּ

הבֹּקֶר צָפוּי לִהְיוֹת קַר וְעַרְפִלִּי

מִמַּעֲרָב

יַתְחִילוּ לְהַגִּיעַ עַנְנֵי גֶּשֶׁם.

הָרְאוּת תִּהְיֶה מֻגְבֶּלֶת.

הַכְּבִישִׁים חֲלָקִים.

בְּהַשְׁפָּעַת לַחַץ בָּרוֹמֶטְרִי מִצָּפוֹן

תִּתָּכֵן הִתְבַּהֲרוּת חֶלְקִית.

עִם זֹאת בְּשֶׁל רוּחַ חֲזָקָה

וּמַשָּׁבִים מִשְׁתַּנִּים תִּתָּכֵנָּה סוּפוֹת

הִתְבַּהֲרוּת כִּמְעַט בְּכָל הָאָרֶץ,

רַק בִּדְרוֹם מִזְרָח

יִתָּכְנוּ מִמְטָרִים.

הַמַּעֲלוֹת יֵרְדוּ בְּאֹפֶן מַשְׁמָעוּתִי,

לְעֻמַּת זֹאת הַלַּחַץ יִגְבַּר.

צָפוּי לִהְיוֹת שִׁמְשִׁי,

אַף כִּי אֵלֶּה שֶׁמַּמְשִׁיכִים לִחְיוֹת

עוֹד יִזְדַּקְּקוּ לְמִּטְרִיָּה.

ויסלבה שימבורסקה, נולדה בפולין ב-1923, זוכת פרס נובל לספרות ל-1996, פרסמה עד כה 16 ספרי שירה, ונחשבת לאחת המשוררות החשובות החיות כיום. שני השירים הנ"ל לקוחים מתוך "נקודתיים", ספרה שראה אור לאחרונה בהוצאת קשב לשירה, בתרגומו של רפי וייכרט