אל תספידו בגת

לפני מספר חודשים יצא עומר דותן למסע נוסטלגי בין בתי הקולנוע העצמאיים שמילאו את תל אביב בשנות ה-70 וה-80. אחרי שהבאנו לכם את סיפוריהם של בתי הקולנוע באזור דיזנגוף וברחובות אלנבי ובן יהודה , קבלו את החלק השלישי בסדרה: בתי הקולנוע של אבן גבירול.

ציר תנועה ראשי המתריס בבאים לתל אביב לחצות את הנהר ולבוא בשערי העיר. בניין העירייה וכיכר רבין נמצאים במרכזו, מושכים איתם את הרחוב. לא נשארו רחובות רבים כמו אבן גבירול, שחנויותיהם פונות לרחוב ומציעות מגוון עשיר של מוצרי קיימא בשלל מראות. צד בצד עם חנויות יוקרה ב"גן העיר", שורדות חנויות מימי עבר, כגון "פוטו אלה" ובתי אלקטרוניקה קטנים. אלו האחרונים סוגרים בכאב מודע את קיצו של העידן האנלוגי.

אבל שלא תתבלבלו: עשר השנים האחרונות היטיבו עם הרחוב עד מאוד. אולי חידוש הרחוב, שמסתיים בימים אלו, עוזר למחייתו. כך או כך, רחוב אבן גבירול רואה עדנה בימינו, והרחוב משופע במסעדות צרפתיות יוקרתיות, פאבים חדישים,

ארועי ענק בכיכר ושלל פיצוציות לדרך. בליל אנשים מעניין עובר בו מדי יום. פעם היו לאורך הרחוב מספר בתי קולנוע. היום מתפאר הרחוב בקולנוע "גת" ושלטיו הציוריים, והסינמטק התל אביבי בקצהו הדרומי.

בית הקולנוע "לימור": בעוד שסופו של רחוב דיזנגוף נוגע בים תיכוני, הרי שראשיתו ומקורותיו ברחוב אבן גבירול ובשורשי האימפריה - ברוך בואכם ל"לונדון מיניסטור". היה זה מתחם חנויות בעל הילה המחוייבת משמו. שם נולד תאטרון הפרינג' "צוותא" ושם חבוי היה בפסז' קולנוע לימור. כרזת ענק היתה תלויה על הקיר האחורי של הבניין, שגלש כבר לרחוב קפלן. בכרזה הוצג הסרט השבועי. חנייה היתה בשפע, המקום היה שקט ונעים והשרה אווירה תרבותית.

השריפה בלונדון מיניסטור, 1993 (מתוך ארכיון ידיעות אחרונות)

ב-1993, שריפה לונדונית השמידה את המקום. המתחם שופץ ובשנות האלפיים ניסו לשווק את "לימור" כבית קולנוע בשם "לונדון". כנראה שהשריפה כילתה עימה גם כל שמץ של השפה העברית. אבל ימי הקסם האימפריאלי חלפו להם. היום ניתן להשיג את כל מוצרי הצריכה הנחשקים בארץ, ואין עוד צורך לפנטז על קפיצה קטנה ל"סיילים" של לונדון.

לתקופה קצרה אף ניסה תאטרון "צוותא", ששכן במרתף המתחם, להציג סרטים. אולם הקסם של המקום האינטימי התאים למופעי מוזיקה ולא לסרטים.

בית הקולנוע "גת": הקולנוע נמצא מול כיכר רבין, כיכר מלכי ישראל לשעבר. כרזה גדולה היתה קוראת אותך אליה. משבחרת בקולנוע גת, לא התאכזבת. קומת כניסה צנועה הובילה לגרם מדרגות ארוך שירד פנימה אל מרתף ענק, הוא אולם הקולנוע. שמש קיץ בהרה על הרחוב והכיכר שמעל, ורק אור המסרטה האיר את החושך המושלם שבפנים.

קולנוע גת באבן גבירול. השורד האחרון (צילום: עומר דותן)

תגידו מה שתגידו, לקולנוע גת היה חזון. הוא עמד בפרץ, חווה שנים לא קלות שעברו עליו ועל הרחוב, אך היום הוא ממוקם בלוקיישן אידיאלי, קומת הכניסה של בניין משופץ במרפסות אירופיות. כרזת הסרט הגדולה והמצוירת התלויה מעל

קופות האולם, היא השריד האחרון לכוחן הממגנט של פרסומות חוצות לסרטים, מפתה ומזמינה גם היום.

בית הקולנוע "גן העיר": למרות קרבתו לכיכר רבין ולקולנוע גת, חסר היה בקולנוע גן העיר את הקסם של הרחוב הפתוח ושלט החוצות המזמין. היה זה נסיון תפל לשלב בית קולנוע בתוך קניון לא ברור כשלעצמו. ואכן, השילוב האנמי לא צלח.

בית הקולנוע ב"בית ציוני אמריקה": בפינת רחוב דניאל פריש. שם המקום לא מפתה. הרצל והוליווד לא משתלבים היטב זה עם זה. כמו ללכת למסיבת ריקודים בבית התפוצות. הקולנוע היה עוד חלטורה של המקום, לא המיין-ביזנס שלו אבל חמוד וביתי. יש לי סימפטיה אליו בעיקר בשל תערוכות הקומיקס השנתיות שהוא מארח.

סינמטק תל אביב: במקור שכן ליד בית ביכורי העתים. הוא עבר לפני שני עשורים לסוף אבן גבירול, היכן שאבן גבירול מעביר את מקל השליחים לרחובות הדרומיים של תל אביב. הסינמטק עדיין קיים ואפילו מתרחב משמעותית בימים

אלו. זהו מעוז סרטי האיכות ופסטיבלי הסרטים השונים. הוא אמנם אינו קולנוע מן המניין, אבל טוב לדעת כי לפחות מוסד אחד שרד מהימים ההם, גם אם באינפוזיה ממשלתית קבועה.

כאמור, אבן גבירול חי. יחי המלך החדש. בפעם הבאה שאתם באים להפגנת ענק בכיכר, לטפס על טנק גאה ביום צה"ל או סתם לזרוק כסף כדי להרגיש פריזאים, זרקו מבט על קולנוע גת. כך היו פעם בתי הקולנוע בארץ. גאים, זקופי קומה ומחוברים לעם.

• עומר דותן הוא עיתונאי שטח ומדריך טיולים למרכז אמריקה