לוגיסטיקה של דייט לוהט אחרי תקופת יובש

לפני כמה ימים זה קרה: היה לי דייט טוב. סליחה תיקון - היה לי דייט לוהט. והכל שם היה נכון: המבטים, החיוכים, השיחה, הצחוקים, המתח המיני המגניב, הדרינקים, המוזיקה בבר, הבר, התאורה של הבר, הרצפה של הבר, התמונות בבר, השירותים של הבר (האמת שהם באמת היו יפים ונקיים), הכסא בר, הברמן וכמובן ה-מֶן. אחחחח.... ה-מֶן.

הכימיה היתה בינגו, והיה ערב מהמם ומגניב כאחד. אחרי ערב כזה אני מרחפת, כי תחושת ההידלקות היא תחושה שמרגישה כאילו הלב שלי מאיים לפרוץ מבית החזה ולרקוד סמבה בחוצות העיר. אחרי ערב כזה הבטן שלי מתהפכת מהתרגשות והוורידים שלי מתודלקים פוּל טנק בחיוּת ובדרייב של אצנית אתלטית שאפתנית שדוהרת לקו הסיום.

מה אני אגיד לכם, אין כמו דייט לוהט שמגיע אחרי תקופת דייטים מעפנים שרק לספר עליהם מעלה בי פיהוק. דייט לוהט זה אחד הדברים היותר מגניבים שיש בחיי הרווקות, וכשמו כן הוא - הוא פאקינג לוהט. וכשהוא מגיע אחרי תקופה שחונה, הוא מעורר בך אנרגיות ומרץ לחיים שצובעים לך את היום בכתום זוהר.

וכך היה. בבוקר יום רביעי שאחרי, פתאום לא היה לי קושי לגרד את עצמי מהמיטה. בדרך כלל השעון האומלל שלי מנדנד שעות נוספות עד שאני מבינה שאין מנוס, אבל הפעם קיפצתי מהמיטה כמו איילה צעירה ולא קיללתי את האמאמא של הבוקר הבן-זונה. פתאום התמלאתי חיוניוּת קורנת ואף, שומו שמיים, הגעתי לעבודה בזמן. כשנכנסתי למשרד שמחה וטובת לב, מברכת את כל העובר ושב ב"בוקר טוב" קופצני ומרגיז, חבריי לעבודה הביטו בשעון ושאלו בדאגה: "הכל בסדר?"

"הכל מצוין, למה?" שאלתי מופתעת.

"כי הגעת בזמן. אפילו אולגה המנקה מסתכלת עלייך מוזר..." ענו ומדדו אותי ארוכות.

באותו הרגע קיבלתי סמס מתוק מהדייט הלוהט שלי וליבי התמלא רוחב לב ונתינה אינסופית.

"קטעים איתכם..." עניתי להם בעודם בוהים בי, "אני יורדת למאפייה להביא קרואסונים, מישהו רוצה משהו? אני מזמינה".

"אמממ...כן, אם בא לך, ואת בטוחה, אז בכיף..." ענו בחשדנות.

"בא לי, בטח שבא לי, למה שלא יבוא לי? ממתי לא בא לי? הכי בא לי לפנק אתכם. אולגה מותק, בא לך משהו טעים?" שאלתי בעודי מדלגת לכיוון הדלת וחולפת על פני אולגה ההמומה.

סוף סוף יש בשביל מה להתאמץ ולדפוק הופעה

כשחזרתי התקשרתי לילנה, המניקוריסטית שלי. התור למניקור היה מתוכנן ליום ראשון, והתחננתי שהיא תקדים לי אותו לאותו יום, שכן הדייט השני ממשמש בא, וסוף סוף יש בשביל מה להתאמץ ולדפוק הופעה.

"מותק שלי, אני נורא מצטערת אבל לא אוכל לקבל אותך היום", ענתה ילנה.

"אבל למה?" שאלתי בקול שבור.

"וואי, באמת? איזה יופי, מזל טוב! אבל למה דווקא היום? את בטוחה שבא לך היום? ממש מעונן בחוץ ועוד מעט יורד גשם, זה מזה לא יום לחתונה...." בשלב הזה נותרתי עם קול ניתוק טלפון, ולכן מיד חייגתי לויולטה, מניקוריסטית הגיבוי הקריזיונרית שלי.

"אמממ...יש לי מקום מחר על הבוקר בשבע וחצי, רוצה?" ענתה לי בחוסר סבלנות.

"שבע וחצי???" לא קמתי כל כך מוקדם מאז הטיול השנתי למצדה בכיתה ח' 2, חככתי עם עצמי.

הראש שלי התחיל לחשוב קדימה, ואם הכל יתקתק כמו שצריך אז הדייט הזה לגמרי שווה גילוח, ובתוך שבועיים (הייתי אומרת שבוע גג, אבל יש מצב שהדייט שלי קורא אותי ואני מנסה לבנות תדמית של קשה להשגה אבל עכשיו כבר אבוד, נו מילא...) יזרום למקומות שיחשפו חלקים נסתרים...

אז אחרי שסגרתי את הפינה של המניקור, התקשרתי למכון הלייזר לקבוע תור, על מנת לנצל את ה-2,000 שקל ששילמתי לפני שנתיים עבור טיפולים במכונה הכי מתקדמת ששוּוקה ע"י ד"ר מנופחת שפתיים, חזה ועצמות לחיים. אחרי שסגרתי גם את הפינה של הלייזר, התקשרתי לנטע, הקוסמטיקאית שלי, שתקדים לי את התור של הגבּות. למזלי, נטע לא התחתנה באותו יום והצליחה להשחיל אותי בין התורים.

הבחור דאג לסמס סמסים נכונים ולנהל שיחות מגניבות

יום חמישי הגיע, ובמהלכו הבחור עשה בּילד-אפ מגניב לדייט שיהיה בערב ודאג לסמס סמסים נכונים ולנהל שיחות מגניבות אך לא מעיקות ודביקות. אני מצידי המשכתי להיות "עובדת החודש", ובסיום יום העבודה אפילו הספקתי להשחיל אימון בחדר כושר. זה היה לי מאוד חשוב, כי קראתי ב'מנטה' שביום שמתאמנים השרירים נראים יותר מוצקים וזה היה מאוד חיוני לאותו ערב ולשמלה המאוד קטנה שלתוכה התכוונתי להידחק.

"משיכה??" אישוניי התרחבו, "מה, כאילו משיכה מינית?"

"נו ברור שֶמינית, אז מה נראה לך, משיכה מכספומט? הבושם הזה יש לו קטע מאוד חזק של פיתוי. הוא מעורר את הפרומונים".

"את הפרומונים?" שאלתי מהופנטת.

"כן לגמרי, זה מדעי, עשו על זה קבוצות מיקוד. יש לך כרטיס מועדון? כי יש עכשיו מבצע על המבצע של המבצע", שאלה בעודה מסניפה את ידי, "וואו, הוא מריח מדהים עלייך, מה את אומרת?"

חזרתי הביתה, ואחרי אמבטיה חמה, מרחתי מסיכת הזנה לפּנים על מנת לצמצם נקבוביות פעורות. אחר כך התחלתי להתגנדר. שמתי לי פודרה, צבעתי ריסים, לבשתי שמלה קטנה בלי כיסים, התבשמתי, עליתי על גבוה וירדתי לקבל את פני הדייט הלוהט שלי. נכנסתי לרכב והבחור פתח במשפט מנצח: "וואו, את נראית נהדר!"

"וואלה? רק לפני חצי שעה חזרתי מהעבודה, מה-זה מיהרתי, נתקעתי עד מאוחר כי היתה לנו ישיבה לא צפויה. לא הספקתי להתארגן כמו שצריך..."

"אז הצליח לך והבושם הזה מעולה", המשיך וחייך חיוך שובה לב.

"אה, תודה, זה בושם שאני שמה כבר שנים..." חייכתי אליו, ובליבי חשבתי: אין, מדע זה מדע! שתהיה לי בריאה יועצת היופי הנחושה, ותודה לאל על דייטים לוהטים שמחזירים לי את האמונה שעוד יש סיכוי לאהבה...

• ולשחר, שכתבה בשבוע שעבר על שבתון הדייטינג : האמיני לי, יש עוד תקווה!