שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    על הקרחת: נשיא אירופי חדש, כלכלן ומשורר

    טכנוקרטים, אפורים, מועמדים של פשרה - אלה התארים הטובים ביותר שניתן לתת לשני הפוליטיקאים שנבחרו בבריסל לשתי המשרות החדשות והבכירות ביותר באיחוד האירופי. הנשיא החדש, הרמן ון-רומפוי, ידוע בחיבתו לשירים בני 17 הברות. באחד מהם התייחס לקרחתו

    פרשנים פוליטיים בהולנד ובצרפת מכנים אותו "האיש שפותח את הפה רק כדי לנשום" ו-"הרמן העדין", ולא כמחמאה. בבריטניה מכנים אותו "ראמפיפאמפי". בבלגיה משווים אותו לאי.טי - החבר מעולם אחר. קבלו את ראש ממשלת בלגיה, הרמן ון-רומפוי, שנבחר אמש (יום ה') לנשיא האיחוד האירופי. גם נציבת המסחר האירופית, קתרין אשטון, אינה מוכרת כמעט מחוץ ליבשת.

       

    בעוד באמריקה ובמדינות אחרות במערב מחפשות מפלגות אחר מועמדים נוצצים, בעלי כריזמה, יכולת שכנוע ורטוריקה, באיחוד האירופי החליטו ללכת על נוסחה הפוכה - שמרנית ומשעממת למדי. הסיבה לכך היא חוסר ההסכמה בין שלוש המדינות החזקות באירופה - צרפת, גרמניה ובריטניה - על מועמדותו של שליח הקוורטט למזרח התיכון, טוני בלייר, לתפקיד הנשיא האירופי הראשון.

     

    בצוק העתים נדרשו הצדדים לחפש מועמדי פשרה. מרקל וסרקוזי עשו יד אחת ודרשו מועמד ימני שמרני וקיבלו את ון-רומפוי. בתמורה "פיצו" גרמניה וצרפת את בריטניה והעניקו לאשטון את המשרה השנייה בחשיבותה. שני הנבחרים מוכרים כטכנוקרטים ואפורים.

     

    רק לפני שנה עמד הרמן ון-רומפוי לפרוש מפוליטיקה, אך אז שלף אותו המלך אלברט השני, כדי להתמודד עם המשבר הפוליטי בין הפלמים לוואלונים בבלגיה. ון-רומפוי, בצעד שאולי מעיד יותר מכל על אופיו, היסס בתחילה לקבל עליו את התפקיד והמלך נזקק לשיחה בת 90 דקות כדי לשכנעו.

     

    "ראש הממשלה המשורר"

    וכך מצא ון-רומפוי את עצמו בתפקיד ראש ממשלת בלגיה. הוא בן 62, יליד בריסל, כלכלן במקצועו, דובר הולנדית, צרפתית, גרמנית ואנגלית, וחבר במפלגה הנוצרית-דמוקרטית מאז שנות ה-70'. הוא כיהן בעבר כחבר פרלמנט, יו"ר הפרלמנט ואף כשר האוצר בשנים 1993-1999.

     

    ראש ממשלת בלגיה היה מועמדם של קנצלרית גרמניה מרקל ונשיא צרפת סרקוזי לתפקיד האירופי הבכיר. העובדה שלא "התחכך" במסדרונות הנציבות האירופית הותירה אותו חסר אויבים או "שלדים בארון", אך גם גרמה לכך שהוא כמעט ואינו מוכר מחוץ לגבולות ארצו, ואינו נחשב לאוטוריטה בענייני חוץ. 

     

    ון-רומפוי נחשב לאינטלקטואל ובאמתחתו שישה ספרים. חיבתו לשירים בני 17 הברות בסגנון היפני "הייקו" הקנו לו בין היתר את התואר "ראש הממשלה המשורר". שניים משיריו תורגמו לאנגלית ופורסמו בעיתון "וול סטריט ג'ורנל". באחד משיריו התייחס ון-רומפוי להקרחתו וכך כתב: "שיער מתבדר ברוח/לאחר שנים יש עדיין רוח/למרבה הצער, אין יותר שיער" (או במקור: "Hair blows in the wind/after years there is still wind/sadly no more hair").

     

    טען שצירוף טורקיה ידלל את המסורת הנוצרית

    אך אל תטעו בוון-רומפוי. הוא נחשב לפוליטיקאי יעיל ובנושאים מסוימים גם בעל עמדות נחרצות. כך לדוגמה, הוא נחשב לאחד המתנגדים החריפים ביותר לצירופה של טורקיה לאיחוד האירופי, וצוטט בעבר כאומר שצירופה של מדינה מוסלמית לאירופה תדלל בה את המסורת הנוצרית. בכל הנוגע לכלכלה, הוא גם סבור שיש למסות פעולות פיננסיות באירופה כדרך למימון פעולות האיחוד.

     

    ון-רומפוי נוהג לנהל את הפוליטיקה שלו מאחורי הקלעים והרחק מעיני התקשורת. הצניעות שלו, כך אומרים מסתירה יכול שכנוע גבוהה וזו אחת המעלות להן יזדקק נשיא אירופה בניסיון לגשר בין הצרכים של 27 מדינות הגוש. האם זה יספיק במפגשים עם אובמה, פוטין או הו ג'ינטאו? ימים יגידו.

     

    הברונית קתרין אשטון, בת 53, מצאה את עצמה בתפקיד השני בחשיבותו באיחוד - הממונה העליונה על מדיניות החוץ וסגנית הנשיא - מבלי שנבחרה אי פעם בצורה אקטיבית למשרה ציבורית כלשהי. אשטון אמנם חסרת כל ניסיון בתחום יחסי החוץ, אולם היתה אחד הכוחות החשובים ביצירת תפקיד "שר החוץ האירופי" במסגרת אמנת ליסבון.

     

    קתרין אשטון החלה את הקריירה הפוליטית שלה ב-1998 בתפקידים זוטרים במערכת הבריאות הבריטית. ב-1999 זכתה לתואר "הברונית מאפהולנד" וצורפה לבית הלורדים. ב-2001 היא מונתה לשרת החינוך וב-2008 קודמה לתפקיד נציבת הסחר באיחוד האירופי. היא נשואה לפרשן הפוליטי פיטר קלנר. 

     

    "אם תשפטו אותי על-פי מעשיי, אני משוכנעת שתהיו מרוצים וגאים בי. האם אני 'אגו על רגליים'? לא, אני לא", אמרה אשטון מיד עם מינויה אמש לתפקיד. מינויה של אשטון הוא לא רק המהיר ביותר למשרה כה רמה באיחוד, זו גם הפעם הראשונה שאשה זוכה למינוי כזה.

      

    ראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון, הנחשב לפטרונה של אשטון, מיהר לברך על מינויה ואמר כי אשטון "תעניק לבריטניה 'קול חזק' בתוך האיחוד האירופי. אך האם אשטון מסוגלת להתמודד עם סוגיות החוץ הסבוכות והבוערות, דוגמת סוגיית הגרעין האיראני? מבט מהיר על הרזומה של אשטון חושף כי הניסיון היחיד שלה בסוגייה הוא פעילות הסברתית נגד נשק גרעיני בשנות ה-70.

     

    ומה בדבר יכולתה של אשטון לקפוץ לביצת הסכסוך הישראלי-פלסטיני וגם להצליח לשחות? בכל הנוגע להצהרות, יש סיבה לאופטימיות. אשטון הצהירה הלילה כי בכוונתה ללמוד לעומק את הנושאים הנוגעים לסכסוך הישראלי-פלסטיני וברצונה להיות מעורבת מאוד בתהליך המדיני. בכל הנוגע למעשים, ימים יגידו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים