"אתם מדינה קטנה עם המון כישרון"

סקוט. פעם רביעית בארץ (צילומים: דודו אזולאי)

בעשור האחרון ביקר כאן סקוט (53) כבר שלוש פעמים, אך פעם הביאה אותו השגרירות האמריקנית להרצות בפני תלמידים ומוזיקאים ולערוך כיתות אמן. בימים האחרונים הוא הספיק כבר להסתובב בסדנאות בתל אביב-יפו, בחיפה ובבית הספר רימון שברמת השרון. היום (א') הוא גם יבקר בירושלים במועדון ואולפן הצוללת הצהובה, וצפוי גם לפגוש את שר החוץ, אביגדור ליברמן.

לסקוט יש קריירה ארוכה של עבודה מאחורי הקלעים בתעשיית המוזיקה האמריקנית; ככותב שירים וכמפיק הוא עבד בין היתר עם סינדי לאופר, סלין דיון, גלוריה אסטפן, פאטי לבל ורוברטה פלק. כמו כן, התעסק בתוכניות טלוויזיה (עבד בצוות המוזיקלי של תוכנית הטלוויזיה "Fame") וכתב מוזיקה לסרטים קלאסיים כמו "טופ גאן" ו"מגלה את אמריקה".

כל העולם כולו גשר צר מאוד

אבל מכל עבודתו בשואו ביזנס סקוט הכי גאה בפרויקט "Music Bridges" ("גשרים מוזיקליים"), שאותו ייסד ובעקבותיו החליט לגלות את העולם. "זה מיזם שדרך כתיבת שירים מביא יחד תרבויות שונות, שבדרך כלל לא מסתדרות", הוא אומר בראיון ל-ynet.

"ב-99' הגעתי לקובה וזה היה עניין גדול. הייתי אחראי ל-128 אמנים אמריקאים שהגיעו לשם וכתבנו שירים עם קובנים, בילנו שם שבוע, חיינו ביחד והופענו. בשבילי זה משהו קצת יותר גדול מאשר לציין שכתבתי שירים ל"טופ גאן", או שעבדתי בצוות של Fame במשך חמש שנים. אני יכול לוותר על כל הקרדיטים ועל כל האנשים המפורסמים שעבדתי איתם - רק בשביל הכוח של המוזיקה".

"זה אולי יכול להישמע כקלישאה, או כמו ציטוט מפורסם, אבל בשבילי מוזיקה היא שפה אוניברסלית, אני חי את זה יותר משלושים שנה. כתבתי שירים ממדינות שונות, עם קובנים, או עם רוסים, טיילתי בחיי כמעט ב-83 מדינות ומה שלמדתי מכל החיים, זה שכולנו פחות או יותר או דבר.

"זה נשמע קלישאתי, אבל אני מאמין בה. אני מרגיש שבסוף, לא משנה מאיפה אתה, אנחנו הרבה יותר דומים מאשר שונים ומוזיקה היא אחד הדברים שאנשים מסכימים עליה. הם אולי לא מסכימים אחד עם השני, אבל הם מסכימים על מוזיקה. היא מביאה אותם יחד וזה אף פעם לא נכשל".

ובעבודה אתה גם מרגיש כאילו אתה אף פעם לא נכשל?  

"לא משנה על מה אני עובד, אם אני עם אמן אחר, או על סדרת טלוויזיה, או כל משימה שיש לי - אני תמיד נותן את הטוב ביותר. למשל אם אני צריך לכתוב שיר לסרט מצויר על צפרדע, מה שנשמע אולי כמו טרחה גדולה, או לא אמנותי בכלל, בשבילי זה בדיוק ההיפך. אני יודע שאני הולך לכתוב את השיר הטוב ביותר שאפשר לכתוב לסרט מצויר על צפרדע. אני אתן את כל מה שאני יכול וכך תמיד פעלתי בכל פרויקט".

מה הדבר הראשון שאתה אומר לאמנים צעירים שחולמים על קריירה מפוארת במוזיקה?

"שאם אתה רציני לגבי המוזיקה, ואפילו אם היא מביאה איתה הרבה דברים רעים שלא ציפית להם, תמיד תמצא דרך לחיות איתה. לפעמים אני אומר שבני המזל הם אלה שיש להם את המוזיקה כתחביב. כי ברגע שהפכת את המוזיקה לקריירה - היא כוללת דברים אחרים.

סקוט עם קובי אושרת במכללת "הד" בתל-אביב

"היא כוללת דברים כמו לרצות אנשים אחרים כמו חברות תקליטים, מנהלים, או מוציאים לאור וזה הופך גם לעסק. הדרך הזו היא לא בשביל כולם. יש אנשים שעושים את זה בשביל האמנות, והם לא ממש מבינים איך זה שהאמנות שלהם הופכת למוצר. אני מאמין שאפשר לעשות את שניהם: אתה יכול ליצור קריירה ולהתפרנס מכך, אבל אתה גם יכול לשמור על האמנות חיה בתוכך. זה איזון עדין שגורם לך להמשיך הרבה זמן".

ובמהלך הביקורים כאן, יצא לך לפגוש אמנים ישראלים?

"בוודאי. המוזיקאי הישראלי הראשון שפגשתי היה ברוך פרידלנד ("תופעת דופלר"), פגשתי אותו בקזחסטן בתחילת שנות ה-90 ונשארנו חברים טובים. דני סנדרסון השתתף בפרויקט שלי בגרמניה, את דויד ברוזה אני מכיר מאז ומתמיד, מאז שהוא גר בניו-יורק, וכמו כן פגשתי את דוד ד'אור, סאבלימינל, אביב גפן ואחינועם ניני".

כל הכבוד על קותימן

סקוט מוסיף: "אני לא מעודכן על כל מה שקורה בישראל, אבל קראתי השבוע על קותימן, שהפרויקט שלו "Thru-YOU" זכה להיכלל בהמצאות הכי חשובות השנה בעולם במגזין "טיים". חשבתי שזה מאוד מרשים. הייתי רוצה להאמין שלמרות שאני אמריקאי, אני יותר אזרח בינלאומי. אני שייך למועדון אחר, שרק נושא דרכון שמעביר אותו ממקום למקום".

וכצופה מהצד, מה דעתך על המוזיקה הישראלית?

"זו אחת התופעות האלה של המדינות הקטנטנות, שאין בה הרבה אנשים אבל יש בה הרבה כישרון. המספרים

פשוט מדהימים. האמנים הישראלים שהכרתי הם הרפתקנים ומוכשרים ברמה עולמית. לצערי, הרבה פעמים, ההצלחה לא יכולה להגיע בעקבות הדברים האלה, היא צריכה לעבור זמן ודרך, אבל אין שום סיבה שאמנים ישראלים לא יהיו מוצלחים כמו כל אחד אחר בעולם, במיוחד שבישראל יודעים אנגלית ויודעים לשיר איתה. 

אני מאוד נהנה לשמוע על מה שקורה בישראל ועל מה שהיא מייצאת. לכמה מדינות יש בחור כמו קותימן, שנכלל ברשימה מפוארת כזו של אנשים שאחראים להמצאות? זה לא קורה בכל יום אצל האמריקאים. זו תמצית הראייה שלי, וכולי תקווה שיהיו עוד הרבה אמנים ולהקות מהאזור שלכם שיזכו לאותה מודעות".