שתף קטע נבחר

הצנחנים שלא שבו

הצצה אל העבר: תמונות וקטעי מכתבים של שבעה מצנחני היישוב היהודי, במלאות 65 שנים להירצחם

נובמבר 1944, שבעה משליחי היישוב היהודי מוצאים את מותם על אדמת אירופה במסגרת פעילותם להצלת יהודים. 65 שנים אחרי מציג מורשת (בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ') פרטי מידע אישיים לזכר הנופלים.

 

בנובמבר 1942 הגיעו לארץ-ישראל ידיעות מהימנות על השמדת יהודי אירופה על-ידי השלטון הנאצי. בעקבות כך, החליטה הסוכנות היהודית לשלוח שליחים יהודים אל מעבר לקווי האויב בארצות אירופה הכבושות. כ-250 נשים וגברים יהודים התנדבו לצבא הבריטי. 38 מהם נשלחו בין השנים 1943 - 1945 למשימות הצלה שונות על אדמת אירופה. תפקידיהם היו לארגן את היהודים לפעולות מרי, לעודדם ולהצילם. יתרונם של השליחים הללו היה ידיעת השפות של הארצות אליהן נשלחו והכרתם את שטחיהן. במסגרת שליחותם פעלו הצנחנים בתפקיד כפול: כסוכני הצבא הבריטי וכשליחים יהודים. הצנחנים גויסו מקרב לוחמי הפלמ"ח, מתנדבים בצבא הבריטי ופעילי תנועות הנוער החלוציות.

 

שבעת הצנחנים הארץ-ישראלים, שלא שבו משליחותם להצלת יהודים, ונרצחו על ידי הנאצים, הם: חנה סנש ופרץ גולדשטיין, שנפלו בשליחותם בהונגריה; חביבה רייק, צבי בן-יעקב, רפאל רייס ואבא ברדיצ'ב, שנפלו בשליחותם בסלובקיה ואנצו חיים סרני, שנרצח בגרמניה. רק 25 צנחו בפועל והשאר הועברו או המתינו להעברה ליעד בדרך אחרת. מרבית השליחים-הצנחנים הגיעו ליעדם ואף הצליחו לפעול במידות שונות של הצלחה.

 

באדיבות ארכיון מורשת- בית עדות ע

 

ב-7 בנובמבר 1944 הועברה חנה סנש לתא הנידונים למוות בבית סוהר בהונגריה. היא הוצאה להורג על-ידי כיתת יורים. פרץ גולדשטיין נאסר בהונגריה ונחקר על ידי השלטונות ההונגרים והגרמנים. הוא נראה לאחרונה במחנה אורניינבורג ומאז נעלמו עקבותיו. כנראה הומת שם ב-1 במרץ 1945.

 

ממקום אימוניה במצרים, כותבת חביבה רייק מכתב לחברתה:

22.6.41: "מ. יקרה... היום יש לי יום הולדת. מזדקנות אנו, ילדתי. עד כה הגיל לא הטריד אותי. לא הרגשתי שהשנים חולפות ושבעצם אני מזדקנת. אמש והיום הגעתי פתאום להכרה עמוקה יותר בכך. מה רבות עוד ברצוני להגשים בחיים קצרים אלה. מקווה אני שלא יהיה זה מאוחר מדי. אינני מרגישה שהתבטלתי בחיים. רק על דבר אחד אני מצטערת: שגזלתי מעצמי את עונג האימהות. אני עדיין מקווה שאזכה גם בשמחות אלו, אם כי במעמקי נפשי נשמע לפעמים קול פסימי, זאת במיוחד בימים האחרונים- אך בדרך כלל מנצחת בי האמונה, שכל זה עשוי להיגמר בכי טוב..."

 

חביבה רייק ורפאל רייס הוצאו להורג, יחד עם עוד כמאתיים יהודים ב-20 בנובמבר 1944 בבנסקה ביסטריצה, סלובקיה. גופותיהם נטמנו בקבר אחים ליד קרימניצ'קה. צבי בן-יעקב הומת בידי הנאצים בשביו בבנסקה ביסטריצה. יום מותו ומקום קבורתו לא נודעו.

במכתבו האחרון מן הכלא כתב לאשתו: "אנא, אל יעשו ממני גיבור לאומי כי לא גבורה היתה במה שעשיתי... כל אחד היה הולך אילו הוטל עליו, גם אני הלכתי לפי צו השעה. בזה אני רוצה להפרד מכם כחברכם, כבעלך וכאבא לילדנו הבלתי-נודע לי. תמונתך תלווה אותי עד לנשימתי האחרונה".

 

אבא ברדיצ'ב הוצא להורג ב-26 בינואר 1945 במחנה מאוטהאוזן, לאחר שנתפס כשניסה לעבור מבאנסקה ביסטריצה לגבול ההונגרי. אנצו סרני נפל בשבי הגרמני והוצא להורג במחנה דכאו ב-18 בנובמבר 1944. מקום קבורתו לא נודע.

 

מורשת, בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ', שמה לה למטרה להנציח את הגבורה היהודית בשואה וכן את שליחות הצנחנים הארץ-ישראלים בתקופת השואה. ב-30 בנובמבר 2009 יתקיים טקס לציון 65 שנים להירצחם של הצנחנים. הטקס יתקיים במורשת, גבעת חביבה, במעמד נשיא המדינה, מר שמעון פרס. לאחר הטקס ייחנך מוזיאון ע"ש מרדכי אנילביץ', המנציח את ההתקוממות, המרד והרוח היהודית במלחמת העולם השנייה.

לפרטים נוספים - לחצו כאן

 

דניאלה אוסצקי הינה מנהלת ארכיון מורשת.

 


 

אנציקלופדיה ynet מכילה מגוון עצום של ערכים וחיונית לתהליכי למידה והעשרה כמקור מידע מוביל, אמין ובטוח. ערכי האנציקלופדיה נכתבים ונערכים על-ידי צוות עורכים מקצועי, ומשולבים בהם סרטונים, מצגות ועוד.

 

                         לרכישת מינוי לאנציקלופדיה ynet 


 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אבא ברדיצ'ב, נפל בשליחותו בסלובקיה
באדיבות ארכיון מורשת- בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
רפאל רייס, אבא ברדיצ'ב וחביבה רייק
באדיבות ארכיון מורשת- בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
באדיבות ארכיון מורשת- בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
פרץ גולדשטיין, נפל בשליחותו בהונגריה
באדיבות ארכיון מורשת- בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
באדיבות ארכיון מורשת- בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
צבי בן-יעקב, נפל בשליחותו בסלובקיה
באדיבות ארכיון מורשת- בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מומלצים