שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אם אני נחמדה איתך, זה לא אומר שאני מפלרטטת
    רוצה לקום עם חיוך ולהמשיך איתו כל היום. לא רוצה להיות לא נחמדה, עושה לי מצב רוח טוב לחייך לאנשים, גם אם אני נשואה
    גברים, אני לא מצליחה להבין מה אתם רוצים מאיתנו, הנשים. אם אנחנו נחמדות אליכם אבל לא רוצות שום דבר מעבר, אתם שואלים "אז למה היית נחמדה אלי בכלל? הולכת אותי שולל!". אם אנחנו מסרבות לכם או מתעלמות, אתם שואלים "מה הקטע שלה זאת? סתם סנובית". והמצב מחמיר ככל שהבחורה נראית יותר טוב, ואם היא ממש אטרקטיבית - אתם בדרך כלל מחליטים על כך מראש.

     

    אתמול ידיד שלי סיפר לי שבעת שהותו בחו"ל פגש טיילת נוספת ושאל אותה אם היא רוצה לחלוק חדר, כי זה יוצא יותר זול וגם מקבלים חדר יותר טוב. הוא היה כל כך מופתע שהיא לא רצתה, שהוא כמעט נעלב, ואף הטיח לבסוף "סתם היתה סנובית".

     

    זה הזכיר לי שבדרום אמריקה, הייתי "נחמדה" והסכמתי לחלוק חדר עם תייר אחר, שהיה לו טיעון דומה - "זה ייצא לשנינו יותר זול". הבחור היה מאוד נחמד, וגם יצאנו לאכול ביחד בערב. אבל ברגע שהנחתי את הראש על הכרית גיליתי קונדום על המיטה, ואת המיטה שלו נצמדת לשלי. קמתי, לקחתי את הדברים וירדתי לחדר למטה, היקר יותר. בבוקר הוא חייך אלי כאילו שום דבר לא קרה ושאל "למה הלכת אתמול?".

      

    זרקתי אותו החוצה, ובבוקר הוא פשוט התעלם ממני

    אחר כך, בארצות הברית, ישנתי בחדר עם שש מיטות, כמו במעונות סטודנטים. טיילים יחידים שישנים בחדר אחד גדול שמפוזרות בו מיטות יחיד. באמצע הלילה גיליתי שמישהו מתגנב אלי למיטה. מהר מאוד הבנתי שזה אותו בחור שדיברתי איתו בערב, ועד כמה שזכור לי לא היה בינינו שום מגע, ובטוח שלא הזמנתי אותו לישון איתי. זרקתי אותו החוצה, ובבוקר הוא פשוט התעלם ממני, עשה לי פרצוף חמוץ כאילו עשיתי לו משהו ממש נורא.

     

    אתמול מישהו שאל אותי שאלה, עניתי לו בחיוך, והוא התחיל לפתח איתי שיחה. היה מאוד נעים ונחמד, ואפילו מעניין. ברגע שאמרתי לו שאני נשואה, ובאושר - הוא עיקם את הפרצוף ושאל "אהה באמת? למה לא אמרת?", ותוך שתי שניות סגר את השיחה והלך לו.

     

    אז נכון, יהיה מי שיגיד שהייתי צריכה לזהות שהוא "מתחיל איתי", ולא לענות לו בחיוך, כי אז הוא עלול להבין שאני מעוניינת. אבל סליחה? לא רוצה להיות לא נחמדה! עושה לי מצב רוח טוב לחייך לאנשים! מתאים לי לקום בבוקר עם חיוך ולהמשיך איתו כל היום!

     

    מצד שני, קשה לי להאשים גברים יותר מדי. הרווק (גם אם רק מנטלית) רוצה לחזר, ויש שמעדיפים שלא בדרך הווירטואלית, בה יש תגית זיהוי לכל אחת. הם רוצים לזהות בכוחות עצמם את הסימנים, לעשות את הצעדים, להרגיש פרפרים, להתיידד, ורק אז, כל אחד בקצב שלו- שעתיים או שבועיים, לעבור לשלב הבא.

     

    אבל מה קורה כשהבחורה "נחמדה"?, כל כך נחמדה שנראה לך שהיא מעוניינת? היא מחייכת אליך, מסתכלת לך בעיניים, זורמת עם השיחה, מודעת לנשיות שלה מולך. הכל מתקתק כמו שצריך, ואז - בום! היא לא בקטע. איך יכולת לנחש?

     

    אם הדברים מסתיימים ב"פלירט המסדרון", אז זה בסדר

    ומה עם הטענה הגברית שנשים אוהבות לפלרטט, לבלבל. האם זה נכון? האם זה נטוע במין הנשי? האם זה אותו קול פנימי שלוחש לנו - "תפרגני לעצמך איזה פלירט, זה יעשה לך טוב לאגו הנשי, יגרום לך להרגיש מושכת, אטרקטיבית". שתי דקות זה מספיק בשביל האגו, אחר כך אפשר פשוט לנפנף את הבחור. בינינו, גם גברים שנשואים באושר נהנים מאותו הפלירט, ובעיקר עם בחורה "שווה", גם אם אין להם שום כוונות להמשיך זאת מעבר ל"פלירט המסדרון". רובנו נודה שאם הדברים מסתיימים ב"פלירט המסדרון", אז זה בסדר. אבל מה קורה כשאכזבה נכנסת לתמונה, תחושת האשליה?

     

    האגו הגברי לא יכול להודות "טעיתי", אז יותר קל לטעון שהיא "משלה גברים", או "סתם פלרטטנית מגעילה", ואני עדינה בדוגמאותיי.

     

    אז איך פותרים את זה? האם אני צריכה ללבוש סחבות ולחבוש שביס על הראש כדי שיידעו שאני לא מעוניינת? יש מי שיגיד שגם זה לא יעזור, אבל לפחות אז לא יהיה להם תירוץ. האם כל בוקר בו אני קמה עם חיוך אני צריכה לפתוח שיחה עם גבר זר במגננה - "תקשיב, אני מחייכת אליך לא בגלל שאני מעוניינת, אני באמת סתם נחמדה היום"?. האם נשים וגברים לנצח נועדו לבלבל אלה את אלה? האם נוכל לחיות בשלום, גברים ונשים, בשיטה האפלטונית?

     

    אולי צודקים אותם גברים חצופים שפשוט הולכים ישר ולעניין. מיד נוגעים, מיד אומרים מה הם חושבים עלייך, מה הם רוצים ממך. איכשהו אלו גם גברים שמקבלים הכי טוב את התשובה "אני לא מעוניינת", ואפשר גם עם חיוך. אולי אנחנו צריכים להיות ישירים יותר, ואז זה יהיה פשוט יותר?

     

    כנראה שלא, אחרת היינו כנראה מתנהלים כך. בפועל גברים למדו שלא כדאי להיות ישירים מדי, "כי אז היא תחשוב שאני סוטה", שלא כדאי להחמיא יותר מדי, "כי אז היא תחשוב שאני אומר את זה רק כדי לשכב איתה", שלא כדאי להיות ג'נטלמן מדי "כי אז היא תחשוב שאני יותר מדי רוצה אותה". האם המשחק נהיה מורכב מדי? האם איבדנו את האותנטיות? האם אותנטיות עבור גברים היא וולגריות בעיני נשים?

     

    מה הקטע שלנו? אנחנו הרי ממש נהנות לקבל מחמאות מגברים, כל סוג של מחמאה שגורמת לנו להרגיש מושכות. עד כדי כך שאני מכירה כמה ש"יעבדו" מאוד קשה כדי לגרום לגבר לחזר אחריהן, גם אם הן לא ממש מעוניינות, רק בגלל שהוא אמר להם משהו כמו - "את לא הסגנון שלי". הנה, גברים, קיבלתם טיפ חינם על הדרך.

     

    אז למה אנחנו כל כך קשות איתם? למה גרמנו להם לאבד את האותנטיות? נראה שהתשובה נעוצה, כמו תמיד, בהבדלים הבסיסיים ביותר בין המינים: גברים רוצים לשכפל את עצמם כמה שיותר, ונשים רוצות שפרי ביטנן יהיה מוגן כמה שיותר. כדי לשכפל הרבה צריך לעבוד מהר, כדי לקבל הגנה צריך לבדוק נכונות להשקעה. אלו מנגנונים פסיכולוגים עתיקי יומין, שפועלים גם אם אין שום מטרה לאף אחד משני הצדדים להביא ילד במסדרון באוניברסיטה, במהלך טיול, או בעבודה.

     

    האם זו בעצם הסיבה המרכזית? אני כבר לא בטוחה, בעיקר מפני שבאחרונה פגשתי לא מעט גברים שעושים בדיוק את אותו הדבר. הם גם כן "נחמדים", וחלקם לא רוצים שום דבר מעבר לשיחה ידידותית, אחרים נשואים באושר. וגם משם יש עדויות לאכזבה מהצד הנשי כשהן הבינו שהם לא בעניין.

     

    אולי הכל עניין של דינמיקה חברתית? אין פה עניין של הבדלים מובנים בין המינים? הרי ידוע שכשהגבר לא כל כך מעוניין, היא פתאום מתאמצת יותר. אולי אם המין הגברי יפסיק לחזר ב"וולגריות", אז הנשים יקחו על עצמן את התפקיד?

     

    האימייל של מיכל

     


     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    כל כך נחמדה שנראה לך שהיא מעוניינת
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים