שתף קטע נבחר

עוזב ולא מודה: ראש סוכנות הגרעין שאהבנו לבקר

ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית מסיים את תפקידו אחרי 12 שנה, דווקא כשהמגעים עם איראן מגיעים לרגע האמת. מה השיג אל-בראדעי מאז 1997? למה הפך בישראל לדמות שנויה במחלוקת? והאם יש סיכוי שעוד ניתקל בו כיורשו של מובארק?

אחרי 12 שנות כהונה שנמשכו שלוש קדנציות, מסיים היום (ב') מוחמד אל-בראדעי את תפקידו כמנהל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. לאורך כהונתו הפך אל-בראדעי, יליד מצרים, לדמות שנויה במחלוקת בישראל, חרף הארכת כהונתו ב-2001 וב-2005 וזכייתו יחד עם סוכנות הגרעין בפרס נובל לשלום באותה שנה. את אל-בראדעי יחליף יוקיה אמנו היפני.

 

גורמי ביטחון וגורמים פוליטיים בירושלים ביקרו לא פעם את מדיניותו של אל-בראדעי כלפי ישראל והאשימו אותו בהחדרת סממנים פוליטי להחלטות הסוכנות, שאמורה לשמש כגוף בלתי תלוי לפיקוח ולמעקב אחר החלטות האו"ם בסוגיית הגרעין. החיכוכים בין אל-בראדעי לישראל בשנים האחרונות נסובו בעיקר סביב הדו"חות שהוציאה סוכנות הגרעין על הנעשה באיראן וכן סביב תגובתו הצוננת של אל-בראדעי להפצצת המתקן הגרעיני הסורי בספטמבר 2007.

 

כהונתו של אל-בראדעי החלה אי-שם בשלהי 1997, אז החליף הד"ר המצרי למשפט בינלאומי את הנס בליקס השבדי. מתקפת 11 בספטמבר 2001, החשש ההולך וגובר מהתחמשותם של ארגונים איסלאמים קיצוניים בנשק גרעיני או ב"פצצות מלוכלכות" וכן המתיחות ההולכת וגוברת סביב טיפול סוכנות הגרעין בטענות לקיומו של נשק להשמדה המונית בידי סדאם חוסיין - עיצבו את שנותיו הראשונות של אל-בראדעי בתפקיד.


אל בראדעי עם מחליפו, יוקיה אמנו (צילום: AFP) 

 

חשיפת תוכנית הגרעין האיראנית ב-2002 הסבה את תשומת הלב של סוכנות הגרעין אל מעבר לגבולה המזרחי של עיראק, והמעקב אחריה נמשך עד היום. עם זאת, לא נרשמה הצלחה כלשהי מצד המעצמות או סוכנות הגרעין לשכנע את טהרן לעמוד במחויבויותיה ולספק לקהילה הבינלאומית ערבויות לכך שמדובר בתוכנית גרעין אזרחית ללא כוונות צבאיות.

 

ב-2002, כששעון החול לקראת הפלישה האמריקנית לעיראק הלך ואזל, פרסם אל-בראדעי שורה של מאמרים, בהם חלק על עמדת הקהילה הבינלאומית, וארה"ב בראשה, כי משטר סדאם פועל להשגת נשק להשמדה המונית. למרות הלחץ הכבד שהופעל עליו מוושינגטון, עמד מנהל סוכנות הגרעין על דעתו. בהופעה בפני מועצת הביטחון ב-2003 אמר כי המסמכים המוכיחים לכאורה שעיראק ניסתה לרכוש אורניום מניז'ר - אינם אמינים.

 

בראיון שהעניק באותה תקופה ל"ניו-יורק טיימס" כינה אל-בראדעי את הפלישה האמריקנית כ"הוכחה ברורה כיצד במקרים רבים השימוש בכוח מחמיר מצבים במקום לפתור אותם". אל-בראדעי התברר כצודק. נשק להשמדה המונית מעולם לא נמצא בעיראק והמדינה הידרדרה למלחמת אזרחים ששינתה את המצב הגיאו-פוליטי במזרח התיכון ותרמה רבות להתחזקותה של איראן.

 

דיפלומט בכיר - ופרשן מבלבל

ד"ר אפרים אסכולאי, מומחה לגרעין מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, אומר כי "אל-בראדעי ניהל את הסוכנות באופן ראוי בנושאים כמו הפצת מידע לשימוש בטיחותי בגרעין לצורכי חשמל. גם בנושאים כמו שימושים באנרגיה גרעינית באיזוטופים לרפואה או לחקלאות הסוכנות עשתה דברים יפים תחת ניהולו. הבעיה החלה כשהוא גרם לפוליטיזציה בנושאים חשובים, כמו פיקוח וגילוי אתרי גרעין מוסתרים".

 

לדבריו, "בעניין האיראני הוא התעלם מנתונים טכניים באופן מקיף ובשלבים שכבר היה ברור לכל שכוונתה של איראן היא למשוך זמן. הוא גם נהג להטיף מוסר לישראל בעניין החתימה על ה-NPT (האמנה לאי הפצת נשק גרעיני) תוך שהוא מתעלם ממדינות כמו הודו או פקיסטן למשל".

 

לפרשנות, כך מתברר, יש משקל רב במיוחד כשמדובר בנושאי הגרעין. "לעניינים האלה יש היבטים טכניים רבים. אם אל-בראדעי היה כותב דו"חות טכניים על איראן, כפי שהוא היה אמור על-פי המנדט של הסוכנות, ומשאיר את הפרשנות שלהם לגופים המוסמכים לכך - זה היה טוב. הבעיה היא שהוא הכניס הרבה פעמים פרשנויות לא טכניות שהתבררו כלא נכונות, והקשו מאוד על האפשרות ללחוץ על איראן. הוא ריכך את המשמעות של הנתונים".

 

גם בעניין הסורי יש לאסכולאי ביקורת על התנהלותו של אל-בראדעי: "המידע שפורסם בכל העולם היה ברור מעל לכל ספק - סוריה בנתה מתקן גרעיני דומה לזה שקיים בצפון-קוריאה. אבל אל-בראדעי אמר מצדו: 'אין לי מידע על כך. ישראל היתה צריכה לבוא לסוכנות לשטוח את טענותיה במקום לפעול'. זו הרי טענה מגוחכת כי סוכנות הגרעין היא לא כוח אכיפה. לכן מה שנותר מדבריו הוא אמירה משונה בעלת טונים פוליטיים".

 

מווינה לקהיר

ולאן הולך אל-בראדעי מכאן? לאחרונה נפוצו ספוקלציות לפיהן מנהל סוכנות הגרעין בן ה-67 הוא אחד המועמדים לרשת את חוסני מובארק, אם זה לא יתמודד לכהונה נוספת לנשיאות מצרים. ואולם, אפשרות זו נראית קלושה ביותר גם לנוכח מעמדו של אל-בראדעי בארצו וגם על רקע דבריו בשבוע האחרון לכהונתו.

 

"לאל-בראדעי אין כוח בממסד הפוליטי או הצבאי במצרים ולכן אני בספק אם הוא יוכל להציב אתגר רציני למובארק או לאחד מיורשיו הפוטנציאליים המסתמנים כרגע: גמאל מובארק, שר ההגנה ומפקד הצבא חוסיין טנטאווי, ושר המודיעין סולימאן", אומר אלי שקד, שהיה שגריר ישראל בקהיר בשנים 2005-2003. "למרות שמכירים אותו במצרים בין אם בגלל עניינים הנוגעים לעבודתו ובין אם בזכות פרס הנובל שקיבל, אל-בראדעי לא לוקח שם חלק מהחיים הציבוריים שם".

 

לדברי שקד, אל-בראדעי שירת בסבא"א בראש ובראשונה תחת "אג'נדה מצרית, שהיא אמנם נגד התגרענות איראנית. אולם מצד שני היא גם בעד להקשות על ישראל בכל פורום בינלאומי אפשרי הואיל ומצרים מאמינה שלישראל יש פצצת גרעינית".

 

מנהל סוכנות הגרעין היוצא טרם התייחס באופן רשמי לאפשרות שיתמודד לנשיאות בארצו. אך מדברים שאמר בכנס פרידה לעובדיו בווינה נראה כי אפשרות זו רחוקה ממנו מאוד. "עזיבתי היא הזדמנות בשבילי להתבונן במסע של אתגרים, הנאה והגשמה שעברתי. אני מבטיח לשאת את לפיד הסוכנות לכל מקום שאלך, אך בכוונתי להקדיש קודם כל יותר זמן למשפחתי".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אל בראדעי. גרם לפוליטיזציה של הסוכנות
צילום: רויטרס
הכור האיראני בבושהר. לא לחץ על איראן
צילום: איי פי
צילום: סבסטיאן שיינר
אלי שקד. אל-בראדעי לא יהיה נשיא מצרים
צילום: סבסטיאן שיינר
מומלצים