גיור עירוני: טיול בערים הלניסטיות שנהפכו עבריות

רקע כללי בשנת 332 לפנה"ס כבש אלכסנדר מוקדון את ארץ ישראל מידי הפרסים. מוקדון עודד את השילוב התרבותי בין התרבות היוונית לבין התרבות המקומית (המזרחית) באיזורים אותם כבש, וכך נוצרה למעשה תרבות חדשה - התרבות ההלינסטית. בארץ ישראל התפתחו בתקופה זו כ-30 ערים הלניסטיות ומושבות צבאיות שהחדירו את השפה והתרבות היוונית לישראל. רוב הערים ההלניסטיות התפתחו מערים קדמוניות שהפכו הלניסטיות (כגון עכו או יפו), אך גם מיישובים שצמחו מקהילה של מהגרים יוונים, חיילים שכירים מקדונים ותושבים מקומיים שקיבלו על עצמם את התרבות היוונית. מרבית הערים שכנו לאורך החוף, חלקן בעבר הירדן המזרחי (כמו ג'רש ורבת עמון) או בגליל (כמו בית ירח) ומקצתן בשפלה ובפנים הארץ (כגון סמריה). בערים ההלניסטיות התקיים הפולחן המזרחי העתיק לאלים המקומיים לצד פולחן לאלים היוונים, בנוסף הוקמו בחלקן מוסדות אופיינים לפוליס היווניות - גימנסיון ואפביון, הוצבו בחוצותיהן פסלים, נערכו בהן תחרויות ואסיפות עם כמו ביוון ובמקצתן אף הוטבעו מטבעות שעליהן כתובות בשפה היוונית. חלק מהערים זכו לשמות יוונים, לדוגמא אפולוניה שנקראה ע"ש האל אפולו ופניאס ע"ש האל פאן. אפולוניה. מהערים ההלניסטיות ששכנו לאורך החוף (צילום: משה מילנר) ערי הפוליס במזרח לא היו עצמאיות כמו ביוון והיו תלויות בחסות הצבאית של המלך השליט, והפרישו לו מיסים. לכל פוליס הלניסטית היו טריטוריות, והאיכרים שישבו על אדמתה של הפוליס היו כפופים לה מבחינה אדמיניסטראטיבית, כלכלית ושיפוטית. מבחינת הסטאטוס המדיני, היו אזרחי הפוליס ממוצא יווני, אזרחים ממדרגה ראשונה ואילו בני האוכלוסייה המקומית הכפרית היו נחותי-דרגה (צמיתים או אריסים ), למעט האריסטוקרטיה המתייוונת שהפכה לחלק מהמעמד העירוני העליון. מצב זה גרם לתהום חברתית בין העירונים לאיכרים שהיו עויינים את הפוליס וערכיה. ביהודה, שאופיינה במעמד איכרים עצמאי גדול, תהליך ההתייוונות היה איטי מאשר בשאר הארץ, ועד שירושלים הפכה לפוליס יוונית בשם אנטיוכיה לא הוקמו בה ערים הלניסטיות. בשנת 167 לפנה"ס, כתוצאה מהחרפת מגמת ההתייוונות והקיטוב בין המתיוונים לאלו שרצו לשמור על חוקי התורה וכמובן, הגזירות שהטיל אנטיוכוס הרביעי על הדת היהודית, פרץ ביהודה מרד החשמונאים בניצוחו של מתיתיהו ובניו, שהתפתח למלחמה נגד הכיבוש הסלווקי שכללה גם מלחמה כנגד הערים ההלניסטיות ברחבי ארץ ישראל - כיבושן, גירוש תושביהן או גיורם בכפייה והרס ושריפת המקדשים שלהן. לכבוד החנוכה נבקר בארבע מתוך אותן ערים הלניסטיות: תל מרשה: עיר נוכרית המשלבת בין תרבויות מיקום: שפלה (בית גוברין). מרשה הייתה אחת מערי יהודה עוד מימי בית ראשון, אך לאחר גלות בבל היא נעזבה מתושביה היהודים. בתקופה הפרסית וההלניסטית הייתה עיר מכובדת ומרכזית בחבל אדומיאה (שנקרא כך ע"ש האדומים שהתיישבו באיזור). לאחר שאלכסנדר מוקדון כבש את הארץ התפתחה בעיר קהילה יוונית של אזרחים אדומים ואנשי צבא יוונים, לצד מהגרים צידונים שקידמו את חדירת ההלינזם, וכך נהפכה מרשה לעיר נוכרית המשלבת בין התרבויות השונות. מערה בתל מרשה. עיר מכובדת ומרכזית בחבל אדומיאה (צילום: מני שמעוני) למרשה היה תפקיד במהלך מרד החשמונאים, ממנה יצא הצבא הסלווקי להתקפות על צבאו של יהודה המכבי. מרשה נכבשה לבסוף בשנת 112 לפנה"ס על ידי השליט החשמונאי יוחנן הורקנוס (נכדו של מתיתיהו) שגייר בכפייה את תושביה האדומים. במהלך הכיבוש ספגה העיר מכה קשה מה שהביא לדעיכתה עד שחרבה בשנת 40 לפנה"ס בעוד שכנתה, בית גוברין, החלה לפרוח. כיום תל מרשה בו נמצאו שרידי העיר ההלינסטית הינו חלק מגן לאומי בית גוברין. בביקור בתל ניתן להתרשם ממערות קולמבריום גדולות (לגידול יונים), מערות ששימשו לרחצה, שרידים של בתי בד ובית מגורים אופייני לתקופה ההלניסטית בן שתי קומות הבנוי בצורת חצר מרכזית בקומת הקרקע, ממנה מסתעפים חדרים לכל הכיוונים. למרגלות התל ישנן מערות קבורה מרשימות (מערות הקבורה הצידוניות), אחת מהן מכונה "מערת אפולופאנס", על שם משפחה הנזכרת בכמה כתובות במערה. במערות ציורי קיר משוחזרים וכוכים המלמדים על מנהגי הקבורה בתקופה ההלניסטית. מערת קבורה צידונית. ציורי הקיר מלמדים על מנהגי הקבורה ההלניסטים לפני כשנה נתגלו בחפירות תל מרשה שלושה שברים של כתובת יוונית. השברים הינם החלק התחתון של "כתובת הליודורוס" הנמצאת במוזיאון ישראל, הנחשבת לאחת הכתובות העתיקות החשובות ביותר שהתגלו בארץ ישראל. הכתובת כולה היא הכרזה של המלך סלווקוס הרביעי, אביו של אנטיוכוס הרביעי בנוגע למינוי "אחראי על המקדשים" בשנת 178 לפנה"ס. המלך מודיע על המינוי למשנה שלו - הליודורוס. זהו, כפי הנראה, האדם המוזכר בספר מכבים ב', ג', שניסה לגנוב את כספי המקדש בירושלים והוכה קשות כתוצאה מהתערבות אלוהית. הכתובת מוסיפה ראיות והקשרים ארכיאולוגיים והיסטוריים חשובים להבנת התקופה עד מרד המכבים. בחנוכה יתקיימו פעילויות לכל המשפחה בבית גוברין - הפקת שמן בבית הבד, מופע ג'אגלינג-אש מרהיב במערת הפעמון, סיור עששיות במערת המבוך ועוד. גן לאומי בית גוברין: טלפון : 08-6811020/08-6812957 עלות: מבוגר - 25 שקל, ילד - 13 שקל. שעות פעילות: א-ה ושבת 08:00-16:00. בימי שישי:8:00-15:00 בית שאן - סקיתופוליס: נחרבה בעקבות רעידת אדמה מיקום: עמק בית שאן סקיתופוליס התפתחה על חורבות עיר עתיקה שנזכרת ברשימת כיבושיו של תחותמס השלישי במסעו לארץ במאה ה-15 לפנה"ס. העיר יושבה מחדש בימיו של אלכסנדר מוקדון. המתיישבים החדשים יסדו במקום פוליס (עיר מדינה) ובמהלך השנים בנו בה את כל המאפיינים של התרבות העירונית ההלניסטית במזרח: רחובות מעוטרים בעמודים, מקדשים, תיאטראות, שווקים, בתי מרחץ ומזרקות מים. העיר נקראה ביוונית ניסה - סקיתופוליס, לכבודו של דיוניסוס אל היין היווני. המסורת מספרת כי דיוניסוס קבר במקום את אומנתו, ניסה, ויישב בעיר את הסקיתים, בני השבטים מדרום רוסיה שהיו מבני לוויתו. גילוי פסלו של דיוניסוס בחפירות בעיר מלמד שפולחן דיוניסוס אכן רווח בעיר. בית שאן נכללה בין ערי הדקאפוליס (עשר ערים הלניסטיות שנמצאו באותו מרחב גיאוגרפי שהיוו מוקדי תרבות יוונית-רומית ואזרחיהן מקדונים, יוונים או בני עמים אחרים שאימצו את התרבות היוונית ומאוחר יותר הרומית) והייתה העיר החשובה בצפון הארץ. בשנת 107 לפנה"ס כבש השליט החשמונאי יוחנן הורקנוס את סקיתופוליס. תושבי העיר, שהועמדו בפני הברירה להתגייר או להיות מגורשים מהעיר, בחרו לצאת לגלות ויוחנן יישב את בית שאן ביהודים שהחזירו לה את השם בית שאן. העיר שבה לידי הנוכרים לאחר הכיבוש הרומי בשנת 63 לפה"ס ושמה שוב שונה לסיתופוליס והיא הגיעה לשיא פריחתה לאחר מרד בר כוכבא. לאחר הכיבוש הערבי, ירדה בהדרגה מגדולתה לטובת טבריה ותושביה נתמעטו. בשנת 749 התרחשה באזור רעידת אדמה שגרמה לחורבנה. בגן לאומי בית שאן נוכל להתרשם משרידי העיר ההלניסטית והרומית הכוללים עמודי ענק, רחובות רחבים ומקדשים הלניסטים, בית מרחץ, מזרקת מים, תיאטרון ועוד. בגן מתקיים גם סיור לילי ייחודי - "לילות שאן", שכולל מיצגים אורקולים מורכבים המאפשרים למבקר לחוש את ההתרחשויות היסטוריות בעיר בית שאן לאורך אלפי שנים. עמודים בגן הלאומי בבית שאן (צילומים: דורון ניסים, רשות הטבע והגנים) גן לאומי בית שאן: טלפון: 04-6587189 עלות: מבוגר 25 שקל, ילד 13 שקל. שעות פתיחה: א-ה 08:00-16:00. בימי ו' 8:00 - 16:00, שבת 08:00-17:00. אשקלון: מובלעת הלניסטית בעלת קשרים עם מצרים עד שהגיעו אליה היוונים זכתה אשקלון, אחת הערים הקדומות בעולם, להיות עיר כנענית, פלישתית ואף פיניקית. בתקופה ההלניסטית הפכה לנמל ימי חשוב. בתחילה הייתה תחת שלטון בית תלמי, אבל לאחר מכן נכבשה על ידי אנטיוכוס השלישי. יום שחרור העיר משלטון בית תלמי נקבע כמועד מיוחד, כמובא בכתובת עברית שנמצאה באשקלון. אופיה של אשקלון היה הלניסטי טהור, אבל אוכלוסייתה היתה מעורבת והתקיימה בה גם קהילה יהודית גדולה. בשלהי התקופה הסלווקית, בשנת 104 לפנה"ס, זכתה העיר לקבל אוטונומיה וניתנה לה רשות לטבוע מטבעות משלה (על כך מעידים המטבעות שנמצאו בחפירות). אשקלון נותרה עיר מדינה עצמאית גם בתקופת המלך אלכסנדר ינאי, כאשר כל אזור החוף נכבש בידי הממלכה החשמונאית והייתה מובלעת הלניסטית בעלת קשרים ובריתות עם מצרים התלמית. אשקלון שמרה על עצמאותה גם בתקופה הרומית, ודווקא אז נודע לה מקום חשוב בעולם התרבות היווני עת סופרים, פילוסופים והיסטוריונים יוונים היו מילידי העיר. שמות אלים יוונים נתגלו במטבעות אשקלון, והעיר הייתה ידועה בפולחן האלה עשתורת, הלוא היא אפרודיטה היוונית. בגן לאומי אשקלון, שהינו הגן הלאומי הראשון בישראל, ניתן לפגוש, לצד שרידים מתקופות מוקדמות (כגון שער הקשת הכנעני שנחשב לקדום ביותר בעולם) ומאוחרות יותר, גם ממצאים ההלניסטים הנמצאים בגן הפסלים. גם במקומות נוספים באשקלון נחשפו ממצאים מהתקופה ההלניסטית. לפני שש שנים, בעת חפירות שנעשו בשכונת ברנע, נתגלו שרידי יישוב הלניסטי גדול ששכן ליד אשקלון וננטש, ייתכן בשל פעילות שהתרחשה באיזור על ידי יונתן החשמונאי. הגן הלאומי באשקלון. בגן ממצאים הלניסטיים ושרידים מתקופות שונות החפירות חשפו כמה בתים עשויים לבני בוץ. קירות הבתים, שחלקם מגיעים לגובה של כשני מטרים וחצי, השתמרו היטב. כמו כן נחשף רחוב ארוך שרוחבו כשלושה מטרים, וסמטה ברוחב מטר בערך. כמה מטבעות הלניסטיים שנמצאו באתר הצביעו גם הם על התקופה. האתר בחלקו העליון כוסה בחול על מנת לשמרו לעתיד. גן לאומי אשקלון: טלפון: 08-6736444. עלות: מבוגר: 25 שקל, ילד: 13 שקל. שעות פתיחה: א-שבת: מהשעה 8:00 ועד 16:00. דור: מעוז של האוכלוסייה הנוכרית המיוונת מיקום: מישור החוף הצפוני (דרומית לעתלית). העיר דור נזכרת לראשונה כבר במאה ה-13 לפנה"ס, בכתובת של רעמסס השני ובמגילת ואן-אמון היא נחשבה לעירם של 'גויי הים'. בתקופה הפרסית השתלטו עליה הפיניקים שהביאו עימם את תרבותם החומרית והפכוה לעיר נמל ומסחר חשובה, כך הגיעו אליה במשך הזמן סוחרים יוונים, וכשכבש מוקדון את הארץ כבר ישבו בה יוונים ולכן קל היה להפוך אותה לעיר הלניסטית. השליטה בערי החוף הבטיחה את חדירת התרבות ההלניסטית למרכז הארץ, ודור הפכה לעיר מבוצרת מרכזית העוסקת בבניית ספינות וייצור צבע הארגמן ומעוז של האוכלוסייה הנוכרית המיוונת בארץ ישראל. בתקופת החשמונאים נכבשה דור על ידי אלכסנדר ינאי וסופחה לממלכת יהודה, אך לאחר הכיבוש הרומי חזרה להיות עיר אוטונומית של הפניקים. בתל דור נמצאו שרידי עיר גדולה על חוף הים עם שרידים של חומה, שער, נמל קדום, ומבנים ומקדשים מהתקופה ההלניסטית, מהגדולים שנחשפו בארץ ישראל מהתקופה ההלניסטית והרומית. מבט על תל דור. עיר העוסקת בבניית ספינות (באדיבות אוניברסיטת חיפה) לפני מספר חודשים נתגלתה בחפירתו של מבנה ציבור גדול מהתקופה ההלניסטית בתל דור תגלית נדירה - אבן חן מגולפת הנושאת דיוקן של אלכסנדר מוקדון. החוקרים ציינו שמפתיע שיצירת מופת כזו נמצאה דווקא בארץ ישראל, שהיתה בשוליים של העולם ההלניסטי. "מקובל להניח שאמנים מהשורה הראשונה - וזה שגילף את דמותו של אלכסנדר בגמה (Gemma) הזו ודאי היה כזה, פעלו בעיקר בחסות חצרות המלכים הגדולים ביוון עצמה ובבירות המרכזיות - אלכסנדריה במצרים וסלווקיה בסוריה. מסתבר שגם אליטות מקומיות במרכזים משניים, כגון דור יכלו להרשות לעצמם - וידעו להעריך - אמנות עלית", אמרו החוקרים. אבן החן לעיל, כמו גם הממצאים הרבים המעידים על אורח חייהם של תושבי דור הקדומה לאורך כל התקופות, מוצגים ב"מוזיאון המזגגה" - מוזיאון לארכיאולוגיה ימית השוכן במבנה ייחודי שהוקם בשנת 1891 לשם ייצור בקבוקי זכוכית ליינות כרמל מזרחי. מיקום התל והמוזיאון: קיבוץ נחשולים טלפון: 04-6390950. עלות כניסה למוזיאון: מבוגר: 18 שקל, ילד: 12 שקל. שעות פעילות המוזיאון: ימים א' - ה' : 09:00-14:00. ימי ו' + וערבי חג: 09:00-13:00, שבת : 10:30-15:00. לאתר האינטרנט של המוזיאון

גיור עירוני: טיול בערים הלניסטיות שנהפכו עבריות

רבים מבקרים בחג החנוכה באתרי המכבים - מודיעין, תל חדיד, אמאוס ושאר ערים שהיו פעם בשלטון נוכרי - אבל למרד החשמונאים היה צד נוסף, הצד של ה"יוונים" (הסלואקים)

אודות ועזרה

כלים ושירותים

ערוצי תוכן