שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    ייסורי ווישאו הצעיר

    בסרט "כוכב בהיר", השחקן הבריטי בן ווישאו נכנס לנעליו של המשורר ג'ון קיטס. בראיון ל-ynet הוא מספר על העבודה עם הבמאית ג'יין קמפיון והנטייה לגלם דמויות קודרות ומיוסרות

    אחרי בילוי קצר עם השחקן הבריטי בן ווישאו, קל להבין מדוע יוצרי סרטים נוהגים ללהק אותו לתפקידים של יוצרים חולמניים, טיפוסים ביזאריים וסתם בחורים פגיעים, דכאוניים, מורכבים ומיוסרים. "כולנו יכולים להיות קודרים לפעמים", סיפר ווישאו בן ה-29 כשנפגשנו בפסטיבל קאן האחרון. "אבל אני לא חושב על למה מלהקים אותי לתפקידים של אנשים דכאוניים. אני פשוט מנסה ליהנות מהתפקידים האלה".

     

    והנה, עכשיו מצטרף עוד תפקיד שכזה לרשימה: ווישאו מגלם את המשורר הבריטי ג'ון קיטס, שמת ברומא ב-1821 ממחלת השחפת בגיל 25. זה קורה בסרט "כוכב בהיר" ("Bright Star") של הבמאית ג'יין קמפיין ("הפסנתר"), שהתחרה על דקל הזהב בפסטיבל קאן האחרון.

     

    טריילר הסרט "כוכב בהיר". בעקבות ההשראה האלוהית

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "מה שאהבתי בלנסות להיכנס לראש של משורר, זה שלמשורר יש אפשרות לרוקן את עצמו ולהפוך לערוץ של משהו גדול יותר: ההשראה האלוהית", מסביר ווישאו. "ג'יין אמרה לנו שבשביל קיטס, שירה היתה כמעט כמו תפילה, כמו מדיטציה. זה היה כמו למצוא מקום שקט בתוך הדממה שבפנים".

     

    אתה נוהג לעשות מדיטציה?

     

    "התנסיתי בזה בעבר, ואני מאוד מתעניין בזה, אבל זה בא והולך. אני לא ממושמע".

     

    הוא דווקא גבר רומנטי

    "כוכב בהיר", שמנצנץ עכשיו בבתי הקולנוע אצלנו, מתמקד באהבתו של קיטס, מגדולי המשוררים של התקופה הרומנטית, לפאני ברון (בגילומה של אבי קורניש), צעירה שהפליאה לתפור לעצב בגדים. למרות מצבו הכלכלי והרפואי העגום של קיטס, ברון לא חששה לאהוב אותו. הוא בתמורה כתב בהשראתה שירים וסונטות שהפכו לקלאסיקה רומנטית.

     

    "סיפור האהבה של קיטס ופאני עדיין רלוונטי", סבור ווישאו. "לכולנו יש צורך בסיפור אהבה טוב ואמיתי. בעולם שבו אנו חיים, קל לנו יותר לתקשר דרך מחשב מאשר ישירות אחד עם השני. אנחנו מקיימים לפעמים מערכות יחסים שלמות דרך מייל, ולכן כל יצירה שמדגישה את הנושא של קשר אנושי יכולה לעזור ולאזן את העולם הטכנולוגי בו אנו חיים. זה מה שאנו זקוקים לו כבני אדם. ומה שיפה בסיפור של קיטס ופאני זה התמימות והעדינות שהיו בו. היו כל כך הרבה דברים שניסו לעצור את אהבתם, והם מצאו דרך לתקשר ולהביע את אהבתם".

     

    חוששני שאתה אכן בחור רומנטי.

     

    "בקאן אני מרגיש מאוד לא רומנטי. אני לא חושב שאני רומנטי יותר מכל אדם אחר".

     

    שינית את הגישה שלך לאהבה בעקבות ההתנסות של "כוכב בהיר"?

     

    "העבודה על 'כוכב בהיר' גרמה לי להסתכל על הרבה דברים באופן שונה. ג'יין שינתה את מה שחשבתי על חיים ואהבה. יש לג'יין השפעה כזאת על הרבה אנשים, לא רק על שחקנים. היא נוגעת באנשים ומשפיעה עליהם. והיא בטח תצחק כשהיא תשמע שאמרתי את זה עליה".

     

    ללכת שבי אחריה

    בכלל, ווישאו פיתח סוג של תלות וסגידה לבמאית המוערכת (שקצת הלכה לאיבוד בשנים האחרונות, יש לציין), ששינתה את חייו. "ג'יין היא אישה אובססיבית שלא עוצרת עד שהיא משיגה את מה שהיא רוצה", הוא מאבחן. "היא רגישה מאוד, יודעת להקשיב ולשתף פעולה עם שחקנים".


    עם ג'יין קמפיון. "אישה אובססיבית" (צילום: Gettyimages imagebank)

     

    במהלך הראיון רוב התשובות שלו, כוללות את הצירוף "גיין אמרה ש..." או נגזרות שלו. למשל: "ג'יין יוצרת בצילומים תחושת רוגע ואווירה נינוחה. זה עזר לי במיוחד בסצנות קשות כמו זאת שבה הייתי צריך לחטוף התקף זעם או קנאה", או "בזמן החזרות ג'יין עודדה אותנו להתחבר לעצמנו ולאינטואיציות שלנו".

     

    ג'יין גם אמרה לווישאו לעשות תחקיר מקיף, ו"שאהיה מומחה לג'ון קיטס, שאם למישהו בזמן הצילומים תהייה שאלה עליו, אדע את התשובה. קראתי הר של ספרים: את המכתבים והשירים שהוא כתב, את הביוגרפיות שנכתבו עליו, וגם ניתוחים של השירים. חלק היו אקדמיים מדי, אבל חלק מאוד עזרו לי. זה נתן לי ביטחון, שאני יודע את החומר כל כך טוב. זה גם עזר לי להיכנס לנעליו".

     

    ווישאו נהנה להיכנס לא רק לנעלי קיטס. הוא גם אהב לחזור במכונת הזמן לתקופה הרומנטית, ש"באה לעולם בעקבות המהפכה התעשייתית וכריאקציה לביטול של האנושיות. למשוררי התקופה ויוצריה היתה משימה - לגרום לאנשים להרגיש. העולם שבו קיטס חי היה מאוד מפנק ומזמין. זה עולם יפה ואהבתי להיות בו: אהבתי ללבוש את הבגדים, להסתובב בין הרהיטים, ללמוד לכתוב עם נוצה".

     

    הרומן שלו עם שייקספיר

    ווישאו, שגדל בכפר ויש לו אח תאום, החל את דרכו בתיאטרון, כולל גילום הנסיך הדני המתלבט ב"המלט", בהפקה של ה"אולד ויק". הוא היה אז רק בן 23, וזכה לביקורות נלהבות. ווישאו פרץ לתודעה בזכות התפקיד הראשי והרצחני בסרט "הבושם" (2006), עיבוד כושל של הבמאי הגרמני טום טיקווה ("ראן לולה, ראן") לרב המכר הנודע. בשנים האחרונות הוא נראה ב"אני לא שם", סרטו הנהדר של טום היינז על חייו של בוב דילן ("דילן מדהים, פיתחתי אליו אובססיה. התאהבתי בו והמשכתי הלאה") ובסדרת הטלוויזיה "צדק פלילי".


    ווישאו ב"הבושם". לא בחור מוחצן

     

    בקרוב הוא שוב יתמודד עם שקספיר, הפעם בעיבוד קולנועי ל"הסערה", לצידה של הלן מירן. הוא גם כיכב ב"בחזרה לבריידסהד" (2008), עיבוד לספרו של אוולין וו, ששימש בעבר בסיס לסדרה "חמדת ימים". מאחר שווישאו גילם כאן הומו, החל בבריטניה דיון האם גם הכוכב הנאה הוא בעצם חובב גברים.

     

    בפגישה איתו, ווישאו הודף כל ניסיון שלי לחטט בחייו הפרטיים. "אני די ביישן, לא בחור הכי מוחצן", הוא מתנצל. "בכל פעם שאני רואה את אחד מסרטיי, אני מופתע

    כמה מעצמי יש שם. משחק זאת חשיפה מאוד גדולה, שיכולה לגרום לך להרגיש פגיע. אתה שם את עצמך שם".

     

    כבר הבנו שאתה אדם ביישן, רגשן ומופנם, אז איך אתה מתמודד עם נפתולי ואכזריות השואו ביזנס?

     

    "צריך לפתח עור של פיל לגבי דברים מסוימים, וזה לוקח זמן וניסיון. אני צריך להירגע וליהנות ממה שקורה. יש לי נטייה לקחת דברים יותר מדי ברצינות וללב, ואני צריך להזכיר לעצמי שאנחנו כאן בשביל הכיף".

     

    אתה זומם לעקור להוליווד?

     

    "אין לי תוכניות לעבור ללוס אנג'לס. אמנם לעולם אל תאמר לעולם לא, אבל זה לא מושך אותי בשלב זה של חיי".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ווישאו. לא בדרך להוליווד. בינתיים
    צילום: Gettyimages imagebank
    לאתר ההטבות
    מומלצים