מה הופך אותך מ"מאמי" רגיש ל"מר יותר מדי"
מר טו מאץ' נכנס לחיינו לפני שנים מספר, כשהיפה הציגה אותו לפנינו בראשונה. בסך הכל, עבר סלקציה. אלא שבמשוואה של רגיש ספונטני וחוש הומור, החלק הרגיש סבל מעודף משקל
ובאמת מה נאמר? מר טו מאץ' שיחק אותה. על זה, אי אפשר להתווכח.
מר טו מאץ' נכנס לחיינו לפני שנים מספר, כשהיפה הציגה אותו לפנינו בראשונה. בסך הכל, עבר סלקציה. אלא שבמשוואה של רגיש ספונטני וחוש הומור, החלק הרגיש, איך נאמר את זה? סבל מעודף משקל. במציאות הנוכחית בה אנו חיים, יש נקודות זכות לבחור שמפגין רגשות ורגישות, אבל יש לשים לב לשני כללי ברזל ,שהחורג מהם עובר אוטומטית מ"מאמי" ל"מר טו מאץ'":
1. בלי שירים מרגשים על הכרית בבוקר.
2. בלי שירים מרגשים. נקודה.
מר טו מאץ' חטא בעניין שיר על הכרית
זה לא שהפכנו להיות ביצ'יות קרות וחסרות לב שישלקו את הביצים לכל בחור שיעז לשלוח בונבוניירה בצורת לב בצירוף פתק: "לבחורה שכל יום איתה הוא קסום". ממש לא. בואו נודה בזה, אנחנו עדיין משננות כל פרק של "סקס והעיר". אבל בכל זאת, דבר ידוע הוא, שכל מה שמריח מקיצוניות, סופו ידוע מראש. וכך גם היה סופו של מר טו מאץ', רק שהוא לא השכיל לחזות זאת מראש.
אז כן, מר טו מאץ' חטא בעניין שיר על הכרית. אחרי הכל, הוא משורר (עוד אחד מכישוריו המופלאים). הוא לא טרח לכפר על החטא, והופ! השיר על הכרית הפך לשיר על התקליט, כלומר על סי.די, כלומר 200 דולר לשעה בחדר הקלטות פלוס 100 דולר לשעה בחדר עריכה רק כדי להפגין את אהבתו וגעגועיו העזים לבחורה שלו, הלא היא היפה, שחזרה מחמישה ימי סקי עם המשפחה.
לא חטא היסטרי. אלא שהיפה דווקא התחילה להראות סממני היסטריה. בסך הכל מדובר בבחור טוב, מבית טוב, עם ראש טוב שופע רעיונות טובים ויצירתיים, הבעיה שלכל אחד מכינויים אילו מתלווה המילה "מדי". אז היפה לא שברה את הראש יותר מדי (אם כי לטעמי, שמונה חודשים עם מר טו מאץ' הם הרבה יותר מדי) וגמרה אומר בליבה להיפטר מהטו מאץ', לא לפני שחלף בה זיק של חמלה כלפיו. הרי אם הרטיב את חולצתה בדמעותיו כשהצהירה שהיא מאוהבת בו (בחוסר ברירה, אחרי שקיבלה ליום הולדת תוכי שאולף לשיר "אבאניבי") מה יעלה בגורלו כשישמע את הבשורה המרה?
באמת כאב הלב. אבל ההתאוששות לא איחרה לבוא
ואכן, הוא לא קיבל את זה טוב, מר טו מאץ'. השמועות חגגו. היו שאמרו שראו אותו מרוח על הבר במרתפים מפוקפקים, אמרו שהביקוש למאבטחים בעזריאלי עלה עקב נסיונות חוזרים ונשנים של בחור צעיר לקפוץ אל מותו תוך שהוא מזמזם את מילות השיר "עצוב למות באמצע התמוז". באמת כאב הלב. אבל ההתאוששות לא איחרה לבוא. ואנחנו חווינו זאת על בשרינו. יותר נכון על בשרה של התמימה.
התמימה שונה לגמרי מהיפה ובעצם, מכולנו. לכן לא ממש הרמנו גבה כשהיא נפלה. היא נתקלה בו במפגש קייצי סתמי אצל חברים. "דווקא חמוד", אמרה, "רגיש כזה".
אוי. לא טוב.
"הוא סיפר לי שהוא כותב, מנגן ושר ושהוא מופיע שבוע הבא. רוצות ללכת?"
חבל. דווקא בחורה אינטליגנטית.
יום אחרי זה היא מצאה אותו ממתין מחוץ לבית שלה עם זר פרחים. אדום. "שיהיה תואם לשפתיים האדומות המתוקות שלך", אמר.
זה עדיין לא הדליק אצלה נורה. להפך, הדליק אותה.
אחרי חודש הגיעה הטיסה לרומא
אחר כך הגיעו השליח המזמר, הדגים, הכלבלב, החתלתול, המסעדה, הספא והצימר. אחרי חודש הגיעה הטיסה לרומא (עם קינוח בפאריז) ואחרי חודש וחצי הטיסה לקופנגן. בשלב הזה, אני מוכנה להישבע שראיתי אגל זיעה עושה דרכו במורד פרצופה בזמן שגוללה בפנינו כמה התרגשה כשקיבלה את הבשורה על הטיסה בתוך עוגית מזל שהגיעה עם החשבון במסעדה הסינית שסעדו בה. התרגשה ב-#@#@ שלי. מה כבר יכול להיות מרגש אחרי שסיימת לכבוש חצי עולם בחודשיים?
אבל לא הגבנו. אם היא צריכה להבין לבד, היא תבין.
והיא הבינה. הרי כבר אמרתי שהיא אינטליגנטית. פשוט לוקח לה יותר זמן. אם יש יום שהוא קדוש לתמימה, שאם מתנהל אחרת ממה שתכננה היא יכולה באמת להכאיב למישהו, זה יום הולדתה. אבל יותר מפגיעה בסדר היום של תאריך חשוב זה, שונאת התמימה מסיבות הפתעה. וכאן, הגיעה נפילתו השנייה של מר טו מאץ', בקול תרועות וחצוצרה. הנוהל היה רגיל, הוא אומר לה שהזמין מקומות במסעדה, היא מתלבטת מה ללבוש, וכשהם נכנסים למכונית הוא מחליט לשחק "פרה עיוורת" ושולף את כיסוי העיניים שהכין מבעוד מועד. זה השלב בו ליבה של התמימה מחסיר פעימה ומחסיר עוד נקודה לרעתו של מר טו מאץ', אבל הבטחותיו שלא מדובר במשהו דרמטי אלא הוא רק לא רוצה שתדע לאיזו מסעדה מועדות פניהם (כי מדובר במשהו מיוחד במיוחד) השקיטו מעט את ליבה הסוער.
רק עד לרגע בו הוסר הכיסוי מעיניה הירוקות וכל חבריה ומכריה משכבר הימים, כולל יוסי המזיע מד' 2 וחני המורה לספרות מ-ט'1, מוחאים כפיים בהתרגשות, על רקע סרט בו מברכים אותה במזל טוב כל אלה שאומרים בדרך כלל "היי גיא" בטלוויזיה שלנו. אופס יו דיד איט אגיין.
ושוב, השמועות לא איחרו לבוא. הקיצונית ביניהן היתה שמישהו ראה אותו עולה על טיסה לויאטנם, בדרך לעשות הסבה לעבד, כי הוא הבין מאיזו מדיום שבגלגול הקודם היה עבד של מלכה מתעללת, והוא כמובן, רוצה לעשות תיקון.
ופתאום השמועה החדשה, שמסתברת כאמיתה, מגיעה לאוזנינו. מר טו מאץ' הולך לשבור את הכוס. הולכים להרים את מר טו מאץ' על כסא לצלילי "הזמנה לחתונה". מישהי אמרה "איי דו" למר טו מאץ'.
ולנו לא נותר אלא לדמיין זאת, ולהגיד: פיייייי, מר טו מאץ', באמת שיחקת אותה.
