לא בובת מין, אלא אשה שעושה מה שהיא רוצה
טורי ה"שרלילה" של הגיגונת ושל אלכס הבת עיצבנו אותי מאוד בגלל ראיית העולם שמנחה אותם, זו המחלקת את הנשים ל"קדושות" ול"קדֵשות". הרי בגלל אותה ראיית עולם בדיוק יש סטנדרט כפול בכל הקשור לסקס. הגבר יוצא "גבר-גבר", בעוד שהאשה מקבלת שלל שמות חיבה שמתחילים בש'
קונפליקט המדונה/זונה מושרש באופן חזק ומהותי בתרבות, והוא אומר בקצרה שלאשה יש שני פנים: פן אחד מלא בחמלה ורוך, מטפל ומפנק ואוהב, נמצא שם בשביל לתת ולתת לגבר. המדונה היא גם חסודה, צנועה וכמובן – בתולה. הפן השני מתירני, מרדני, מיני, "מלוכלך", תובעני.
ומעבר להכל, אלכס, מה כל כך מפריע לך בבחירה שונה של נשים אחרות ממך? למה הפכת אותן לאויבות מספר אחת שלך, כאלה שצריך לדרוס במילים לא מכובדות, כאלה שכביכול אשמות במשפטים מיזוגוניים ושוביניסטיים כגון "טחנתי אותה"? דווקא הן אלה שיוצאות נגד ההנחיות של העולם השובינסטי הזה, למרות הסטיגמות. כך שממש לא מדובר בבובות, מדובר בנשים שפועלות להשיג מה שהן רוצות - ואת עוד מאשימה אותן במחדל. אני באמת לא מבינה מה גרם לך לכתוב את הטור הזה, חוץ מאולי כדי להרגיש טוב יותר עם עצמך. חבל. אשה לא צריכה להקטין נשים אחרות שחושבות ומתנהגות אחרת ממנה בשביל להרגיש יותר גדולה/טובה מהן. אנחנו לא בתחרות, לא משנה מה אומרים לך עיתוני הנשים.
לקונפליקט זה יש גם מקבילה יהודית: חוה מול לילית. לפי אחת הפרשנויות על לילית, היא היתה אשה מרדנית ואגרסיבית מבחינה מינית, לכן לא הסתדרה עם אדם. או יותר נכון, אדם לא הסתדר איתה, ולכן סולקה לילית, ואז נבראה חוה מצלעו של אדם, להיות עזר כנגדו, ובצער ללדת לו בנים.
בלשון העם, או הטוקבקים, הקונפליקט מוצג כך: "שרלילות הן לכיף, אבל לא לחתונה".
אני כמובן חושבת שזה בולשיט, ושיש בנו, בכולנו, הרבה רבדים, וזה מה שעושה אותנו ואת העולם הזה למעניין. יותר מכך, אני גם חושבת שכל הקונפליקטים למיניהם והסטיגמות שבאות איתם קיימים כדי לשמר סוג של סטטוס קוו, סדר מסוים בעולם, שיש לו אג'נדה. חלק מאותה אג'נדה היא לשמור על הנשים צנועות. שלא יפתחו יותר מדי את הפה, או רחמנא ליצלן - את הרגליים.
אבל לאחר קריאת שני טורים שהתפרסמו בימים האחרונים בערוץ יחסים על ידי נשים, אני כבר לא בטוחה מי מחזיק ומשמר את התפישה הזאת יותר, גברים או נשים.
הגיגונת סיפרה לנו שהכניסה את השרלילה שבה עמוק לארון לאחר שמצאה את בחיר ליבה. מונולוג הפתיחה על הסיבה בגללה הפכה לשרלילה (היא לא נראית כמו דוגמנית, ולכן, כדי לכבוש את מלך הכיתה, נאלצה להשתמש בנשק המיני) - היה עצוב. האם אנחנו באמת חיים בעולם בו נשים שלא נראות כמו בר רפאלי חייבות להשתרלל כדי להשיג גבר, מפני שאין להן ברירה אחרת? האם אשה נמדדת רק לפי צורתה ו/או כישוריה האוראליים? האם אנחנו חיים בעולם בו נשים מזדיינות רק בשביל להשיג תשומת לב גברית ולא מפני ש... נגיד, רעיון מהפכני, הן נהנות מסקס? ויותר מהכל, מדוע זה צריך להיות סוד כזה גדול?
לכל אורך מסע הכיבוש המיני האינסופי של הגיגונת, נראה שהיא נושאת את אותו חלום, חלום בשם מרי-מי (Marry me). והנה היא מצאה לה נשמה טובה (מילים מכובסות לחנון), גבר שאינו מנוסה לא בחייו המיניים ולא בהיסט(ו)ריית המיניות שלה, והכל טוב ויפה - חוץ מהסקס. במקום לחשוב איך לשפר את חיי המין שלהם וללמד את בן זוגה קצת את רזי עשיית האהבה ועשיית המין, הגיגונת בוחרת לשחק אותה מדונה ולנעול את כל הידע המיני שצברה בארון, למען הפיכתה לאשה נשואה, ועם הזמן לאם ולתפארת מדינת ישראל. כי הרי לכאורה אשת איש ראוייה ובורגנית ואם לעתיד לא יכולה להיות גם חתולת מין במיטה.
הרי הוא אוהב אותך, אז תני לו לאהוב את כולך
אז הגיגונת - למדי אותו, לעזאזל. אל תוותרי על סקס טוב בזוגיות. זה חשוב. אל תפחדי להיפתח, אל תפחדי להראות לו עוד צדדים בך שאינם מתאימים למשבצת שאת חושבת שעכשיו את נמצאת בה. את יכולה להיות הכל מהכל. הרי הוא אוהב אותך, אז תני לו לאהוב את כולך. כל כולך. הגיוני שכשהוא יגלה את הצד הזה בך הוא יהנה ויופתע לטובה, וכך גם את.
אלכס הבת כתבה טור תגובה להגיגונת (שרלילה היא כמו בובת גומי עבור הגבר) וסיימה אותו בשאלה: "אם עולם הסקס המגוון והנרחב עשה כל כך טוב להגיגונת - מדוע היא נדרשת לנעול את עצמה בארון חשוך מפני בעלה?" אז אענה לך, אלכס: למה? אולי בגלל כל אותן המילים הלא נחמדות, בלשון המעטה, שכתבת בטור שלך לפני אותה שאלה. מילים שהייתי מצפה לקרוא או לשמוע מגבר הכי שוביניסט, בטח לא מאשה.
גם אם מישהי מחליטה החלטה נמהרת מדי ונוטפת הורמונים כדי לקבל תשומת לב מגבר, ועוד חתיך, אין בכך שום פשע. אין גם שום פשע בלרצות סקס רק בשביל סקס, בלי להכניס לעניין רגשות ואהבה. זה אפשרי, וזו בחירה. אנחנו חיים בעולם שמאפשר את הבחירות האלה בלי להסתכן בסקילה בכיכר העיר.
סקס מזדמן לא חייב להיות חפוז בשירותים, הוא גם יכול להיות לילה ארוך ומהנה (כולל אורגזמות!) אצלו או אצלה. "שרלילות" לא תמיד באות במיני/עקב/מחשוף קומפלט, הן באות בכל סוגי הבגדים וכל סוגי הבשמים, אין להן ריח אחד ספציפי. "שרלילות" גם לא חייבות להיכנס לתחתונים של כל גבר מצוי, גם להן יש טעם וריח, ויותר חשוב מכך - יש להן בחירה חופשית. מדובר בבחורות שאוהבות מין, ואם הן מוצאות מישהו מושך ומתאים להן, אז היי, למה לא. ודרך אגב, מי שאוהבת מין לרוב גם טובה בו, זה אלמנטרי. מצטערת לנפץ לך את הבועה.
עוד מבט:
הוא יוצא גבר-גבר, היא יוצאת שרלילה
הדס פרידמן
אולי אני נאיבית כשאני מצפה להגינות בסקס, אבל אני לא מבינה למה אחרי מעשה ששני אנשים עשו מבחירה חופשית, הגבר צריך לצאת תרנגול גאה, בעוד האשה כביכול מוכתמת
לסיכום, את האקט המיני אפשר ללמוד בכל דרך שתעלה על הדעת (כל עוד זה בהסכמה, כמובן). אין דרך אחת ספציפית שרק היא הנכונה. שכל אחד יעשה מה שבא לו, מתי ואיך שבא לו. מה שחשוב זה להרגיש שלם עם עצמך ולא להתבייש. כי מי שמתבייש, מתייבש. לאף אדם אין זכות לבקר אדם אחר על התנהגותו, כל עוד האדם האחר לא פגע באף אחד.
שני הטורים האלה עיצבנו אותי מאוד. הם עיצבנו אותי מעבר למה שכתוב בהם, אלא בגלל ראיית העולם שמנחה אותם, ראיית העולם הדיכוטומית של המדונה מול הזונה. הרי בגלל אותה ראיית עולם בדיוק יש סטנדרט כפול בכל הקשור ליחסי מין מתירניים יותר, בהם הגבר יוצא "גבר-גבר", בעוד שהאשה מקבלת שלל שמות חיבה שמתחילים בש'. בגלל זה גם מלמדים נשים מגיל צעיר להיות צנועות, כביכול כדי לשמור על כבודן, כי "כבוד בת-מלך פנימה", ובגלל אותו הלוך רוחות בדיוק אפילו עושים קמפיין בעייתי שקורא לנשים לא לשתות לשוכרה, פן ייכנסו לסטטיסטיקה המכוערת של קורבנות אונס, שהרי אלכוהול כביכול שותה להן את הכבוד. כאילו יש בכלל קשר בין העובדה שעברת אונס לבין הכבוד שלך. כאילו את צריכה להתבייש אם אנסו אותך.
עוד מעט אנחנו פותחים שנה חדשה, 2010. הגיע הזמן שהרעיונות האלה ייעלמו כבר מהעולם.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
