שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    4 שירי אהבה לגבריאל בלחסן
    "שמש נושכת פצעים בגוף רעב/ עננים נוגסים לבן בלילה השחור/ ואני צועקת כמו תן, זאב/ חיה שלא יכולה לישון/ להתאפק". מחזור שירים של אליענה אלמוג

    ארבעה שירי אהבה לגבריאל בלחסן

    1.

    איפה אתה גבריאל

    למה אתה לא בא?

    שמש נושכת פצעים בגוף רעב

    עננים נוגסים לבן בלילה השחור

    ואני צועקת כמו תן, זאב,

    חיה שלא יכולה לשתוק

    לישון

    להתאפק.

    למה שלא תבוא עכשיו?

    זמן טוב יותר לא יהיה לעולם

    סודות כמוסים בתוכי כמו שורשים באדמה

    ולחיה שבי יש פרווה רכה

    נעימה

    אפורה כמו שלג מלוכלך

    בכביש שבו לא נסעת

    ולא נסעתי אני,

    כי איך אסע ואין לי

    נחמה

    שלווה

    שתיקה.

    רק צעקה שלא נשמעת

    לא מגיעה לשום מקום.

    אולי תבוא?

    נוכל לומר מילים של חיות

    לרחרח את האוויר שמגיע אחרי הגשם

    להביט בלבנה.

    וכשתלך אדע שהיית

    וזה מספיק.

    מספיק ודי.

    עכשיו לישון.

    שינה.


    צועקת כמו זאב (צילום: ויז'ואל פוטוס)

     

    2. 

    ושוב המילים שלך

    למה

    למה את לא יכולה להרפות.

    אלה המילים שלי

    והמילים שלך?

    ושוב הקול שלך בתוכי,

    אני נצמדת לעץ

    חופרת באצבעותיי בחול

    פוערת פה

    ללא קול.

    איך את בורחת תמיד

    אל מקומות שאין להם קיום

    כל מה שמתרחש בתוכך

    מתרחש בתוכך.

    גבריאל

    אני קוראת לך

    מתיזה מים על פנים בוערים

    מציירת מגדלור על דף מחברת

    מפצחת אגוז

    שצמח על עץ

    שותקת

    חולמת

    נופלת מעומס התשוקה.

    מחכה.

     

    3.

    שמעתי אותך במטוס

    אמרת:

    "זה הזמן אלהים לדבר"

    ואני אמרתי:

    "דבר אלי. בבקשה דבר.

    אלי".

    אחר כך נשבה רוח

    ועננים התקבצו

    במקום

    בו נשען ראשי.

    אמרתי:

    "אתה נכנס בתוכי

    למקומות

    חשוכים יותר מהחושך."

    שתקת.

    אחר כך הלכתי בשדה תעופה.

    חושך התפזר בתוכי

    כמו חול ברוח.

    כמו מחוגים בשעון.

    כמו מים.

    בבקשה

    בוא.

     

    4. 

    יש סדין ישן ויש משיח

    ויש משקולות

    שאפשר להרים.

    יש גוף.

    ובתוכו,

    איך אפשר לדעת אם אי פעם ניפגש.

    אני יושבת בתוך.

    בתוך הבית.

    אם אחזיק סיגריה

    בין אצבעותיי

    אצבעי המורה

    וזו האחרת

    שאת שמה שכחתי.

    אם אחזיק סיגריה

    בין.

    איך אוכל לדעת שתבוא?

    באוזניים שלי ציפורים

    ששרות את שיריך

    אולי זה

    מספיק.

     

    אליענה אלמוג, משוררת, מבקרת ומתרגמת. סיפוריה התפרסמו בין היתר ב"גג", "מאזניים", ובשתי אנתולוגיות: "עקלקלות" ו"תהודות זהות"

     

    לכל כתבות המדור לחצו כאן

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הטבות למנויים
    מומלצים