זה כדאי?

נפתח בווידוי: אני מחבב מאוד ערוצי קניות. שעות רבות מחיי הועברו בבהייה בערוצים מהסוג, שם בחורות מסוגננות ציפורניים מכרו לי תכשיטים, מקררים, מוצרי טיפוח ומכשירי כושר. נכון, לא מדובר בסוגה עילית. אבל בדיוק מאותה הסיבה שסיבוב בחנויות הוא לעתים חוויה תרבותית ופאסט-פוד יכול להיות אחלה אוכל, כך גם ערוצי קניות: מנצנצים, מטופשים וקפיטליסטיים. חגיגת צריכה טראשית שנלעסת כמו המבורגר בקטשופ.

ערוץ הקניות. קטעי מעבר ארכאיים ואולפן מהאייטיז (צילום: יהונתן צור)

בזמן שבחו"ל מדובר בשוק גועש, ועל כך בהמשך, בארץ התחום עדיין בחיתוליו. בחודש הבא יושק רשמית ב-HOT ערוץ קניות חדש בשם "שופינג". הערוץ, שנמצא כרגע בשלבי הרצה (אבל לכו לבדוק בערוץ 48) הוא אינטראקטיבי בשיטת ה-VOD, במסגרתו יכולים הצופים לברור בין המוצרים,

לבחור אחד ואז לצפות בסרטון הסברה אודותיו. את הקניות עושים, כמובן, מהבית.

מאחר ומדובר בערוץ בהרצה מוקדם לבקר את איכות השירות. רק תהייה אחת נרשמה כבר עכשיו: למה בעצם צריך לראות סרטון מכירה, אם מראש כבר ניגשנו למוצר? הרי הפואנטה של ערוצי הקניות היא לשכנע את הצופים לקנות דברים שהם כלל לא חשבו שהם צריכים דרך עטיפתם בתוכניות בידור. "שופינג", אם כן, נראה יותר כמו אתר אינטרנט משודרג מאשר ערוץ קניות קלאסי.

מצד שני, מדובר בניגוד מודרני לאח הבוגר והממוסד יותר, ערוץ הקניות (ערוץ 21), שפועל כבר כמעט 15 שנה בלי שינויים רבים. בראשות המנחים הנצחיים ירון פאר, ענת בירן וסיגל "אני מצוננת כבר שני עשורים" גינצבורג, מציג הערוץ 24 שעות של פטפטת באווירת אולפן מהאייטיז.

מישהו רוצה חליפת סקי במחיר מבצע? (צילום: MCT)

היה יכול להיות כאן להיט, אבל כבר מההתחלה היה ברור שמישהו בערוץ לא עשה שיעורי בית. התוכניות מצטיינות ביבשושיות, שעמום ואנכרוניזם עם תפאורות אולמי "בון בון" וקטעי מעבר שנראה כאילו הוכנו על ידי קשישה עם מחשב 286.

גם כשקצת מנסים לתבל לנו עם התוכנית האהובה "TV שופ אמריקה", אנו מקבלים לרוב סרטונים בהם הדבר היחידי שנראה מיושן יותר מהתסרוקת של המגישה הוא בדרך כלל המוצרים. לרוב מדובר במקצצות למטבח שנראה כאילו הורכבו בפלמ"ח. כרגע, הערוץ, שמצויד בצוות טלפנים אגרסיבי ביותר (מניסיון), לא ממש עושה חשק לחוויית צפייה מלאה, לפחות כמו האחות מאמריקה.

נוחות ונוכחות

וזה מביא אותנו לארצות הברית, שם שוק הקניות בטלוויזיה מגלגל עשרות מיליוני דולרים בשנה ובהתאם מציע גם תכנים עשירים יותר. הערוץ הפופולרי מכולם הוא QVC, ראשי תיבות של Quality, Value, Convenience (איכות, ערך, נוחות), שמפעיל גם שלוחות בבריטניה, גרמניה ויפן ומצטיין, יחסית, בתוכניותיו.

"תוכנית המתנות למטבח" של QVC. כסף רב טמון בתעשייה

המנחים הקבועים - שמות כמו ג'קי גונזלס וליסה רוברטסון, משופשפים בעבודה, איכות הצילום גבוהה וישנו ניסיון תמידי להעניק לצפייה אופי קליפי ומעט ערך מוסף - מתכונים (במוצרי בישול), טיפים לניקיון (במכשירי חשמל), סיפורים אישיים וגימיקים שמרתקים אותך למסך (כמו שעון שסופר כמה מוצרים "נמכרו" בזמן אמת).

השידורים הם למעשה אירועי צרכנות מהפנטים שמהווים סוג של לעיסת מסטיק למוח. כראוי לערוץ מצליח (מעל 141 מיליון צופים ברחבי העולם), הסלבס לא מתביישים להגיח: ג'ואן ריברס הפכה שם לכוכבת ענקית; אלן דג'נרס מגיעה בקביעות ומקדמת ליין אישי של מוצרים לבעלי חיים; מעצב האופנה אייזק מזרחי מוכר את מרכולתו; היידי קלום מקדמת בחדווה את ליין התכשיטים שלה; ג'סיקה סימפסון משווקת נעליים (מזעזעות) בעיצובה האישי ועוד.

ערוץ נוסף הוא HSN, ראשי תבות של "Home Shopping Network", ערוץ ותיק בן 27 המאופיין באווירת "אמריקה של פעם" ודגש על ביתיות. כאן כבר יש סקנדל: בספטמבר האחרון חווה הערוץ טלטלה כשהסמל הנצחי שלו, השחקנית במיל' סוזאן סאמרס, עזבה ולקחה את התוכניות במסגרתן היא מוכרת תכשיטים, בגדים ומוצרי טיפוח, לערוץ המתחרה ShopNBC, המתחרה של רשת NBC שמתאפיין במוצרי יוקרה שעולים 250 דולר ומעלה, וגם הוא זוכה לפופולריות גדולה בשל איכות המוצרים. ומה לסאמרס וליוקרה? ובכן, המשכורת השמנה שקיבלה, מה שמעיד על הכסף הרב שבתחום.

להרים את הכפפה, ולמכור אותה

נכון, זו לא חוכמה להשוות בין ערוץ הקניות הישראלי לאלה הפועלים בארצות הברית. בישראל השוק קטן יותר, שלא לדבר על תרבות צריכה שונה ששמה דגש על צורך ופחות על קניית פריטים לא הכרחיים, במיוחד בשלט רחוק.

אנחנו קונים לא פחות מהחברים בחו"ל (צילום: GettyImages)

ועדיין, בהשוואה לאחים מאמריקה מודגשת כאן תחושת הפספוס. זה לא שבארץ לא יודעים למכור בטלוויזיה, לראייה שוק הפרסומות או אפילו ג. יפית.

בנוסף, גם בקרבנו פועלים כוהני מכירות לא קטנים. פנינה רוזנבלום, ישראל אהרוני או אפילו רוני סופרסטאר, שפעם שיווקה ליין קוסמטיקה לנערות. ואגב, יש מספיק סלבס שלא יתנגדו בכלל לעמוד מול מצלמה ולהשקיע עשר דקות במערכת סלונית (אנחל בונני? רותם סלע? עינב בובליל? ללא ספק, מדובר באודישנים המצחיקים ביותר).

ערוץ הקניות משווע לזריקת החייאה, לא יקרה במיוחד, אך הכרחית. עכשיו, לנוכח הגעת הערוץ הנוסף, מדובר בעיתוי מושלם ונחוץ מתמיד. אז יאללה, האנשים ב-"21" (והרי הצעה למיתוג מחדש), נא להרים את הכפפה. אנחנו יושבים בבית ובאמת רוצים שתמכרו לנו טוסטר משולשים. רק בסטייל, אם אפשר.