"הנוסחה מתה, הקולנוע ההודי יחיה"

בחורה צעירה מסתתרת מאחורי עץ עם חיוך שובב על פניה, בחור צעיר בלבוש צבעוני מחזר אחריה בשירה עלצה וריקוד סוחף. זוהי, פחות או יותר, התדמית הרווחת של הקולנוע הבוליוודי מחוץ לתת היבשת ההודית: סרטים שעובדים לפי נוסחה קבועה של סיפור אהבה טרגי/קומי שמתפרס על פני שלוש שעות, כשהוא מתובל בשירים וריקודים.

התדמית הזו היתה אולי תיאור מדויק למה שסיפקה תעשיית הקולנוע ההודית לפני חמש, עשר או עשרים שנה, אבל בשנים האחרונות, בוליווד עוברת מהפכה של ממש. עדות לכך ניתן למצוא בסרט "יום רביעי השחור" ("A Wednesday"), שיפתח הערב (ב') את פסטיבל הקולנוע ההודי בסינמטקים.

קר (במרכז) ב"יום רביעי השחור". רלוונטי לקהל הישראלי

"תעשיית הקולנוע ההודית מאוד השתנתה בשלוש-ארבע השנים האחרונות, בעיקר כיוון שגם הצרכים של ההקהל השתנו", מספר אנופם קר, אחד השחקנים הבולטים והמוערכים בקולנוע ההודי בשלושת העשורים האחרונים, ששוהה בימים אלה בישראל כאורח הפסטיבל.

"רוב גדול של התפקידים שעשיתי בשנים האחרונות היו בסרטים של במאים בראשית דרכם, והם הביאו איתם תסריטים ייחודיים ודרכים חדשות להציג את הסיפור שלהם", מסביר קר. "הסרטים האלה זוכים להצלחה מרשימה בקרב הצופים והמבקרים כאחד. הרבה סרטים שמאמצים את השיטה הישנה, לעומת זאת, כאלה שמצוידים בשירים, ריקודים וכוכבים צעירים ומוכרים, דווקא נכשלים לא פעם בשנים האחרונות. בעיניי זה מעיד בעיקר על כך שהנוסחה מתה, לא על מותו של הקולנוע ההודי".

ואכן, "יום רביעי השחור" לא מאמץ אפילו אלמנט אחד מהנוסחה ההודית המוכרת. זהו מותחן אקשן שמזגזג בין נקודות מבט שונות ובמרכזו עימות פסיכולוגי בין מחבל שמטמין פצצות ברחבי העיר מומבאי לבין קצין המשטרה, אותו מגלם קר, שמנהל איתו משא ומתן. "זה סרט מאוד עכשווי, שרלוונטי לצופים בכל מדינה שנאלצת להתמודד עם הטרור והשלכותיו", מספר קר. "אני מאמין שהוא גם סרט מתאים מאוד לקהל הישראלי". 

לחיות את החלום

קר בן ה-54 נולד בעיר סימלה שבצפון הודו, בן למשפחה ממוצא קאשמירי. ב-25 השנים האחרונות, הוא הספיק להשתתף בקרוב ל-400 סרטים. אז בישראל שמו אולי לא אומר דבר לרבים, אבל עבור קהל של מאות מיליונים, הוא כוכב לא פחות גדול מהאריסון פורד או ג'ורג' קלוני. "אפילו בשדה התעופה בישראל, ניגשו אלי שלושה ישראלים שזיהו אותי מיד", הוא מודה.

רוב מוחלט מהסרטים בהם השתתף קר הופק בהודו כמובן, אך בעשור האחרון הוא כיכב על המסכים גם בכמה הפקות בינלאומיות (בין היתר ב"שחקי אותה כמו בקהאם", "כלה ודעה קדומה" ו"תשוקה, זהירות"). לאחרונה הוא גם הספיק להצטלם בלונדון לתפקיד קטן בסרטו הבא של וודי אלן, "You Will Meet a Tall Dark Stranger".

קר ב"שחקי אותה כמו בקהאם". "בחו"ל מקצוענים יותר, לטוב ולרע"

"זה היה מדהים, ממש חלום שהתגשם", מספר קר. "היו לי רק שתי סצנות בסרט, אבל הייתי מוכן אפילו להיות שם על תקן ניצב בלבד, רק בשביל לעבוד לצידו של וודי אלן. זו חוויה נהדרת לראות איך הוא עובד, לשבת ולפטפט איתו. זה אולי נשמע מוזר, אבל יש תפקידים שאני לוקח על עצמי רק בשביל לפגוש את האיש שמאחורי הסרט. כך היה המקרה גם עם אנג לי ב'תשוקה, זהירות'. למעשה, אם להיות כן, הסיבה המרכזית לביקור שלי בישראל היא הרצון לפגוש את חיים טופול. את 'כנר על הגג' ראיתי עשרות פעמים, זה סרט קאלט בעיניי".

יש הבדל משמעותי בין העבודה בהפקות בינלאומיות לבין העבודה על סרטים הודיים?

"כשאתה עובד מחוץ להודו, יש יותר תחושה של מקצוענות בעבודה. אבל המקצוענות הזו לפעמים עולה לך על העצבים. בחו"ל הכל יותר מסודר, מסודר וקפדני, לטוב ולרע. במובן מסוים, אני חושב שיש בעשייה מהסוג הזה איזשהו ניתוק או ניכור, ובעיניי קולנוע הוא מדיום שכרוך דווקא ברגש. העבודה הקולנועית בהודו היא הרבה יותר אמוציונלית, וזה בא לידי ביטוי בעיקר במערכת היחסים על הסט. בהודו, העבודה מלווה תמיד באווירה משפחתית. הקשר שלי עם אנשי האיפור והתאורה למשל, הוא הרבה יותר אישי ממה שנהוג בחו"ל. אבל המקצוענות חודרת לאט לאט גם לתעשייה אצלנו".

והשינוי הזה שחל בקולנוע ההודי, גם הוא נובע מהשפעות שחדרו מבחוץ?

"אני לא חושב. צריך לבחון את תעשיית הקולנוע הזו על פי הנסיבות בעבר ובהווה. הודו היא מדינה צעירה יחסית, רק בת 62, והיינו צריכים להתמודד עם בעיות קריטיות יותר מאשר ביסוס קולנוע עכשווי ומשמעותי. עכשיו, כשאנחנו יציבים ומבוססים יותר, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לעשות סרטים שונים, נועזים יותר. לי נותר רק להודות על כך שהשינוי הזה מגיע כשאני עדיין בתעשייה.

קר עם תלמידים למשחק. "אדם עסוק תמיד מוצא זמן"

"אבל לזכותו של המודל הקולנועי הקלאסי בהודו, זה עם השירה והריקוד, צריך לומר כי הוא נובע גם מהאופי שלנו כעם. אנחנו חוגגים את החיים, אנחנו חוגגים את המוות. אנשים בהודו רוקדים בהלוויות, בחגים שונים של דתות שונות, בכל

הזדמנות שיש. זה הסגנון שלנו. בכלל, קולנוע בהודו הוא סוג של דת שמאחדת את האומה כולה, כמו משחקי הקריקט. בקולנוע, אין פערים והבדלים. כולם מאוחדים, כולם אותו דבר".

הדעתנות הזו של קר בכל הנוגע לתעשיית הקולנוע ההודית אינה מקרית. מעבר לקריירה המפוארת שלו כשחקן, הוא גם מלמד בבתי ספר למשחק, ביים סרט אחד לפני מספר שנים ("הגעתי עם תסריט בעייתי ולא מהודק מספיק לצערי, אבל אני מקווה להתנסות בזה שוב בעתיד הקרוב, הפעם עם תסריט שאני אהיה שותף לכתיבתו", הוא מתוודה) וכן כיהן במשך תקופה ארוכה כיושב ראש המועצה לביקורת סרטים בהודו.

איך אתה מוצא זמן לכל הדברים האלה, ובמקביל לשחק בכל כך הרבה סרטים מדי שנה?

"אני מאמין שאדם עסוק תמיד מוצא זמן. ובכלל, אתה לא מתעייף כשאתה עושה משהו שאתה נהנה ממנו".

• הסרט "יום רביעי השחור" בכיכובו של אנופם קר יוקרן הערב (ב') ב-21:00 בסינמטק תל אביב בנוכחותו של השחקן.