צמד בשתי דקות, כך החל אלון חרזי את הקריירה

במהלך קיץ 1990 שמו של חרזי הוזכר לא מעט, בעיקר בהקשר של מכבי תל אביב שמאוד רצתה את השחקן הצעיר, אך הסתפקה בסופו של דבר בניני עשור הטברייני וניר קלינגר החיפני, מה שפינה מקום בכרמל.

עונת 1990/91 נפתחה במשחק מול הפועל תל אביב, בו פתח הרכש הטרי על הספסל של שלמה שרף, אך לא לאורך זמן. חרזי עלה כמחליפו של ירון גבעול במהלך ההפסקה, ולקח חלק, גם אם לא בולט, ב-1:2 של ראובן עטר ועופר מזרחי על האדומים, לעיני 10,000 צופים בקרית אליעזר.

נוסעים לחולון

המשחק הראשון בו נכנס חרזי לתודעה היה בחולון, מול צפרירים ההיסטורית. המארחים הציעו, למעט 2,500 צופים בצהרי יום שישי, את דודו ביטרן בשער, אפרים דוידי ואלי כהן בהגנה, לאון פנסו, אסי פס, מרקו בן ברוך ורן חפיף בקישור, יובל אוחנה וזאהי ארמלי בחוד.

דווקא צפרירים פתחה טוב

שלמה שרף בחר לפתוח לראשונה עם חרזי הצעיר (מוזר, אה?) בקישור, כשאברהם אבוקרט, טל בנין וראובן עטר שיחקו לצידו במרכז המגרש. ההגנה הירוקה כללה את גיורא אנטמן, איתן אהרוני, רפי אוסמו ומרקו בלבול, ובחוד הוצבו משה "הנסיך" אייזנברג ועופר מזרחי, שהיה אז, ביחד עם ניר לוין, החלוץ הטוב בליגה. על הספסל המתינו להזדמנות בחור בשם איל ברקוביץ' ועוד אחד בשם ליאור רוזנטל, האח של.

צפרירים של דרור בר נור, שפתחה את העונה עם הפסד ביתי 1:0 לחיים רביבו ובני יהודה, נכנסה למשחק מצוין. כעבור 17 דקות אבוקרט אמנם כבש, אך לצד הלא נכון. יובל אוחנה בעט מקרוב, אנטמן הדף, אך הכדור חזר לחלוץ והבעיטה שלו לוותה בעזרה מהקשר/בלם הוותיק - 0:1 חולוניה. זה הספיק לשרף, שהכניס את ברקו, שאז עדיין היה קוסם בהתהוות, במקום הכובש הלא מאושר.

"לא חיברנו שתי מסירות"

אך זה לא היה השינוי העיקרי. "אני זוכר שהתחלתי את המשחק הזה בחלק האחורי", סיפר חרזי ל-ynet. "תופקדתי כמגן, אבל לא הלך לנו כלום. המגרש בחולון היה נוראי ולא הצלחנו לחבר שתי מסירות, דבר שלא היה אופייני לקבוצה המוכשרת שהיתה לנו באותה העונה. עוד במהלך המחצית הראשונה העביר אותי שרף לקישור, אך גם זה לא עזר. במחצית השנייה הוא כבר שם אותי בהתקפה".

שש דקות מתחילת המחצית השנייה זה הגיע. חרזי ממשיך ומזכיר לנו: "לא חלפו כמה דקות וכבר כבשתי את השער הראשון בליגה הלאומית". חרזי קלט את הכדור כ-12 מטרים משערו של ביטרן, כשהוא עם הגב לשער, הסתובב ובעט "טיל" לפינה הימנית העליונה - 1:1 גדול.

השני - תוך שתי דקות

זה לא נגמר כאן. לא חלפו שלוש דקות. חלפו שתיים, וחרזי כבר רשם צמד. זה החל, כמו ברוב המקרים באותה התקופה בחיפה, בעטר. הקשר קיבל כדור משמאל, וניצל טעות של ביטרן שיצא אליו ללא סיבה. עטר עבר את השוער והרים לרחבה, לכיוונו של אייזנברג. הנסיך המשיך לרוחב השער, כשבצד השני המתין בסבלנות חרזי, שקבע - מהפך!

"מיד אחרי השער השני שכבשתי שלמה החזיר אותי לאחור, עד להגנה, כך שבמשחק הזה שיחקתי למעשה בכל התפקידים", נזכר חרזי. בהמשך השתלטו הירוקים על מרכז המגרש לחלוטין, כשביטרן עוד הספיק להציל מספר שערים בטוחים מרגלו של מזרחי, כשהיחיד שעזר לו היה דוידי.

עטר-ברקוביץ'-עטר - 1:3

ארבע דקות לסיום יכול היה אהרונוב להשוות, אך בנין הרחיק את הסכנה. בדקה ה-89 זה כבר היה גמור וחתום: איתן אהרוני שלח את ליאור רוזנטל, שמצא את עטר. זה החליף דאבל פס עם ברקוביץ' וקבע 1:3 גדול.

באותה השבת נכנס חרזי ל-11 של המחזור, לצד שמות כמו יגאל מנחם, אורי מלמיליאן, בני קוזושווילי, איתן בודיניוק ואיציק קורנפיין. מכאן ועד לסיום העונה לא ירד חרזי מה-11 הראשונים של שרף, בדרך לדאבל מתוק - דרך נפלאה לפתוח את העונה.

על מנת להבין עד כמה ורסטילי היה חרזי, הנתון הבא יכול להסביר הרבה: במהלך 30 המשחקים שנותרו עד לסיום העונה (שני סיבובים פלוס פלייאוף), שיחק

חרזי עשר פעמים בהגנה, תשע פעמים בקישור ו-11 משחקים בהתקפה. יותר מגוון מזה - אין.

כמו כן, הופיע שחקנה הצעיר של חיפה ב-11 של המחזור ארבע פעמים. "אני לא חושב שהקריירה שלי התבזבזה בגלל שלא שיחקתי יותר בהתקפה. אני לא מסתכל על זה בצורה כזאת. בזכות האוריינטציה ההתקפית שלי, הגעתי למה שהגעתי כשחקן הגנה. זה היה הגורל ואני לא מצטער על כך". נתגעגע.

• סייע בהכנת הכתבה - עדי סרדס