שתף קטע נבחר

עבודת עפר

ארבעה חברי מערכת "פנאי פלוס" הריחו הזדמנות והסתערו על פרויקט השער שלנו בזה אחר זה. התוצאה: 4 דייטים, 4 טקטיקות של פלירטוטים, 4 שיחות סופר סקסיות ו־4 לבבות מרוסקים. ארבעה בעקבות אחד ומיוחד

קפה ומפתה

פתיחה: תגידו, 10:00 בבוקר זה לא קצת מוקדם לשיחת אורגיות?  חגית גינזבורג התחילה בלי בושה.

 

חוץ, יום, בית קפה תל אביבי, 10:10. אני פוגשת את עפר שכטר, מושא ניסוי השער שלנו, בבית קפה לא רחוק מהדירה שלו. אני מזהה קפוצ'ון ירוק וזוג משקפי שמש פוסעים לכיווני במעבר החצייה שמול בית הקפה. מעמידה פנים שאני לא רואה אותו.

 

איך לעזאזל מפצחים את סוד הקסם של מישהו ב־10:00 בבוקר? קראתי כבר עשרות ראיונות עם שכטר. בשבע השנים האחרונות הוא עשה הכל - שידורים חיים ("אקזיט"), טלנובלות ("משחק החיים", "טלנובלה בע"מ", "האלופה"), דרמות ("לאהוב את אנה", "עד החתונה"), קולנוע ("NO אקזיט"), פרסומות (אסם, סלקום) ואפילו דיבובים ("מכוניות").

 

שכטר, כרגע מככב על המסך שלכם ב"תיבת נח" של רשת וב"האלופה" של HOT, היה שכן שלי במשך שנתיים וחצי שבמהלכן הייתי עדה לפן קצת יותר ביתי שלו - מתניע את הטוסטוס ב־7:30 בבוקר (שלוש דקות אחרי שהכלב שלי השתין עליו), חוזר מהים עם הגלשן, הופך מגמד חמוד ואתלטי לחבילת קוביות מהלכת, יושב מתחת לחלון שלי ומנהל שיחות צפופות בסלולרי באמצע הלילה. שכן.

 

שכטר. איך לעזאזל מפצחים את סוד הקסם שלו? (צילום: רועי גזית)
 

במשך כל הזמן הזה ניגשתי אליו רק פעם אחת. זה היה כשהוא עמד לפניי בתור בסופר השכונתי. אמרתי לו שהוא מהמם, והוא בתגובה סינן איזה "תודה רבה", ונמלט מהמקום. אחרי שבחנתי את העניין לעומק וזיהיתי שלא צמח לי ראש שני, הגעתי למסקנה המתבקשת ששכטר כבר כל כך רגיל לכך שבחורות ניגשות אליו באמצע הרחוב, שהוא משוכנע שכל אחת מנסה להתחיל איתו.

 

עכשיו, כשהוא יושב מולי ללא אפשרות מילוט סבירה, אני יכולה לדרוש תשובות. ואז מה אם אין לו מושג על מה לעזאזל אני מדברת.

 

אתה יודע שלא ניסיתי להתחיל איתך, רק ליצור הרמוניה שכונתית. ואתה ברחת!

"לא ברחתי, אין מצב. בטח מיהרתי לאיזשהו מקום".

 

או שפשוט הנחת שאני עוד אחת מהגרופיות שלך.

"מה פתאום. אני מניח שפשוט לא ידעתי מה להגיד. כאילו, מה אני אמור להגיד חוץ מתודה? 'אז מה, מה שלומך? איך החיים? בת כמה את?'".

 

27. ואם באמת הייתי מנסה להתחיל איתך?

"מה 27? את נראית ילדונת! אני בדרך כלל לא זורם עם בחורות שמתחילות איתי, רק במקרים ממש נדירים".

 

זה יום מעולה לדבר עם שכטר על נשים. אני לא יודעת אם זו העובדה שהוא התעורר ב־5:30 לפנות בוקר, לעוד אחד מאימוני הטריאתלון הבלתי אנושיים שלו, או שזה סתם בגלל שהוא קצת שבור לב, אפילו שהוא לא ממש מודה בזה. לא מזמן הוא נפרד מהבחורה האחרונה, לפי שעה, שהוא האמין שיוכל לשרוד איתה קשר ממושך.

 

"זה היה קשר של און ואוף במשך כמה חודשים, ועשיתי לה את מה שאני תמיד עושה. היינו יחד איזה חודש וחצי ממש אינטנסיבי, ואז נבהלתי ונעלמתי לה. כשהבנתי שאני רוצה להישאר שם ולהילחם כדי שזה יעבור, היא כבר לא רצתה".

 

טוב, אני בטוחה שלא חסרות לך אופציות לריבאונד.

"דווקא עכשיו אין כלום".

 

נו, מה? בטח יש לא מעט בחורות שמוכנות להשליך את עצמן עליך בכל רגע נתון.

"תתפלאי, אבל מה זה לא. יש בחורות שרוצות וזה, אבל אני בסוג של תקופת מיאוס. סליחה על הקלישאה, אבל לא בא לי סטוצים כבר. זה מרגיש לי ריקני. כן, אני יכול לעשות עכשיו כמה טלפונים ולהזמין אליי מישהי, אבל למי יש כוח לאופרציה הזו?".


שכטר. לא זורם עם בחורות שמתחילות איתו (צילומים: עדי אורני)

 

 מה הדבר הכי סליזי שעשית?

"אני לא יכול לספר. בואי נגיד שהיו מעורבים בזה עוד אנשים, אבל לא היו מעורבים בזה סוסים".

 

אוקיי. אז בוא נעשה את זה ככה: אורגיות? זוגות שהזמינו אותך להצטרף אליהם?

"היה, כן. הכל היה. ניסיתי כל מיני דברים, היו לי חוויות".

 

קשה באימון

שכטר אמר שהוא לא שורף קלוריות בסקס. עם הדס בשן הוא דווקא הזיע.

 

חוץ, ערב, פארק הירקון, 17:02. "אני אהיה זה עם המכנסיים של המורה לספורט", התריע ה-sms. חשבתי שמדובר בבדיחה. אבל כששכטר יורד מהאופנוע בתוך מכנסי ניילון בוהקים בכחול, הוא נראה מסנוור ביותר. "אם היה קיץ, זה היה יותר גרוע, הייתי בא עם טייץ", אמר ומיד הכתיב קצב לאורך הנחל.

 

"אני מתאמן כאן עם הקבוצה של הטריאתלון כמה פעמים בשבוע, אנחנו רצים ונוסעים על אופניים, ובקאנטרי אנחנו נפגשים לשחות".

 

אתה גאה?

"מאוד. אני מת על התחושה ההישגית, על הסיזיפיות והתחרותיות, לבדוק את הגבול של עצמך. היתה תקופה שהזנחתי את הספורט, חזרתי לעשן ולא עשיתי כלום, אבל עכשיו חזרתי לזה ברבאק".

 

איך הבנות בקבוצה?

"חזקות! יש אחת בת 17 שהיא יותר טובה ממני. אצלנו באים להתחרע, לא לעשות פיק־אפ כמו שלפעמים יש בחדר כושר".

 

אנחנו פונים ימינה בנקודה בפארק שבה אני רגילה לפנות שמאלה, ואני למדה שדברים שרואים משם לא רואים מכאן. הפארק נראה כל כך שלו בקרחת היער ששכטר מכיר היטב, והוא אומנם היה שמח אם היתה תאורה לילית ("שלא יאנסו אותנו"), אבל הירוק היחסי באמצע תל אביב הרועשת מצליח לרגש את שנינו:

 

"אני קרוע על העיר, אבל זה מה שאני אוהב בה, שיש בה הכל, גם מקומות כאלה. כשהגעתי לכאן בפעם הראשונה עם הטריאתלון לא האמנתי שזה קיים. אגב, מחר אני מביא לכאן את הנגררת הראשונה שלי: אפרת בוימולד. היא באה איתי לאימון אופניים".


ניסיתי כל מיני דברים, היו לי חוויות"

 

בוימולד, שהיתה שם בתפקיד הטלוויזיוני הראשון של שכטר ב"משחק החיים", וכיכבה לצידו גם ב"פובידיליה" (סרט שכבר נמאס לחכות לצאתו. סבלנות עד אפריל), נמנית עם אחד ממעגלי החברים המורחבים של שכטר. כאמא טרייה, היא יוצאת דופן - שכטר עוד לא איבד חברים רבים למוסד הנישואין וההתרבות, אבל נראה שזה לא מבהיל אותו.

 

אני מכתיבה קצב הליכה ושפת גוף בהשראת חנה ומרגלית מ"המרוץ למיליון", ועפר מציית, גם כשפוזיציית הידיים נראית לו מגוחכת משהו. "אם מישהו מהטריאתלון יראה אותי הולך ככה, הוא לא יזהה אותי. אני רגיל לרוץ ולא ללכת, אבל את לא בעניין, נכון?". לא, אני מודיעה לו שריצה תגרום לי לדקירות בצד, ולכן אנחנו מחויבים להליכה מהירה בלבד.

 

בתחום המתיחות שכטר מאכזב אותי - אנחנו פורשים כמה איברים על הספסל שחיכה לנו, אבל במיומנות הרחוקה מזו של קבוצת היוגה שנפרדת מהיום כמה מטרים מאיתנו:

 

"בא לי לעשות פילאטיס", מכריז שכטר כשהוא מסתכל עליהם, "דווקא בגלל שהטריאתלון כל כך אינטנסיבי, אני מרגיש שאני צריך גם מקום של פעילות עם מרכוז ושקט נפשי. חוץ מזה", הוא מחייך בערמומיות, "אני מאוד מעריך גמישות".

 

סיפור גדול

אין כמו גיי בר בשביל לדון בגודל השכטר של עפר. ושל ציון ברוך. ושל רון שחר. שי פרץ מנסה להעביר אותו קבוצה.

 

פנים, לילה, בר האוויטה, 21:54. "בטוח שהוא סטרייט?". זו המחשבה היחידה שהצליחה לחלוף בראשי תוך כדי הראיון עם המגה סטאד הקטן והפלרטטן הזה, עפר שכטר. בין לגימות שמפניה קטנות ומדודות לחיוכים מבוישים ומחמאות הדדיות, השכטר החצוף הצליח לחשוף טפח, להסתיר טפחיים ובעיקר להשאיר אותי מיוזע ומרוגש כמו נערת תיכון מחוצ'קנת בסשן מעריצים של "כמעט מלאכים".

 

השיחה איתו היא אחד הדברים הכי סקסיים שמישהו יכול לאחל לעצמו במהלך היום. עד כדי כך שהדבר הראשון שעשיתי כשחזרתי לביתי היה להתכווץ בתנוחת עובר במקלחת ולקוות שהמים הקרים יגרשו את מחשבות הזימה.

 

"תגיד, כולם פה גייז, נכון? גם המלצרים?", הוא מסתכל על האנשים סביבו ומחייך במבוכה. "אני לגמרי הייתי יכול לעבוד במקום כזה", הוא ממשיך את הטיזר ומוסיף, "אם היו מטרידים אותי מינית הייתי זורם, מתעלם, לא עושה ביג דיל".

 

מטרידים אותך מינית לפעמים?

"האמת שלא, לצערי לא".

 

פה אתה הכי אובייקט!

"זה מחמיא נראה לי, אין לי בעיה עם זה".

 

שמת לב שהפכת לסוג של גיי אייקון?

"באמת? לא שמתי לב לזה".

 

ממש. בטוח מתחילים איתך מלא גברים.

"ממש לא...", הוא מסרס לי עוד שאלה ומתפנה לדון עם המלצר כמה זיתים שווים מבחינה קלורית לפרוסת לחם וכמה לסטייק.

 

שיואו, אתה הכי הומו!

"די, לא כזה הומו".

 

שיהיה. אז איך אתה בדייטים?

"בדרך כלל הדייטים שלי הם מאוחר בלילה, כשאני שותה מלא אלכוהול".


"אני מרגיש שאני צריך גם מקום של פעילות עם מרכוז ושקט נפשי"

 

תן לי דוגמה ללילה פרוע שלך.

"פעם אחת הייתי באיזה מועדון, נכנסתי באיזשהו שלב לשירותים, הקאתי ונרדמתי על הברכיים עם הראש על האסלה. התעוררתי כמה שעות אחר כך וכבר היה בוקר, יצאתי מהתא ולא היה שם אף אחד, רק המנקה. אמרתי שלום ויצאתי מהמועדון באדישות".

 

אולי הקלות שבה אתה מוצא סקס מוציאה את הכיף מהאתגר?

"יכול להיות שיש בזה משהו שמשפיע, אבל אני מחפש חיבור, בחורה שאני יכול לדבר איתה, שלא אקום בבוקר ואחשוב איך אני מעיף אותה מהבית".

 

"אני חי חיים מלאים ובא לי להתנסות בכל"

בינינו, מה גורם לך להיות כזה אייקון?

"אולי הפתיחות המינית". הוא לוקח עוד ביס מהטוסט (השני!) שלו ומסביר שהכוונה היא לתפקיד ההומוסקסואל שגילם בדרמה המצוינת של רשת "עד החתונה", שעונתה השנייה תעלה בהמשך החורף.

 

ספר לי על זה.

"אני דווקא נורא רציתי לעשות תפקידים של הומואים, זה עניין אותי, לא עשיתי את זה בחיים ורציתי לעשות את זה על המסך, סקרן אותי לראות איך זה מרגיש".

 

נו, ואיך זה הרגיש?

"זה היה בסדר, זה היה מעניין ברמה הניסיונית, אבל לא ריגש אותי מינית".

 

זה לא מביך?

"היה בזה משהו מביך, אבל היה ועדיין יש בינינו חיבור מאוד מאוד טוב".

 

קצת מתח מיני?

"לא, אבל חיבור חברי".

 

ברור, חיבור חברי עם לשון.

"כן, לגמרי! הכי זרמנו. ניסיתי לעשות מה שאני עושה עם אשה, פשוט לעשות את זה עם גבר. אני מרגיש שלקחתי את הצד הנשי יותר בסיפור הזה, הלכתי עם זה עד הסוף. אמרתי שאני אהיה זה שנוגע ומלטף, רציתי להיות האשה שבצד, היה לי מגניב".

 

אמרת פעם באיזה ראיון שיום אחד תנסה.

"עוד לא ניסיתי, אבל נראה לי שאנסה מתישהו. אני חי חיים מלאים ובא לי להתנסות בכל. אז אני לא יכול לעשות הכל ורק את זה לא". 

 

שמענו שאתה בין הגברים הכי מצוידים בתעשייה.

"באמת? מי בשלושה? אני מניח שציון ברוך...".

 

נכון... ורון שחר.

"נו, רון זה ברור, אבל צר לי לאכזב, אני לא ברמה שלהם, הלוואי!".

 

אבל ראינו!

"אין מצב אחי, אני סבבה, אבל לא איזה משהו גרנדיוזי, אתה לא יכול לשים אותי יחד עם רון באותה קטגוריה".

 

רגע, איך אתה יודע מה יש לכל אחד במכנסיים?

"לא ראיתי את של ציון, אבל את של רון ראיתי באיזו סביבה אינטימית".

 

אה, זה אפרופו האורגיות שעליהן סיפרת לחגית?

"לא! היינו באיזו הפלגה והשתנו זה ליד זה".


"נורא רציתי לעשות תפקידים של הומואים, זה עניין אותי"

 

ואיפה אתה ממוקם ביחס לרון?

"תשמע, רון מצויד, אתה שומע בקול שלו שהוא מצויד", הוא עושה חיקוי של רון. "עכשיו אהיה עם בחורות והן יצפו למשהו מטורף ויתאכזבו, תרשום שאני במקום ה־30".

 

ואיך אתה במיטה?

"אני יכול לחבב סקס אלים, אבל יכול גם ללכת לצד השני, שניהם באים בחשבון".

 

קשירות, S&M?

"לא".

 

משחקי תפקידים?

"כן... בקטנה, רופא וחולה כאלה. אבל לא עם תלבושות".

 

אתה לא מרגיש בעבודה כשאתה מגלם תפקיד גם במיטה?

"דווקא לא, זה מרגיש לי נוח כזה, לתת לדמיון להתפרע, אני מאוד מחבב את זה", הוא עושה חיקוי של עצמו במיטה וגורם לכמה ראשים בבר להסתובב לעברנו.

 

טוב. לקינוח אתה חייב לגלות לי: אז מה סוד הקסם של עפר שכטר?

"עזוב אחי, כל מה שאגיד יצא לא טוב... אמרתי לך שאין בי שום דבר מיוחד. בסיומו של יום אני יוצא פולני, עם זין קטן, שכל היום מאונן. זה סוד הקסם".

 

רקוויאם לחלום

סוף דבר: מכת אלכוהול, פיצוח סוד הקסם של עפר שכטר ולמה עדיף שלא נשכב איתו. הדר טורוביץ' מסוחררת.

 

פנים, לילה, בר הפיקוק, 23:47. אולי כדאי להתחיל מהסוף? כשהגעתי הביתה בתום הדייט עם עפר שכטר, הייתי תחת התחושה שזה רק עניין של זמן עד שנדהר ביחד אל השקיעה, או במקבילה המציאותית, לפחות ניתפס מתגפפים תחת עינה הפקוחה של עדשת הפפראצי.

 

יש כמובן סיכוי סביר שאני מתבלבלת לאור העובדה שהתרסקתי אל המיטה שאליה התנדנדתי בצעדי שיכרות מבישים, בגפי כמובן. הייתי רוצה להבטיח לכם שבהמשך תקראו כאן ציטוטים מדהימים, חשיפות שערורייתיות וגילויים מרגשים, אבל אני יודעת שחבריי המצוינים לכתבה כבר סיפקו את כל אלה. במקום זה, אני יכולה לנפק סיפור אחד של דייט, שלטעמי מאגד את כל הקסם החמקמק של שכטר, אותו קסם שהפיל את כולנו, שגרם לרביעיית כתבים ציניים ומפוכחים לחזור מהמפגש בעיניים נוצצות, כשמעל לראשנו מרחפות ציפורים כחולות שאומרות שירה.

 

שכטר זורק לי, "נגיד שנלך לעשות סקס - תוכלי להגיד בוודאות סקס גרוע, סקס טוב. אם לא נעשה, תוכלי לחשוב מה שאת רוצה. זה יותר טוב ככה".

 

משפט אחד, אבל כזה שאולי מבהיר טוב מכל האחרים מיהו באמת עפר שכטר. בחור שעובד בלהעניק את התחושה שהוא לגמרי כן, אמיתי, מושקע כולו בך ובשיחה שלכם, אך בעצם שומר לעצמו את כל מה שאמיתי ומן הסתם גם כואב. כך או כך, זה בדיוק מה שהוא לא רוצה שנדע.

 

שכטר הוא צ'ארמר, כזה שיכול ללהטט גם עם הקיר שמולו ולגרום לו לחוש שהוא באמת ובתמים בעניין. אשף באמנות הפלירטוט. הוא יודע מה להגיד, מתי להגיד ואיך להגיד את זה. אבל יותר מהכל, הוא מצליח לעשות את זה מבלי שתשרבב לדינמיקה נימה של חלקלקות. הוא אגבי, נינוח וכן לחלוטין. אך כאמור, גם אם לא לחלוטין, אין שום דרך לעמוד בפני החיוך שלו ולראות דרכו.

 

אחרי הצ'ייסר הראשון הבנתי משהו לגביו. זו הנגישות שלו שהופכת אותו לכל כך כובש. הוא סלב, הוא יודע את זה, הוא צוחק על זה, על עצמו, על התדמית. הוא לא מנסה למכור תדמית או לצאת טוב בכתבה. הוא אחד משלנו, או לפחות ככה הוא גורם לך להרגיש וזה מקסים.

 

שכטר: "בת כמה את?".

30.

שכטר: "מה? את נראית ילדונת, אני בהלם".

 

חנפן. אמרת את זה גם לחגית.

שכטר: "אבל אני רציני לגמרי, הייתי בטוח שאת בת 22".

  

אתה פלרטטן.

שכטר: "ברור".

 

אתה עובד בזה.

שכטר: "זה עובד לי".

 

כן, לגרום לכם להתאהב בו, זאת העבודה של שכטר והוא טוב בה. אבל ציניות בצד, לרגעים, לא מעטים, נראה שזה באמת הוא. הוא כבר לא הילד שכל מצקצקי הרשות השנייה קמו לכלותו על חשיפת ישבנו. הוא לא המנחה הצעיר שהפך לכוכב תוך חמש דקות ולא ידע איך לאכול את זה.

 

הוא התבגר, הוא מפוכח, הוא מטופל והוא מצליח לא להיות טרחן תוך כדי, בניגוד לרבים מהקולגות שלו שנהנים להתפאר בראיונות "התבגרתי". הוא למד לקחת את כל מה שטוב בחיים האלה ולוותר על כל מה שרע. הוא כבר לא מתערבב כמו פעם. יש לו את החברים שלו, ואת הבנות שעוברות אצלו סשן של מערכת יחסים מזורזת. ואף אחד מהם הוא לא מדייריה הקבועים של הברנז'ה הבידורית בארץ.

 

ה־SMS הקבוצתי החמוד שהוא שלח לנו הוא הרקוויאם לפנטזיה שלי:

 

"כתבים יקרים וחמודים, אני מודה לכם, היה קשה אך מהנה, שמחתי להכיר אתכם, ושמישהו מכם חארות יכתוב על 'תיבת נח', כי זאת היתה

העילה לכתבה. נשיקות, הבחור שאוהב ציצי".

 

אז סקס לא יהיה לכם עם עפר שכטר. מבחינתו, תמשיכו לדמיין שהוא טוב כמו שאתם חושבים. אני מהמרת שזה נכון, אבל מה אני יודעת.

 

  • עוד על מעלליו של עפר שכטר, למה הוא מפחד מבליינד-דייטים ולמה הוא לא מצליח להתחייב לבחורה אחת - בגיליון פנאי פלוס החדש

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עם חגית גינזבורג. היתה שכנה שלו
צילום: עדי אורני
עם הדס בשן. אכזב בתחום המתיחות
צילום: עדי אורני
עם הדר טורוביץ'. פלרטט איתה
צילום: עדי אורני
עם שי פרץ. נרגע במקלחת קרה
צילום: עדי אורני
לאתר ההטבות
מומלצים