שתף קטע נבחר
75
הכי מטוקבקות
    בשר מקולקל הוחזר לשוק
    מתיקים שונים, המתנהלים בבית-המשפט נגד "ריכרד לוי", נתגלה כי מיפעל המזון הכניס לתערובת סחורה שהוחזרה משיווק. לתרכובת קציצי-הבשר הוכנסו צווארי-עוף עם נוצות עבות. חביות-עץ משומשות ובלויות משמשות לכבישת בשר. בנקניק היו חיידקים פי 880 מהסביר

    "בביקורי במיפעל 'ריכרד לוי' קבעתי", כותב יעקב רוזן, טכנולוג ארצי למזון אל ל. מור, הטכנולוג הראשי של שירות-המזון, "שבאותו יום יצרו קציץ-בשר בקופסאות מרובעות. לכבישת הבשר משתמשים בחביות-עץ משומשות ובלויות, ומכניסים בתערובת של קציץ-בשר צווארי-עופות עם נוצות עבות".

     

    מכתב זה שימש לפני מספר ימים מוקד להתנגשות משפטית בין התובע של "שירות המזון" במשרד הבריאות, לבין עורך-הדין של מיפעל "ריכרד לוי". השופט קיבל את המכתב כמסמך משפטי, והטכנולוג, מר רוזן, מסר עדויות נוספות לגבי המיפעל, המייצר כמיליון וחצי קופסאות שימורי-בשר בשנה, פרט לבשר-אווז, נקניק, נקניק פרוס, כבד קצוץ ועוד ועוד.

     

    "חביות-עץ אסורות בשימוש", הסביר מר רוזן בבית המשפט, "כי הבקטריות נכנסות בחריצי העץ. המכשירים הרושמים את הטמפרטורות של בישול הבשר, לא היו בסדר. פירוש הדבר, שזמן רב לא עבדו בהם. כתוצאה מכך לא יכלו לבדוק את הטמפרטורה, ולכן לא היו קופסאות-הבשר מעוקרות".

     

    מגע ידיים  

    "בביקור נוסף", העיד מר רוזן, "התברר, שהבשר מוכנס לקופסאות תוך מגע ידיים, ולא באורח אוטומטי, מה שעלול ליצור זיהום".

     

    דומיה נפלה באולם-המשפט של השופט יהודה טרייביש, הרגיל מאז שנים רבות להאזין לעדויות מזעזעות בנושא המזון. אולם, מתיחות זו הייתה כאין וכאפס לעומת המתיחות, שאחזה בנוכחים, כאשר המשיך הטכנולוג בעדותו.

     

    "בביקור נוסף ראיתי, כיצד מייצרים בצפיפות איומה קציץ-בשר... ויש חזרות של סחורה מהשיווק, והסחורה מקולקלת, והם הכניסו זאת בתערובת וזה הוכנס לבשר הטוב, ראיתי זאת בעיני. אני אמרתי לקרליבך ופרנקל (מנהלי "ריכרד לוי"): מה אתם עושים? זה עניין פלילי. אתם לוקחים סחורה מקולקלת ומכניסים לתערובת'".

     

    מר רוזן גם הסביר, מה פירושה של סחורה מקולקלת, שבגלל היותה מקולקלת, הוחזרה מהחנויות: נקניק מקולקל, או עבש, בשר שחור וכדומה.

     

    מנהלי המפעל שמעו את דברי הטכנולוג של משרד הבריאות ואמרו: "בסדר, נזרוק את הסחורה הזאת, ולא נכניס אותה יותר לתערובת". ואכן הפועלים קיבלו הוראה לסלק את הבשר והנקניק המקולקלים ולהשליכם.

     

    לעומת האשמות אלה, מה ערך היה לעדות, כי "רוב הפועלים עובדים בלי כיסוי ראש (בניגוד לחוק), ויש מקרים שהשערות נושרות לתוך התערובת. מחזיקים על ריצפה רטובה ארגזי-פלסטיק נקובים ובהם בשר" (לפי החוק, יש להניח את הארגזים על גבי מישטחים מיוחדים). "השטיפה של קופסאות שימורי-בשר אחרי הסגירה נעשית במים קרים" (יש לבצע זאת במים רותחים).

     

    לאחר ביקורו של טכנולוג-המזון, מר יעקב רוזן, לקחו אנשי "שירות-המזון" במיפעל דוגמאות שונות של בשר ונקניק לבדיקה מעבדתית. תוצאות הבדיקות היו כה מדהימות, עד שה"שירות" החליט לבדוק את הדברים מקרוב.

     

    88 מיליון

    העיד על כך ד"ר עמיאל שומרוני, רופא וטרינרי ראשי בשירות המזון: "בדקתי את מיפעל 'ריכרד לוי' סמוך לזמן לקיחת הדוגמאות, ומצאתי שהמצב התברואי במיפעל היה ירוד ביותר... נתגלו חיידקים שצמחו, שגדלו, בקופסת בשר (סגורה). כלומר - העיקור לא נעשה כשורה, זה מאפשר התרבות חיידקים, העלולים לסכן את בריאות-הציבור".

     

    "לא היה במיפעל מקרר להקפאה", העיד ד"ר שומרוני, כשהוא נזדקף מלא קומתו הגבוהה, החסונה, ורעמת שערותיו המאפירה נעה בהתרגשות. "הקפאה היא הכרחית לייצור בשר טחון. (אבל) את הבשר החזיקו בחדר-קירור רגיל, והטמפרטורה שם לא הגיעה אפילו מתחת לאפס. בשר, שלא נשאר בהקפאה עמוקה, כושר עמידותו יורד במהירות". בשר כזה עלול להתקלקל תוך ימים מעטים.

     

    "בביקורי הקודם", המשיך הווטרינר הראשי, "מצאו שלא היה במיפעל כיור לנטילת-ידיים, אחרי היציאה מבית השימוש. בחדר-הקירור נמצאו חביות-עץ מזוהמות, ובתוכן בשר. יצרו נקניק באריזת וואקום, ללא מיזוג אוויר. על האריזה היה כתוב, שיש לשמור את הנקניק בקירור, ומצאנו נקניק בארגזים בלי קירור".

     

    תוצאותיו של ייצור בתנאים כאלה מופיעות בבירות בבדיקות המעבדתיות, שנעשו לגבי מוצרי "ריכרד לוי".

     

    ב"אישום מספר 6", העיד ד"ר שומרוני, "מדובר על בשר-בקר מובחר בוואקום, כלומר - בשר שבושל בתנאים תבוראיים טובים, סביר שיהיו בגרם בשר עד 100 אלף חיידקים, אך כאן היו 3.8 מיליון חיידקים. בנקניק 'סופר-פיין' ארוז בוואקום, נמצאו במקום עד 100 אלף - 29 מיליון. ובנקניק 'פיין' בוואקום, העובר עישון, סביר שיהיו גם-כן עד 100 אלף חיידקים אולם נתגלו... 88 מיליון".

     

    צפיפות גדולה

    "לנוכח המצב הזה" , המשיך הווטרינר הראשי, "הלכתי למיפעל עם בודק, והתברר לי, שלא רק כל השגיאות, שהיו קודם לכן, לא תוקנו, אלא הנקניק הזה, אחרי שפרסו אותו, בחורה הכניסה אותו בידיה לשקיות, והיא העבירה ידיה על שיערה, ואז ברור היה לי, מניין בא הזיהום לנקניק".

     

    מיפעל "ריכרד לוי" אינו, חלילה, פנים חדשות בתיקי בית-המשפט. ביום ה-2 בפברואר, כלומר לפני שבוע, ניתן לקרוא מעל לוח המשפטים של השופט טרייביש מספריהם של שני תיקים, שהוגשו נגד המיפעל על-ידי משרד המסחר והתעשייה, ומספריהם של שמונה תיקים נוספים, שהוגשו על-ידי משרד הבריאות.

     

    כרגע תלויים ועומדים נגד המיפעל כ-16-15 תיקים, על זוהמה במוצריו, על מיעוט חלבון במוצריו ועל ייצור מוצרי-מזון ללא רשיון, כי במשך מרבית שנת 1969 סירב משרד הבריאות לתת ל"ריכרד לוי" רשיון לייצור מזון,

     

    העיד על כך, בימים אלה, האחראי להמלצה על הוצאת רשיונות למיפעלי-מזון: "לא חידשנו את הרשיון של 'ריכרד לוי' לשנת 1969, כי הצפיפות היתה גדולה ותנאי התברואה היו ירודים. דרשנו לצמצם את הייצור, או להרחיב את המיפעל, כדי ליצור תנאים מתאימים. המיפעל לא עשה לא זה ולא זה, ולכן לא חודש הרשיון".

     

    ומה עושה מיפעל כ"ריכרד לוי" במקרה כזה?

     

    פשוט מאוד - מייצר ללא רשיון, במשך שמונה-תשעה חודשים רצופים.

     

    "חיידקי צואה"

    התוצאות היו, כי בבדיקת "בשר-בקר מובחר", שנלקח במיפעל לפני כחצי שנה, נמצאו בגרם אחד 11 אלף חיידקי-קולי. "זהו מספר גבוה מאוד", העידה ד"ר צילה אימרה, מנהלת המעבדה הממשלתית באבו-כביר, "חיידקי- קולי הם חיידקי מעיים וצואה, והם משמשים אינדיקטור (עדות) לזיהום".

     

    חיידקים אלה, הסבירה, מושמדים בשעת בישול הבשר לפני הכנסתו לקופסאות, אך הם מופיעים שוב, אם התנאים הסניטריים במיפעל גרועים.

     

    זו הסיבה לכך, שבקופסת כבד-קצוץ, שנלקחה במיפעל לבדיקה, נתגלתה "תרכובת מרוכזת של חיידקים... העלולים להיות מסוכנים".

     

    כאשר פניתי בעניין זה להתאחדות בעלי התעשייה אמר מר ישראל רוזובסקי, מנהל אגף המזון בהתאחדות: "מיפעל 'ריכרד לוי' אינו חבר בהתאחדות, אם כי פנינו אליו פעמים רבות בבקשה שיצטרף. מובן שהצטרפות להתאחדות מחייבת את המפעל, כי אנו לוחצים על חברינו לקיים את כל הוראות החוק".

     

    לאחר-מכן ניגשתי אל מיפעל "ריכרד לוי" בחולון, בתקווה שאוכל לשוחח עם ה"ה פרנקל וקרליבך, ולראות את המיפעל. אולם, שם נמסר לי, כי שני המנהלים נמצאים בחוץ-לארץ, איש אינו יכול לאפשר לי לסייר במיפעל, ואין איש שיוכל להשיב על שאלותי...

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים