שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: מאיה פרי
    ספרי הילדים שיגרשו את החושך
    לכבוד חג הסורה-חושך-הלאה-שחור מביאה לכם הסופרת חנה גולדברג כמה ספרים שיחממו לילדים את הלב באור חם ונעים
    אחרי ארבע עגלות עמוסות סוף-סוף תורי. "כרטיס מועדון?" מתרוממות גבותיה הבהירות של ליליאנה הקופאית. היא נראית מותשת היום.

     

    "לא", אני מנידה בראשי ותוחבת לסל הבד הירוק ערבוביה מבולגנת של חלב, פלפלים, לחם ובשר, וליליאנה-סגולת-העיניים פולטת כמו לעצמה, "חג שמח, חנהל'ה", ואני מופתעת לגלות שהיא יודעת את שמי, ושוב היא מנסה לחייך ומשום מה נראית לי כעומדת לפרוץ בבכי, ואני ממלמלת, "חג שמח, ליליאנה", וכבר רודפת בעקבות עגלתי המתגלגלת, נפלטת אל המדרכה.

     

    ובחוץ ערב חג. אנשים ממהרים, בהולים, כמו לפני עוצר. האם גם הם קצת מבוהלים מהרִיק ההולך ומשתלט על הרחובות ועל הלב בערבי חג? האם גם בגרונם כבר עולה ומטפסת חרדת-חג? ואם כן, למה כולנו ממלמלים זה לזה "חג שמח"? מה לעזאזל כל כך שמח להם בימים דוממים וריקים, שבהם אין אדם יכול להימלט מהשדים שלו לזרועותיה המנחמות של שגרת חייו, וילדים לא מתאשפזים במוסדות חינוך, ובמקום זה מטפסים על הקירות ועל העצבים?

     

    ילדים. האם גם נפשם הרכה מועדת למועקת-חגים? האם כשהם שרים בגן ובבית הספר "באנו חושך לגרש", כל אחד ואחד מהם באמת מצליח לגרש את החושך?

     

    אז לכבוד מועקת חג-הסורה-חושך-הלאה-שחור-סורה-מפני-האור המתרגשת עלינו, אני ממליצה על 3 ספרים שאולי יעזרו קצת לגרש את החושך: הראשון – בעזרת אלתרמן, השני – באמצעות חתול טיפש, והאחרון – בסיועו של כלבלב מפורסם.

     

      

    זה היה בחנוכה (או: נס גדול היה פה)

    כתב נתן אלתרמן, אייר דני קרמן, הוצאת הקיבוץ המאוחד (לגיל 3 ומעלה).

     

    למה?

    את הסיפור-פזמון הזה, שנכתב על ידי אלתרמן-הפזמונאי במיוחד לחנוכה, מומלץ לקרוא בערב הדלקת נר ראשון, כשהחדר כמעט-חשוך, ואור נר מרצד על הקירות, וצללים מוזרים מתנועעים על הארון ומטפסים על המיטה, ודכדוך החג כבר מאיים להתגנב לתוך הלב.

     

    למה? בגלל הדרמטיות, ההומור, הקצב והחריזה, ובגלל שאלתרמן-הפזמונאי ידע להפוך סיפור הרואי משומש-לעייפה על המכבים טובים ואמיצים ויוונים רעים ואכזריים לסיפור מתח, קליל, קליט וחכם.

     

    ויותר מהכול? בגלל שזה סיפור שמדליק אור בלב.

     

    מה הסיפור?

    זה היה בחנוכה. הבית חשוך. רק נר ראשון דולק. קומקום עם חדק, מטאטא זקן, משפך בכיין וכלבלב פחדן נתקפים אימה איומה. מה יהיה? מה הם יעשו כדי לגרש את החושך?

     

    למה אלתרמן?

    כי יותר מהכול, הוא פזמונאי משובח (ואין לנו הרבה כאלה), וכאן באה לידי ביטוי הכתיבה הפזמונאית הקצבית שלו במיטבה. השירה המחורזת שלו רק נראית קלילה ועליזה. תמיד טמונים בה כאב עצום והבנה עמוקה לצער האנושי. לקרוא את אלתרמן זה כמו לאכול משהו מתוק מבחוץ ומר מבפנים.


     איור: ז'יל בשלה

      

    החתול שלי הכי טיפש בעולם

    כתב ואייר ז'יל בשלה, מצרפתית: מיכל פז-קלפ, הוצאת כנרת (לגיל שנתיים ומעלה).

     

    למה?

    כי ההומור הפסיכי, האיורים המגוחכים והמעולים וההפתעה שבסוף, עושים אותו לספר נהדר לגירוש חושך. בעוד שבעמודים הראשונים נדמה שמדובר בסיפור-

    נונסנס חביב שבו הסופר מדמה את החתול השמן והטיפש שלו לפיל, הרי שבעמודים האחרונים מתפרץ במפתיע ההומור המבריק של ז'יל בשלה, התמונה מתהפכת, ואנו שואלים את עצמנו: מי בעצם הטיפש פה? מה שעושה את הספר הזה לכל כך מענג הוא הניגוד הנהדר בין מה שמסופר למה שמצויר.

     

    הספר הכי מצחיק על פילים והכי חכם על חתולים.

     

    מה הסיפור?

    לכאורה סיפור פשוט המדווח בלשון יבשה ועניינית. החתול שלי מאוד טיפש. כשהוא לא אוכל, הוא ישן או עושה קקי במקומות מוזרים. חבר נתן לי ספר על חתולים. לא הצלחתי לקבוע לאיזה גזע הוא שייך. אבל, למעשה, מדובר פה בסיפור חכם ומאוד מודע לעצמו החבוי ברווח שבין הטקסט לאיור ועוסק בקשר שבין אמן ליצירתו.

     

    יותר מזה לא אגלה לכם, אחרת מה תעשו אתם?

     

    למה ז'יל בשלה?

    כי הוא מאייר וסופר צרפתי שאולי אינו מסוגל להבחין בין פיל לחתול, אבל ניחן בכישרון יוצא דופן לספר סיפור, שכל כולו שרוי ברווח שבין מה שנאמר למה שלא.

     

    ספר השירים הגדול של פינוקי

    כתבו: חיים נחמן ביאליק, לוין קיפניס, משה וילנסקי, עוזי חיטמן ועוד... אייר אריק היל, הוצאת שוקן (לגיל שנה ומעלה).

     

    למה?

    כי גם לבני השנה מגיע, וככה בדיוק מגרשים חושך מלב קטנטן. כשתשירו לילדכם את השירים הישנים של ילדותכם בליווי פלייבק צורמני על בטריות, אין סיכוי שלא יידלק לכם אור בלב, ואין סיכוי שהקטנטן שלכם לא יצטרף אליכם בתרועות אושר.

     

    מה הסיפור?

    ספר קרטון גדול ובו שירי הילדות של ביאליק, קיפניס, וילנסקי ועוד, ולצדם כפתורים, שכאשר הילד לוחץ עליהם, מושמעת נעימת השיר (לפעמים תוך זיופים איומים ומצחיקים). שירים כמו "נד נד, נד נד", "רוץ בן סוסי", "גינה לי" ו"אלוהים שלי", זוכים כאן ל"עיבוד המוזיקלי" המחריד והמתוק הזה (שבטח יגרום לחלק מכותבי השירים למרוט את שיער ראשם, ולחלקם האחר - להתהפך בקברם) ומזמינים את אבא ואמא לתת קולם בשיר ובזיוף. ועכשיו בטח אתם שואלים את עצמכם, כן, אבל מה לעזאזל עושה פה פינוקי שלנו שמככב בגאון על עטיפת הספר? ובכן, הוא פשוט משמש פה על תקן דוגמן-שירים – או בלשון עכשווית – הסלב המפורסם שתפקידו לתווך בין הזאטוטים לבין השירים.

     

    למה אריק היל?

    כי הוא יודע ללחוץ על הכפתורים הנכונים.

      

    • חנה גולדברג  היא סופרת, משוררת ופזמונאית. מספרי הילדים של חנה גולדברג: "דמעות ורודות", "חברים בכל מיני צבעים", "קישתא", "קוף משקפוף" ועוד. מקיימת מפגשים עם ילדים והורים. לכל הטורים של חנה גולדברג .

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ספר השירים הגדול של פינוקי
    עטיפת הספר
    זה היה בחנוכה
    עטיפת הספר
    החתול שלי הכי טיפש בעולם
    עטיפת הספר
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים