שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    תגלית ארכיאולוגית: החשמונאים שלטו גם בנגב

    במשך שנים סברו ארכיאולוגים כי המצודה שבחורבת מאגורה, אשר חלשה על דרך הבשמים הנבטית, נבנתה על ידי הרומאים. כעת מתברר מניתוח מחודש של הממצאים כי המצודה נבנתה על ידי החשמונאים. משמעות הדבר היא שבית המלוכה היהודי שלט גם בנגב. החוקרים: "מדובר במהפך מחשבתי"

    תגלית ארכיאולוגית והיסטורית חשובה: החשמונאים שלטו גם בנגב. בימים אלה מעבדים חוקרים ברשות העתיקות ממצאים מחפירות ארכיאולוגיות באתרים שחפר בעבר ד"ר רודולף כהן ז"ל מאגף העתיקות לאורך "דרך הבשמים" שבנגב.

     

    אחד האתרים שנחפרו היה חורבת מאגורה, שנמצאת במרחק של כ-3.4 ק"מ מערבית לאזור שדה בוקר, על רכס חלוקים. האתר ממוקם בנקודה אסטרטגית המשקיפה על נחל בשור, בו עברה הדרך החשובה בין פטרה ועזה - היא "דרך הבשמים" המפורסמת. בדרך זו, הובילו הנבטים מוצרים יקרים, כגון מור ולבונה לים התיכון ולמצרים.

     

    בתחומי האתר מצויה מצודה ובה ארבעה מגדלים שנבנתה בתוך מבנה חאן נבטי קדום יותר. באמצעות מצודה זו, שותקה בעבר הפעילות בדרך הבשמים, מה שדחק את הנבטים מהנגב.

     

    בגלל תכנית המצודה, הניח בזמנו הארכיאולוג ד"ר כהן ז"ל, שמדובר במצודה מהתקופה הרומית (סוף המאה ה-3 לספירה). אולם, ניתוח חדש של הממצאים שנתגלו במצודה, ומאפייני מבנה המצודה עצמו, הוביל למסקנה החד משמעית, כי המצודה הינה חשמונאית.

     

    התהליך שהוביל למסקנות החדשות החל לפני 3-4 שנים, כאשר ניתחה ד"ר טלי אריקסון-גיני מרשות העתיקות כלי חרס שנתגלו בתחומי המצודה בעבר. "ראיתי שיש מכלול של חומר שהוא לא נבטי אלא מיהודה. מעיון בתיקים הבנתי שמדובר בכלים שנמצאו ממש על רצפות המצודה ולבסוף, לאחר השוואות עם כלים שנמצאו במדבר יהודה, הגענו למסקנה שהם חשמונאים".

     

    בעקבות הגילוי החלה החוקרת לבדוק את המצודה ובפרט את חדר הרחצה הנמצא באחד המגדלים. היא גילתה כי חדר רחצה זה נושא מאפיינים שמוכיחים כי המצודה נבנתה לפני התקופה הרומית. "המים באמבטיה הזו חוממו על ידי מערכת הסקה שנתנתה מאחורי הקיר", אומרת ד"ר אריקסון-גיני. "מערכת כזו ידועה לנו רק מארמון התאומים שביריחו, שבנתה שלומציון המלכה ומהארמון המערבי במצדה שנבנה כנראה על ידי הורדוס. זו שיטה שקודמת לתחילת החימום מתחת לרצפה, שאותה המציאו הרומאים".

     

    "כמו כן, חדר הרחצה שבמצודת מאגורה קטן יחסית וכולל נישה לנר. מדובר כאן בסגנון שמקדים את בתי המרחץ הרומיים, שהתאפיינו בחללים גדולים לרחצה קבוצתית. בהקשר זה, הפילוסוף הרומי, סנקה הצעיר, מספר כי הרומאים של פעם נהגו להתרחץ בחדרי רחצה פרטיים וקטנים ולא העלו על דעתם להתרחץ באמבטיה חמה אלא בחושך".

     

    בעקבות הגילויים הללו, נראה כי לאחר שכבש את עזה בשנת 99 לפנה"ס, בנה המלך אלכסנדר ינאי, נינו של מתיתיהו הכהן, את המצודה. "מדובר במהפך מחשבתי", אומרת ד"ר אריקסון-גיני. "זה מצייר מחדש את מפות האזור המתארות את העת ההיא, ומגדיל בהרבה את שטח השליטה של החשמונאים לתוך לב הר הנגב כפי שהכרנו אותו. זו תגלית חשובה מבחינה ארכיאולוגית והיסטורית. למרות עדויות של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו, לפיהן כבש המלך אלכסנדר ינאי את החוף הדרומי של ארץ ישראל ואת נמל עזה (שהיה חשוב ביותר לנבטים) ואף דרומה, לא נמצאו לכך הוכחות ארכיאולוגיות ברורות בשטח. בשל כך, נטו היסטוריונים לשלול את האפשרות שהחשמונאים אכן שלטו בנגב".

     

    עתה מתברר, כי החשמונאים החזיקו מצודה על העורק המסחרי החשוב של הנבטים עד שנת 66 לפנה"ס, ובאמצעותה, מנעו את תנועתם של האויבים הנבטים על הדרך שבין פטרה ואזור החוף הדרומי. צעד כזה, ניתק את ערוץ הסחר בין פטרה והנמלים - ולמעשה, קיבל הסחר באזור מכה אנושה, שנטרלה את הסחר דרך הנגב למשך כמה עשרות שנים. השטחים שנכבשו מידי הנבטים הוחזרו להם בסופו של דבר על ידי הורקנוס השני שביקש לקנות על ידי כך את תמיכתם במאבק שניהל נגד אחיו, אריסטובולוס השני, על השליטה בממלכת החשמונאים.

     

    התגלית גם מחזקת את הטענה שאתר נבטי אחר - ניצנה, בו נתגלו לא מעט מטבעות של אלכסנדר ינאי, נשלט על ידו. ד"ר אריקסון-גיני מעריכה כי המצד ההלניסטי שנתגלה בניצנה בשנות ה-30 על ידי משלחת קולט הינו מצד חשמונאי נוסף. "עוד עובדה מעניינת", אומרת ד"ר גיני, "היא שהצבא שהעסיק אלכסנדר ינאי היה ברובו צבא חרב שהורכב מחיילים לא יהודיים. את זאת ניתן להסיק מהכלים המיובאים שנמצאו במקום לצד הכלים היהודיים, ומהיין שהובא מעבר לים. נראה, שאלכסנדר ינאי והמלכה שלומציון לא סמכו על חיילים יהודים, על רקע הפילוג הפוליטי החריף ששרר בעם".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מצודת מאגורה. מבט מהאוויר
    צילום: נחשון סנה, באדיבות רשות העתיקות
    מטבע מתקופתו של אלכסנדר ינאי שנתגלה בנצינה
    צילום: נחשון סנה, באדיבות רשות העתיקות
    מומלצים