שתי מחשבות על סביבון
למה שימש הסביבון עוד בטרם אומץ כחלק מחג החנוכה? מה היה הפירוש הראשוני לאותיות החרוטות עליו? מה הקשר בין תנועת הסביבון לתנועת כדור הארץ ומתי ירד שלג בקיץ?
מוצאו של הסביבון הוא בהודו העתיקה. הסביבון, שאנו מכירים אותו כמשחק חג החנוכה, הוא פיתוח של משחק הגורלות, שלא לומר הימורים, הסוואסטיקה. הסוואטיקה היא, למעשה, צורת צלב הקרס, צלב שווה זרועות, אשר זרועותיו הינן זויות ישרות הפונות לכיוון השעון או נגדו. משמעות המילה סוואסטיקה בסנסקריט הוא: "זה טוב" או "זהו דבר מה טוב". עבור ההודים סימלה צורה זו את גלגל החמה. מאז עליית המפלגה הנאצית בגרמניה, הפך צלב הקרס לסמלם של הנאציזם, הגזענות, אימי מלחמת העולם השנייה והשואה. במערב, מהווה צלב הקרס כיום בעיקר את סמלן של תנועות נאו-נאציות.
המשחק בסביבון, שנפוץ גם באירופה, אומץ על ידי היהודים שכרכו אותו עם מסורת חג החנוכה. לסביבון שאנו מכירים ארבע דפנות שעל כל אחת מהן מסומנת אות. האותיות מייצגות מילים, במקרה שלנו נ, ג, ה, פ, שאנו מכירים אותם כראשי תיבות של המילים "נס גדול היה פה", אלא שבמשחק הניחוש הייתה לאותיות הללו משמעות אחרת. האותיות העבריות שנכתבו על גבי דפנות הסביבון היו ראשי תיבות למילים באידיש:
- נ' = נִישט = לא (לא זכייה ולא הפסד)
- ג' = גוּט = טוב (זכייה)
- ה' = האלבּ = חצי (חצי זכייה)
- ש' = שְלעכט = רע (הפסד)
במהלך הזמן ניתן לראשי התיבות האלה פענוח חדש: ''נס גדול היה שם'' ובארץ ישראל, ''נס גדול היה פה''.
נקיפה
כאשר אנו מסובבים סביבון, אנחנו מפעילים כוח ותנועת הסיבוב גורמת לו להסתובב בכמה סיבובים מהירים בתוך מעגל קטן, אך כעבור כמה רגעים התנועה מתחילה להתרחב והמעגל גדל. כל סביבון משנה, בשעת סיבובו סביב צירו, גם את הכיוון שאליו נוטה ראשו והתנועה הזו נקראת פרצסיה, או בעברית נקיפה. גם כדור-הארץ סובב סביב עצמו וכתוצאה מכך שכדור הארץ אינו כדור מושלם, אלא מעט אליפטי, מתקיימת תופעה, שדומה לתנועת הסביבון, בה כיוונו של ציר סיבוב כדור הארץ סביב עצמו משתנה במרחב, ביחס לגרמי השמים אחרים.
את מחזור הנקיפה גילה האסטרונום היווני היפרכוס, כבר במאה השנייה לפני הספירה. היפרכוס אף הצליח לחשבו בדיוק כמעט מרבי. דמיינו את כדור הארץ האליפטי מסתובב, הקוטר בקו המשווה ארוך יותר מהקוטר שעובר דרך הקטבים. בנוסף, השפעת כוחות המשיכה של השמש והירח אינה שווה בכל חלקי כדור הארץ, כך שנגרמת סטייה בציר. זה הופך להיות מעניין כיוון שעל פי האסטרולוגיה ב-30 במרץ השמש נמצאת 10 מעלות בטלה, אבל בגלל הנקיפה, בשמי הלילה נוכל לראות את קבוצת הכוכבים של מזל דגים, כאילו שכל מי שנולד בימינו במזל טלה המזל שלו הוא, למעשה, מזל דגים.
אמנם זה מבלבל, אך במידה מסוימת זה דומה לשיחה בין שני אנשים, האחד בארץ והשני בלונדון, כאשר זה הנמצא בלונדון מתעקש שהשעה היא 07:00 בעוד זה בישראל יטען שהשעה היא 09:00. כמובן ששתי הטענות נכונות במסגרת שונה של התייחסות לזמן.
ובכן, הנה ההסבר - רצועת השמים אשר רלוונטית במיוחד עבור האסטרולוגיה היא מישור המילקה, זהו המישור הגיאומטרי המכיל את מסלולו של כדור הארץ סביב השמש. מסלוליהם של רוב כוכבי הלכת במערכת השמש נמצאים קרוב מאוד אליו. גלגל המזלות נמצא גם הוא על מישור המילקה ויום השוויון האביבי הוא נקודת ההתייחסות שממנה הן האסטרונומים והן האסטרולוגים התחילו את המדידה של המילקה, יום השוויון מציין את תחילתה של חלוקת גלגל המזלות לשנים עשר מקטעים שווים. למקטעים הללו ניתנו שמות של קבוצות הכוכבים הקבועים, אך נקיפת כדור הארץ גורמת לכך ששמות המקטעים לא מסונכרנות עם קבוצות הכוכבים בעלות אותו השם.
מכיוון שהנקיפה גורמת לשינוי מיקום קבוצות הכוכבים ביחס לעונות השנה, אם לפני 4,000 שנה חל יום שוויון האביב כשהשמש בראש קבוצת טלה, הרי שכיום נמצאת השמש ביום שוויון האביב בראש קבוצת דגים, ובשל הנקיפה תהיה השמש בעוד 600 שנה באותו יום בראש קבוצת דלי.
בטווח של 26,000 שנים, יום השוויון האביבי יעשה סיבוב שלם סביב המילקה, כלומר דרך כל שתים עשר קבוצות הכוכבים וכך כל 2,160 שנים הוא יעבור מזל, כך שבעוד אי אלו אלפי שנים, השלג ירד ביולי- אוגוסט.
תופעה נוספת שמתרחשת בעקבות הנקיפה הוא שינוי במרחק הכוכבים. בעבר שימש בתפקיד כוכב הספנים הכוכב תובאן, שבקבוצת דרקון היום. בימינו, כוכב הצפון הוא הכוכב הקרוב ביותר לציר כדור הארץ, אך בעתיד, הכוכב שעליו יורה ציר כדור הארץ יהיה הכוכב וגה שבקבוצת נבל.
להבדיל מהאסטרולוגיה ההודית, האסטרולוגיה המערבית אינה משתמשת עוד ברקע של הכוכבים הקבועים כנקודת התייחסות. האסטרולוגיה ההודית משתמשת במערכת אשר מתייחסת לכוכבים הקבועים כמו שיטת המדידה, מה שמוביל למצב שבו את מעמדה של נקודת האפס לעניין שנוי במחלוקת.
לפנייה לכתב/ת 
