רומן נשי: סטרייטית עם לסבית - למה הן ביחד?

משהו בשמותיהם של בני הזוג שהיו אמורים להיכנס לחדרי לא היה ברור לי: השמות שלהם היו מהסוג שמתאים לגברים ולנשים גם יחד. נזכרתי בחטף בדיון שהיה לי עם אבי ילדיי לפני בחירת שמה של הבת הבכורה. אני הצעתי כמה שמות שמתאימים גם לבנים וגם לבנות ושהצליל והמשמעות שלהם מצאו חן בעיניי, הוא הטיל וטו ואמר שלבנים יש שמות של בנים ולבנות - שמות של בנות. אני הייתי בשלב של בניית קריירה בתחום שנחשב אז לגברי וחשבתי שנישאתי לפמיניסט. כאשת פמיניסט הסכמתי לחשוב על שמות תואמי מגדר כמקובל.

רק כשנכנסו לחדרי, התברר שמדובר בשתי נשים בתחילת שנות ה‭30-‬ לחייהן. שאלתי איך אני יכולה לעזור. "באנו מפני שהחשק המיני שלנו בירידה‭,"‬ אמרה אחת מהן והשתתקה. השנייה פירטה יותר: "הכרנו לפני כמה שנים, ומיד נוצרו בינינו כימיה ואהבה גדולה‭,"‬ היא סיפרה. "גם יחסי המין היו טובים. לבת זוגי היו כאבים במגע מיני גם בהתחלה, אבל תדירות יחסי המין הייתה מספקת, ושתינו היינו מרוצות. היום היא כמעט אף פעם לא רוצה, ואני מאוד מתוסכלת.

"בזמן האחרון התחלנו לחשוב למסד את הקשר וללדת ילד מתורם והתלבטנו מי מאיתנו תלד. אני הייתי מוכנה לכל אפשרות, אבל היא הייתה מסויגת ולא שיתפה פעולה בהחלטה איך להמשיך את בניית התא המשותף שלנו. היא לא אמרה כן או לא לשום אפשרות, כך שאנחנו תקועות בנושא הרחבת המשפחה. אבל אנחנו מתרחקות גם בהיבט המיני. היא יותר מסויגת ויותר מתלוננת על כאבים ועל עייפות‭."‬

אהבה בלי תנאים  

פניתי לשתקנית מבין השתיים, נקרא לה ליאור (שם בדוי‭.(‬ היא סיפרה שהיא מאוד אוהבת את בת זוגה (נקרא לה גל, שוב שם בדוי‭.(‬ היא החברה הכי טובה שלה, ויש ביניהן תקשורת מצוינת. היא בת הזוג הראשונה שלה. המיניות ביניהן בהתחלה

 זרמה טוב, והייתה לה תחושה של בית, של ביטחון, הרגשה שמישהו אוהב אותה ומוכן לקבל אותה כמו שהיא. לא היו תנאים, הייתה אהבה פשוטה, אמיתית, נעימה.

"מה השתנה בתקופה האחרונה‭,"‬ התעניינתי. "אינני יודעת‭,"‬ היא אמרה. "איך את מרגישה לגבי הרחבת המשפחה‭"?‬ שאלתי. היא הביטה לעברי בעצב. "אינני יודעת‭,"‬ ענתה.

החלטתי להכיר אותן ואת ההיסטוריה שלהן קצת יותר. הן הכירו במקרה, במפגש חברים. לליאור היה זה קשר לסבי ראשון. גל ידעה שהיא לסבית מגיל צעיר: כבר מתחילת שנות העשרה היה ברור לה מהן נטיותיה, ולא היה לה ספק שהיא תחיה עם אישה. היא גדלה במשפחה תומכת ואוהבת שקיבלה את בחירתה בהבנה.

ליאור התפתלה בכיסא, ונראה היה שהיא רוצה לברוח מהחדר. ביקשתי גם ממנה לספר קצת על עצמה. היא סיפרה בהרחבה על הצבא ועל הלימודים שאחרי הצבא. "האם היו לך קשרים עם גברים‭"?‬ שאלתי. היא סיפרה שהיו לה לא מעט קשרים מיניים עם גברים. מין איתם היה דרך להשיג מטרה, להתחבב, להתקבל. בכלל, יחסים עם גברים בשבילה הם דרך להשיג משהו. הם אינם חברים ואינם שותפים או בני שיחה עבורה.

שאלתי למה. היא התכווצה בקצה הכיסא, פניה התעוותו במאמץ להבליע את הבכי שאיים להתפרץ. נתתי לה להירגע וביקשתי שתספר על המשפחה שלה. גל הסבירה במקומה שליאור לא נמצאת בקשר עם משפחתה, והמשפחה שלה אימצה באהבה את בת הזוג שלה.

"ממתי אינך בקשר עם משפחתך‭"?‬ שאלתי. "מאז הצבא‭,"‬ היא אמרה. "ומה גרם לכך שלא תהיי בקשר עם משפחתך‭"?‬ ניסיתי להבין. היא התחילה להתעוות פעם נוספת. גבה רעד, והיא הרכינה את ראשה. בת זוגה התקרבה אליה וחיבקה אותה. היא לחשה לה משהו באוזן, כנראה ביקשה את רשותה לספר לי משהו. ליאור הינהנה בראשה תוך כדי בכי ורעד בכל הגוף. גל חיבקה אותה ביד אחת ואחזה בחום בידה. ליאור אמרה שהיא תדבר במקומה.

מה שאבא עשה לי 

התברר שאביה של ליאור ניצל אותה מינית מגיל צעיר מאוד. הוא גרם לה להאמין שהיא הבת המועדפת עליו, שהיא אהבתו הגדולה, ושהיחסים ביניהם נורמליים. כשגדלה היא הבינה שמה שאבא שלה עושה אינו תקין, אבל התקשתה לוותר על טובות ההנאה שנלוו למצב. היא ידעה שכשהיא נעתרת לו - כל בקשותיה מתמלאות.

התפקיד שלה השתנה כשאחותה הקטנה גדלה והוא החל להתקרב גם אליה. היא ניסתה להרחיק אותו ממנה וביקשה עזרה מאמה, אך זו בחרה להתעלם. לפני כמה שנים היא הגישה תלונה נגד האב. היה משפט, הוא הורשע, והיא קיבלה פיצוי עלוב. המחיר העיקרי היה הניתוק מהמשפחה. רק עם האחות הקטנה היא נשארה בקשר.

"מתי החלטת שאת רוצה לקיים זוגיות עם אישה‭"?‬ שאלתי. היא אמרה שלמעשה היא מעולם לא החליטה שהיא רוצה זוגיות עם אישה, אבל הקשר שלהן כל כך נעים שהיא המשיכה אותו. היא לא בטוחה שהיא רוצה זוגיות ולא משוכנעת שהיא רוצה להיות הורה. "הייתה לי אמא מכה ומזניחה, ואני פוחדת שאהיה כמוה‭,"‬ אמרה‭".‬התעללתי בגברים שיצאתי איתם ואני יודעת למה אני מסוגלת‭."‬

שאלתי אותה אם בקשר עם גל היא מוצאת את עצמה מתעללת. בת זוגה קפצה מיד להגנתה ושללה כל אפשרות כזאת ותוך כדי כך חזרה לחבק אותה בחום הורי. ליאור אמרה שכנראה הטוּב שגל מקרינה משפיע גם עליה. נעים לה בקשר הזה, שהוא קשר מכיל ומקבל.

זוג הבנות האלו הציבו בפניי דילמה. אחת מהן הייתה סגורה לחלוטין על דרכה בחיים. היא רצתה זוגיות עם אישה ורצתה לגדל איתה ילדים. השנייה הגיעה לזוגיות הזאת ממקום של פחד מחד ומציאת נחמה מאידך. הן באו בגלל חוסר חשק, אבל הרגשתי שאני צריכה לעמת אותן עם דברים אחרים, שאולי הם הגורמים להיעדר התשוקה ולכאבים במגע המיני.

לא היה קל לעשות זאת כי הרגשתי שייתכן שהמפגש איתי יפרק את הזוגיות המנחמת והמתקשרת שיש ביניהן. מצד שני ניחמתי את עצמי שאם החברות ביניהן כל כך אמיצה, היא תשרוד בכל מקרה. ליאור ציינה שהמגע המיני עם אבא שלה כאב רק בהתחלה, ועם גברים שהייתה איתם היא לא חשה מעולם כאב. היא אפילו נהנתה. אמרתי להן שאני מאמינה שהופעת הכאב וחוסר החשק בצומת כל כך משמעותי בחייהן נובעת מספק של אחת מהן בדרך החיים שהן התוו עד כה.

גל אמרה בעצב שגם היא חושבת כך. היא הרגישה שזו הסיבה. היא גם אמרה שאם לא תהיה ברירה היא תשחרר את ליאור ותישאר איתה בקשר אוהב גם אם תבחר לא להיות בזוגיות איתה. ליאור פרצה בבכי משוחרר וקורע לב. היא אמרה

 שכבר די הרבה זמן היא מתחבטת ואינה שלמה עם הזוגיות שלהן, והיא גם לא משוכנעת שהיא באמת רוצה לוותר על חיים עם גבר. היא צריכה ללמוד עוד הרבה על זוגיות עם גבר, אבל אין ספק שמגל היא למדה אהבת אמת מהי.

יש נשים וגברים באוכלוסייה ההומו-לסבית שמודעים כבר מגיל מאוד צעיר לנטייתם המינית. יש כאלה שחיים כך מתוך בחירה והשלמה, ויש כאלה שמנהלים קשרים חד-מיניים מתוך מצוקה וחרדה מפני בני המין השני. מחקרים רבים בדקו אם הנטייה החד-מינית מקורה בגנטיקה או בפסיכולוגיה, אבל עדיין אין תשובה חדמשמעית. כך או אחרת, חשוב שמי שמרגיש או יודע שזו נטייתו יחיה את חייו מתוך אמונה ושלמות עם הדרך שבחר.

הכותבת היא מומחית לרפואת נשים ומיילדות, סקסולוגית ופסיכותרפיסטית, מנהלת המרפאה לטיפול מיני בי"ח בילינסון