האם יש תחליף לממוגרפיה?

1. אולטרסאונד

סריקה על קולית של השד. הבדיקה אינה משמשת כבדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן השד בשל השיעור הגבוה יחסית של תוצאות שגויות, אך משתמשים בה בכמה מצבים:

• לאבחנה בין גידול מוצק ובין ציסטות.
• לבירור ביחס לגוש שניתן למישוש כאשר הממוגרפיה תקינה.
• כהשלמה לבדיקת הממוגרפיה בנשים שמבנה השד שלהן צפוף.
• עבור נשים צעירות מ־30, נשים הרות ונשים מיניקות שהתגלה אצלן גוש בשד.
• ככלי סיוע בביצוע ביופסיה מגושים בשד (תחת האולטרסאונד שואבים באמצעות מחט עדינה נוזל או תאים מהגוש שאובחן).
  

2. בדיקת MRI (תהודה מגנטית)

• כבדיקת סקר מגיל 30־70 בקרב נשים שנמצא כי הן נשאיות של הגנים לסרטן השד BRCA1 ו־BRCA2, וכן בגנים PTEA ו־53P, ונשים בעלות סיכון מעל 20% להיות נשאיות גנים אלה.
• מגיל 25 לנשאיות של אותם גנים אם יש להן קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחלתה לפני גיל 30.
• כמעקב לשד שני אצל נשאיות שכבר חלו בסרטן השד.
• בדיקה אבחונית משלימה בחולות עם קשריות לימפה בבתי השחי הנגועות באדנוקרצינומה, כשהבדיקה הפיזית והממוגרפיה תקינות.
• לפני ניתוח – לחלק מהנשים שאובחנו עם סרטן שד מבצעים בדיקת MRI כדי לברר אם מדובר במחלה מפושטת באותו שד. הבירור ישפיע על ההחלטה אם לבצע ניתוח לכריתה חלקית או שלמה של השד, וגם יעזור לברר אם יש מוקדי גידול גם בשד השני.
• התוויות מיוחדות, כמו למשל במקרים של חשש להישנות הגידול בשד ובצלקת הניתוחית.
• במקרים של חשד לדלף של תותב או לפקיעתו, כשהממצאים מעידים על הימצאות סיליקון מחוץ לתותב.
  

3. תרמוגרפיה

מתי צריך לעבור ממוגרפיה? 

• נשים בסיכון רגיל צריכות לעבור ממוגרפיה אחת לשנתיים מגיל 50.
  

• נשים בסיכון גבוה (שיש להן אם או אחות שחלו בסרטן שד) צריכות לעבור סריקה אחת לשנה מגיל 40.