שתף קטע נבחר

פלאש פורוורד

רגע לפני שגרנדמאסטר פלאש, מבוראי ההיפ-הופ, מגיע לארץ, מסביר מיכה אמת, הלא הוא שימי סוניק מ"סוליקו", את חשיבותו של האיש למוזיקה של ימינו, ומדוע כדאי לראות אותו בפעולה

כמו ג'יימס בראון בסול, כמו בוב דילן בפולק או פינק פלויד ברוק מתקדם, גרנדמאסטר פלאש הוא האיש שאחראי על ז'אנר שלם – ההיפ הופ. פלאש הוא הראשון שהשתמש בפטיפון ככלי נגינה, כממלא מקום של להקה שלמה. הוא הפך את הדי.ג'יי למרכז המסיבה וגרם לאלפי אנשים לרקוד במשך שעות ולהעיף את הידיים באוויר, על ידי לא יותר משני פטיפונים, מיקסר וזוג ידיים זריז במיוחד.

 

הסיפור של גרנדמאסטר פלאש, שנולד בשם ג'וזף סאדלר בשנות השישים, מתחיל ברובע הברונקס העני בניו יורק. בתור נער למד סאדלר אלקטרוניקה בתיכון המקומי, בעידודה של אימו שרצתה שלילד יהיה מקצוע מכובד. את האהבה למוזיקה ירש מאביו, שהיה אספן כפייתי של תקליטי מוזיקה שחורה לצד ז'אנרים נוספים. כך ספג סאדלר הצעיר צלילים שנעו מג'יימס בראון ועד פרנק סינטרה ולד זפלין.


גרנדמאסטר פלאש. שילב בין האהבה לאלקטרוניקה והאהבה למוזיקה 

 

באותה תקופה החלו מסיבות הרחוב הראשונות בברונקס, בניצוחו של מהגר ג'מייקני בשם Kool Herc. סאדלר הגיע לאותן מסיבות, עמד בריכוז מאחורי עמדת הדי.ג'יי וראה איך הרק מצליח להרים מסיבה על ידי הארכת קטעי הברייק (הסולואים של המתופף) בתקליטים שניגן.

 

סאדלר מיד הבין איך יוכל לשלב את שתי האהבות הגדולות שלו בחיים, אלקטרוניקה ומוזיקה. הוא לקח את הפטיפונים הישנים שהיו בביתו, הוסיף להם ציוד שבנה במו ידיו והחל להתאמן על טכניקות הדי.ג'יי. עד מהרה הוא הבין שכדי לשכלל את הטכניקות הוא חייב לגעת בתקליט. הוא סימן במרקר על הויניל את הנקודות המדויקות ומיקצע את המופע שלו, עד שמצא את המתכון איך להעיף מסיבה לגבהים חדשים.

 

התקליט ככלי נגינה

כדי להבין את התרומה של פלאש, ואת השינוי שהביא לעולם המוזיקה, צריך לחזור אחורה בזמן לתחילת שנות השבעים. תקופה שבה תפקיד הדי.ג'יי במסיבות פסיבי למדי והסתכם בלהחליף צד בתקליט כשהשיר הסתיים. כבר בשנותיו הראשונות כדי.ג'יי, פלאש רקח את המהפכה שבדרך. הוא התייחס למיקסר ככלי שמאפשר לו לשלב קטעים במקביל מתקליטים שונים וראה בויניל לא רק מדיום שעליו מודפסת מוזיקה, אלא כלי נגינה בפני עצמו.

 

פלאש הבין שאפשר לעצור את התקליט, להזיז אותו קדימה ואחורה כדי לייצר סאונד שונה (הסקראץ'), או להשתמש בקטעים בעלי מהירות והרמוניה דומה כדי ליצור קטע חדש (המיקס). מאז פלאש קיבל הדי.ג'יי תפקיד עם עומק ותוכן. הסתיים העידן בו תיקלוט נחשב ניגון מוזיקה של אחרים באופן קטוע ורנדומלי, והחלה ההתייחסות אל הדי.ג'יי כאל מישהו שמחבר פיסות מוזיקה נתונות ועל ידי כך יוצר משהו חדש לגמרי.


תמונה קודרת של אלימות, עוני והרואין. עטיפת "The Message" 

 

במהלך שנות השבעים, החל פלאש לעבוד עם קבוצת ראפרים תחת השם Grandmaster Flash and the Furious Five. הוא החל להופיע יחד עם הרכבו החדש במועדוני דיסקו ברחבי העיר (ואפילו בדאון טאון הלבן), והדביק את ניו יורק בחיידק ההיפ הופ. בסוף שנות השבעים החלו לצאת על תקליטים קטעי ההיפ הופ הראשונים, ופלאש, שהיה שם לפני כולם, החל לקצור את הפירות.

 

הוא שיחרר את הסינגל "Grandmaster Flash and the Wheels of Steel", שבע דקות שהן תצוגת תכלית של טכניקות הדי.ג'יי, המשלבות אלמנטים מתוך תקליטים של בלונדי, קווין, שיק ואחרים, כשכולם ממוקססים לכדי קטע אחד. בראייה לאחור, אפשר למתוח קו ישיר בין יצירה זאת לבין הסימפולים, הרמיקסים והמאש-אפים שמרעידים מסיבות עד היום. אלא שפלאש היה הראשון לחשוב מחוץ לקופסה, ולכן ראוי למקומו כאחד האבות המרכזיים של מוזיקה עכשווית.

 

ממסיבות למחאה

במהלך שנות השמונים, ניו יורק החלה להתעורר מההנגאובר של העשור הקודם. הדיסקו כבר היה בפרפורי גסיסה, הפּאנק איבד מחדות הבעיטה שלו והמצב הכלכלי והחברתי ברובע ברונקס היה בכי רע. על הרקע הזה, שיחרר פלאש, בשיתוף ה-"Furious Five", את הסינגל החשוב ביותר שלו, "The Message".

 

השיר מציג תמונה קודרת של ניו יורק, שונה מאוד מהתיאורים שלה כגן עדן של כדורי דיסקו, אופטימיות וקוק במועדונים. כל אלה נעלמו בשיר, ובמקומם צצו אלימות, עוני והרואין. הראפ הגיע לשלב ההתבגרות שלו - ממוזיקת מסיבות שהיא כולה גוד טיים, לזירה של מחאה עם מסר חברתי נוקב.


פלאש. חוגג 30 שנה להיפ-הופ (צילום: Gettyimages) 

 

המבקרים שיבחו, והסינגל והאלבום נמכרו בכמויות אדירות. לפתע, באמצעות ההיפ הופ, תרבות הרחוב הגיע לאמריקה הלבנה והפכה לנחלת הכלל. ה"פיוריוס פייב" הספיקו לפעול עוד מספר שנים ולהוציא להיטי ענק כמו "(White Lines (Don't Do It", עד שהמתחים בתוך ההרכב גרמו לפירוקם. ה"פיוריוס פייב" יצרו מספר איחודים עם פלאש במהלך שנות התשעים, אבל במרבית שני העשורים האחרונים הוא כמעט לא היה תחת אור הזרקורים.

 

ב-2007 זכה פלאש לכבוד עצום ותהילת עולם כדי.ג'יי ומפיק, כשנכנס להיכל התהילה של הרוק. השנה, בדיוק בזמן לחגיגות השלושים לז'אנר שהוא יצר, גרנדמאסטר פלאש חזר לאולפן כדי לעבוד על אלבומו "The Bridge". אורחים מכובדים, דוגמת באסטה ריימס וסנופ, באו לתת כבוד לסנדק של ההיפ הופ ולחגוג את חזרתו לפעילות.

 

לארץ מגיע פלאש במסגרת חגיגות השלושים, ויעניק סט ב"האומן 17" ביום ה' הקרוב (17 בדצמבר). הביקור שלו הוא הזדמנות מצוינת לראות את אחד המייסדים של הז'אנר בפעולה, ומי שהשפיע יותר מכל על האופן שבו אני (וגם אתם) שומעים, מנגנים ויוצרים מוזיקה.

 

  • אלבומם החדש של "סוליקו", "Exotic on the Speaker" יצא לאחרונה בחו"ל בלייבל JDub

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
די-ג'יי שימי סוניק, "סוליקו". פלאש השפיע על היצירה
לאתר ההטבות
מומלצים