האציל המצורע מירושלים של ימי ישו
לראשונה, נחשפו בירושלים תכריכי קבורה מתקופת ישו. דנ"א שנלקח מהתכריכים חושף מקרה של צרעת מהמאה הראשונה לספירה ומלמד שהמחלה הקשה לא הייתה נחלתם הבלעדית של העניים. הגילוי גם מעמיד בספק את הטענה שתכריכי טורינו המפורסמים הם התכריכים שבהם נטמן ישו
קשה לתאר מחלה המזוהה יותר עם סיפורי התנ"ך ועם כתבי הברית החדשה מאשר מחלת הצרעת. כעת, טוענים חוקרים ישראלים כי דנ"א שנלקח מקבר מתקופת ישו מלמד על המקרה הקדום ביותר של צרעת המוכר להם. דגימות דנ"א שנלקחו מתכריכים של אדם שנקבר בשולי העיר העתיקה של ירושלים מוכיחים כי המקרה הקדום ביותר של צרעת שהתגלה עד כה היה במאה הראשונה לספירה. מאמר המתאר את המחקר פורסם היום
(ד') בכתב העת PloS ONE.
מערת הקבורה שבה נמצאו התכריכים נמצאת בחלק התחתון של גיא בן הינום בירושלים והיא חלק מבית הקברות חֲקֵל-דָּמָא (שדה הדמים בארמית) מהמאה הראשונה לספירה. החוקרים מעריכים כי האדם שנקבר בתכריכים היה כוהן דת או אריסטוקרט ועל פי הסברה הקבר השקיף בזמנו על חדר "קודש הקדושים" בבית המקדש השני. הקבר נמצא ליד קברו של חנן, שכיהן ככהן הגדול בשנים 6 עד 15 לספירה. חנן היה חותנו של יוסף הכהן (המכונה כייפא) שכיהן גם הוא ככהן גדול בירושלים באותה תקופה והיה שותף כנראה בסנהדרין שדן את גורלו של ישו.
"מה שנדיר בקבר הזה הוא שהאדם הקבור בו, שחי כנראה בין השנים 1 ל-50 לספירה, לא זכה לקבורה נוספת בגלוסקמה, דבר שהיה מקובל באותה תקופה" אומר פרופ' מרק שפיגלמן מהאוניברסיטה העברית ומוסיף כי הקבר שנחשף נאטם בטיח "משום שהמת סבל בחייו מצרעת ומשחפת, כפי שממצאי הדנ"א מעידים".
היסטורית, מחלות שגרמו לגוף עיוות או השחתה – ובמיוחד צרעת – גרמו לנידוי החולה מהקהילה. אולם מספר אינדיקציות כמו מיקום וגודל הקבר, הבד שממנו עשוי התכריך וניקיון השיער של המת מעידים על כך שהנקבר היה אדם אמיד בחברה הירושלמית ושמחלת הצרעת הייתה נחלת כל המעמדות בחברה, לא רק של העניים כפי שהיה נהוג לחשוב.
שרטוט של המערה שבה נתגלתה הגופה (איור: פרופ' שמעון גיבסון)
זוהי הפעם הראשונה שחוקרים מוצאים תכריכי קבורה מתקופת ישו בירושלים. התכריכים שנמצאו שונים מאוד מתכריכי טורינו שנמצאת בקתדרלת יוחנן המטביל שבאיטליה ושיש הגורסים כי שימשו לכיסוי גופתו של ישו. התכריכים שנמצאו בירושלים ארוגים בצורה מורכבת יותר מאלו שבטורינו ולכן, ובהנחה שתכריכי הקבורה שנמצאו אופייניים לאותה תקופה, מסיקים החוקרים כי תכריכי טורינו אינם מתקופת ישו.
לדברי פרופ' שפיגלמן ופרופ' גרינבלט, השורשים של התפתחות הצרעת מאוד מעורפלים. צרעת בתנ"ך מיוחסת פעמים רבות לבעיות שונות בעור כמו פסוריאזיס. הצרעת כפי שמכירים אותה ברפואה המודרנית מקורה בהודו והתפשטה למזרח הקרוב ולמדינות המזרח התיכון בתקופה ההלניסטית. הממצאים מהמחקר הנוכחי ממלאים חסר משמעותי בידע שנצבר אודות ההיסטוריה של המחלה.
הבדיקה של דגימות הדנ"א שנלקחו מהתכריכים נעשתה על ידי הפרופסורים צ'רלס גרינבלט ומרק שפיגלמן מהאוניברסיטה העברית בשיתוף החוקרים פרופ' עזריאל גורסקי מאוניברסיטת ניו-הייבן וחוקרים מאוניברסיטת לייקהד ומיוניברסיטי קולג', אוניברסיטת לונדון. החפירות הארכיאולוגיות נעשו על ידי פרופ' שמעון גיבסון, ד"ר בועז זיסו וג'יימס טבור מטעם הרשות לעתיקות.
התכריכים שנמצאו בקבר
באדיבות האוניברסיטה העברית
