שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מאיינשטיין ועד ביאליק: תולדות שטרות השקל
    שטרי הלירה הראשונים של מדינת ישראל הציגו בכלל את נופי ארצנו, ואת החלוצים, החיילים והבנאים. רק משנת 1969 החלו להופיע על שטרי השקל דמויות גדולי האומה. היסטוריה בארנק

    החלפת שטרי הכסף המתוכננת עד שנת 2012, שפורסמה הערב (ד'), תהיה הפעם השישית שבה בנק ישראל מחליף את התמונות על שטרי הכסף מיום שהבנק החל להנפיק את המטבע הישראלי בשנת 1955, תחילה עוד בעידן הלירה הישראלית, ומאוחר יותר במעבר לשקל וכעבור זמן לשקל החדש. עם זאת, זו הפעם השנייה שבה ערך השטרות לא ישתנה בהחלפת התמונה.

     

    ב-8 השנים הראשונות של המדינה הונפקו שטרי הלירה הישראלית בידי בנק אנגלו-פלשתינה (שנוסד בימי המנדט הבריטי) שנהפך לבנק לאומי לישראל, על פי מעמדו לפני ואחרי הקמת המדינה. השטרות היו אז ללא תמונה כלשהי.

     

    כשעברה סמכות הנפקת המטבע לבנק ישראל, הונפקו לראשונה ב-1955 השטרות המצויירים הראשונים. סדרת השטרות הראשונה הציגה את נופי ישראל העתיקים והחדשים: חורבות בית הכנסת העתיק בברעם; נופי הנגב ועמק יזרעאל; כפר יחזקאל ושדה נחמיה, ושער הגיא.

     

    ב-1959 הוחלפה סדרת הנופים בסדרת דמויות אנונימיות המייצגות את החתך מקצועי-חברתי: החלוצים, החיילת, הדייג, הבנאי והמדען. המעבר לסדרות האישים החל בהדרגה משנת 1969. למטבע היו מאז שני צדדים. על הצד האחד דיוקן האישיות ועל הצד השני איור גרפי הקשור לאישיות. למעט סדרה אחת להנצחת איחוד ירושלים.

     

    על שטרי הלירה (עד 1980) והשקל מאז ועד היום הופיעו תחילה אישים שהיו ציוני דרך בתולדות ישראל והמדינה: הרמב"ם, משה מונטיפיורי, בנימין זאב הרצל, הברון רוטשילד, חיים ויצמן, חיים נחמן ביאליק, אלברט איינשטיין, הנרייטה סולד, דוד בן-גוריון, זאב ז'בוטינסקי, יצחק בן-צבי, זלמן שז"ר, משה שרת, גולדה מאיר וש"י עגנון.

     

    בתקופת האינפלציה הדוהרת, החל מסוף שנות ה-70 עד 1985, הונפקו סדרות האישים בעקבות פיחות השקל עם ערכים שהאמירו עד פי 100. הרמב"ם שהחליף את משה מונטיפיורי על גבי השטר של 10 שקלים (אחרי שמונטיפיורי החל את הופעתו על גבי שטר בן שקל אחד), הופיע בשיא האינפלציה על גבי שטר בן 1,000 שקלים.

     

    ב-1985 הוחלף השקל הישן בשקל החדש בתכנית החירום הכלכלית לבלימת האינפלציה. הרמב"ם חזר לקשט את השטר של שקל חדש אחד. ב-1999 הונפקה סדרה ב' של השקל החדש ומספר השטרות הצטמצם ל-4 בערכים של 20, 50, 100, 200 שקלים חדשים. בגלריה הזאת נותרו מהתקופה הקודמת עד היום רק שרת, עגנון, בן צבי ושז"ר.

     

    הסדרה החדשה הצטיינה בעיצוב גרפי שונה (הדמויות שינו כיוון מהמאוזן למאונך) ושוכללו האמצעים נגד זיוף השטרות. לפני כשנתיים הונפקה סדרה חדשה של השטר בן 20 שקלים עם דיוקנו של שרת, לראשונה שלא על גבי נייר אלא על חומר פולימרי, אמצעי נוסף וחדיש נגד זיופים.

     

    לאחר פטירתו של מנחם בגין, ב-1992, ביקש בנק ישראל להנציח אותו על גבי שטר חדש בן 500 שקלים, אבל נסוג בגלל התנגדות המשפחה. לאחר רצח יצחק רבין עלה בשנת 1996 הרעיון להנציח אותו, במקום את בגין, על גבי השטר הגבוה, אבל לא היה לכך המשך.

     

    בעיצוב השטרות ובחירת האישים נועץ בנק ישראל בוועדה ציבורית בראשות שופט בדימוס של בית המשפט העליון. חבריה מייצגים מגזרים שונים בחברה הישראלית והם מתמנים בידי נגיד בנק ישראל על פי שיקולים המוגדרים כ"ענייניים ומקצועיים".

     

    במחזור נמצאים היום כ-300 מיליון שטרי כסף בכל הערכים. נראה שעלות החלפתם היקרה (סדר גודל של מאות מיליוני שקלים) לא מבטיחה החלפה מהירה בהיקף רחב אלא מדורגת בכמויות קטנות. זאת, בהתאם לקצב התבלות השטרות הקיימים, כשהחדשים ייכנסו למחזור במקום השטרות אותם נהוג להשמיד בתנור שבמרתף בנק ישראל.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ירון ברנר
    משפחת בגין התנגדה להנצחתו
    צילום: ירון ברנר
    מומלצים