שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מעצב את העצב
    "סינגל מן", סרט הביכורים של המעצב טום פורד, אינו רק הברקה אסתטית אלא דיוקן מרגש של בדידות, לא מעט בזכות המשחק המשובח של קולין פירת'. שמוליק דובדבני מכתיב אופנה


     

    "סינגל מן" ("A Single Man"), סרטו הראשון של מעצב האופנה המהולל טום פורד, הוא אחד הדיוקנאות הקולנועיים המרגשים ביותר של בדידות. זהו גם אחד הסרטים הכי אסתטיים שנראו לאחרונה, אבל האסתטיקה כאן היא פועל יוצא של התוכן ולא באה על חשבונו.

     

    צפו בטריילר לסרט "סינגל מן" של טום פורד

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "סינגל מן" מבוסס על ספר בעל אותו שם מאת כריסטופר אישרווד (שקובץ סיפוריו "פרידה מברלין" שימש בסיס למחזמר "קברט"), שראה אור ב-1964. גיבורו הוא פרופסור לספרות הומוסקסואל (קולין פירת' המעולה) שאיבד זה לא מכבר את מאהבו בתאונה, והוא מתקשה להתמודד עם הצער הנורא שאינו מרפה.

     

    העלילה עוקבת אחר יום בחייו של הפרופסור, שבמהלכו מפלרטט עמו סטודנט צעיר וחתיך, הוא נתקל באקראי ביפיוף ספרדי, מוזמן אל ביתה של שכנתו השתיינית והבודדה (ג'וליאן מור), שהיא גם חברתו הקרובה והפתטית, וכן - הוא גם רוכש כדורים לאקדח שברשותו.

     

    בדידותו של הגיבור מסומנת לא רק דרך ההומוסקסואליות שלו - הסרט מתרחש ב-1962, באמריקה השמרנית שלפני עידן הארווי מילק - אלא גם דרך העובדה שמדובר במרצה בריטי בלוס אנג'לס. העולם המעוצב-יתר-על-המידה שבתוכו הוא פועל, היופי המלאכותי המקיף אותו, מעמיד ומדגיש את תחושת "המת-החי" האופפת את הפרופסור מוכה היגון.

     

    אופנה כובשת

    המפתיע הוא שפורד, מי שהיה אחד המעצבים המשפיעים ביותר בשנות ה-90 והפיח חיים חדשים בבתי האופנה של גוצ'י ואיב סן לורן, משכיל לשלב את ניסיונו העשיר בעבודת הבימוי הראשונה שלו, ובהצלחה יתרה. כמעט כל סצנה בסרט שואבת השראה אסתטית מעולם צילומי האופנה או מסגנונם של כמה מהבמאים האיקונוגרפיים של הקולנוע ההומוסקסואלי.


    "סינגל מן". גיבורים של קמפיין או של סרט?

     

    פה וונג קאר-וויי, שם פסבינדר ואפילו, איך לא, אלמודובר, שנוכח בסצינה המתנהלת בספרדית בין הפרופסור ואותו צעיר ממולדת הפלמנקו, המתרחשת על רקע לוח מודעות ענק שעליו מתנוססת כרזה מסוגננת של "פסיכו" עם עיניה הפעורות באימה של ג'נט לי.

     

    ככלל, הגברים כאן כולם נראים כאילו יצאו מקמפיין שעיצב הצלם ברוס וובר, או מפרסומת למי קולון. אפילו התמונה שבה המאהב המת מוטל בשלג, לצד מכוניתו המעוכה, נראית כמו כפולת עמודי אופנה ב"ווג". וכאשר כוח החיים פועם מחדש בתוככי הגיבור - למשל, בעקבות המפגש עם התלמיד בעל מראה המלאך מכיתתו - טבלת הצבעים משתנה, והפנים האפרוריות נספגות בגוונים חמים.

     

    כל אלה יכולים היו להיחשב כגחמות סגנוניות של במאי מתחיל הלוקה באמנותיות-יתר, אבל פורד מנצל את האסתטיקה העודפת הזו כדי לעצב עולם תודעתי מנומק שבו משמשות יחד תשוקה ומלאנכוליה.

     

    משחק החיים

    אם "סינגל מן" מצליח להיות גם סרט מרגש מאוד, ולא רק דיון מודע לעצמו באיקונוגרפיה הומוסקסואלית, הרי זה בזכות הופעתו של קולין פירת'. במה שהוא שילוב של הדמויות ההומוסקסואליות שגילמו דירק בוגרד (ב"מוות בוונציה") ופיטר פינץ' (ב"יום ראשון הארור"), פירת' מניח הופעה מאופקת שאינה נופלת לקלישאות, וחושף את הפגיעות והעצב העצום שמקננים מתחת לחזות הכמעט מאובנת של פניו.


    מתוך הסרט. לא רק איקונוגרפיה הומוסקסואלית

     

    העובדה שהוא נראה ומולבש פה כמו מרצ'לו מסטרויאני ב"שמונה וחצי" של פליני - את הגרדרובה האלגנטית שלו עיצב פורד עצמו, ופירת' אף מצויד בזוג משקפיים זהות בצורתן לאלו שלבש מסטרויאני ביצירת המופת הנ"ל - משתלבת היטב בעולם הדימויים הכה-מעוצב שמאפיין את "סינגל מן".

     

    פירת' עצמו מביא לתפקיד את הנוכחות הקולנועית המצטברת שלו, ואת שלל הדמויות של גברים רגישים, ביישנים ועצורים, בעלי זהות מינית חמקמקה, שגילם מאז "ארץ אחרת" (1984) ועד "יומנה של ברידג'ט ג'ונס" (2001); שלא לדבר על הופעתו המיתולוגית כמר דארסי בסדרת הטלוויזיה הבריטית "גאווה ודעה קדומה" (1995), זו שהקנתה לו את פרסומו ושזיכרה מלווה אותו בכל תפקידיו מאז.

     

    הסצנה בסרט המשותפת לו ולדמות השכנה הבודדה והנואשת שמגלמת מור מטעינה את "סינגל מן" באיכויות של מחזה מריר מאת אדוארד אולבי (“מי

    מפחד מווירג'יניה וולף"). סצינה זו, כמו גם אלו המתארות את הקשר המהוסס ההולך ומתהווה בין הפרופסור ותלמידו, מהוות את שיאיו הרגשיים של הסרט.

     

    המתח הזה שבין רגש ומלאכותיות, מוות ויופי עז, הוא שמעניק לסרט את ייחודו. במובן זה, פורד (שגם נטל חלק בכתיבת התסריט והפיק את "סינגל מן" באופן עצמאי) מתגלה בו, אולי אף בורא את עצמו מחדש, כיוצר קולנוע שמעניין יהיה לעקוב אחריו.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים