שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: jupiter
    סדרה חדשה: משפחות הומולסביות במסע להורות
    חלום אחד משותף חיבר בין איתי לטל - הומו בן 35 וסטרייטית רווקה בת 41 - חלום ההורות. אחרי חצי שנה של היכרות הם התחילו בהזרעות. היום הם מגדלים יחד, דלת לילד דלת, את אבשלום בן השנתיים. כתבה ראשונה בסדרה על חלומות הורות בקהילה ההומולסבית

    "כשאתה נפגש עם מישהי לצרכי עשיית ילד, מדברים על ילדים כבר בדייט הראשון", נזכר איתי חרל"פ, הומו בן 35, בפגישה הראשונה שלו עם טל בן בינה, סטרייטית בת 41. חרל"פ לא היה באותה עת בזוגיות, היה לו ברור שאימוץ לא בא בחשבון ולכן פנה לאתרי אינטרנט המיועדים למפגש לצורך הורות משותפת. "תהליך האימוץ יקר ומסורבל ואני מודה שגם רציתי ילד שלי. ממש", הוא מסביר.

     

    טל פנתה לאופציה הזו כשהבינה שהשעון מתקתק והיא עדיין לא מצאה את הגבר שאיתו תביא ילדים לעולם. "כמי שגדלה רוב החיים ללא אבא היה לי ברור שאני לא רוצה תרומת זרע. אני רוצה שותף להורות", היא מסבירה. "אני חושבת שבניגוד למי שבוחרת לגדל ילד ללא אבא נוכח, לי יש אפשרות לחלוק באחריות וגם בדברים הקטנים שמשמחים ולאחרים יכולים להישמע די מעיקים. איתי הוא שותף מלא לקשיים ולרגעי האושר".

     

    שניהם הבינו מיד שיש להם השקפת עולם דומה ומשותפת, שכוללת גם השקפה חינוכית וגם סדרי עדיפויות דומים. "בפגישה השלישית, תוך כדי פיקניק בפארק הירקון, אמרתי לאיתי 'בוא נעשה כאילו אנחנו הולכים על זה'. הרגשתי שצריך לקפוץ למים ושיש מספיק נקודות יציאה עד שבאמת נכנסים להריון. בפועל זה הביא אותנו לתהליך הכרות עמוק. ראיתי איך הוא מסתדר עם האחיינים שלו, הכרתי את המשפחה שלו ואת החברים", מספרת טל.

     

    בהמשך הם נסעו לשלושה ימים ביחד לסיני וצברו שיחות וחוויות משותפות. "לא מדובר כאן במפגש של זרע וביצית, אלא במציאת פרטנר להורות ולכן חשוב לראות את התמונה הכוללת של האדם", מסביר איתי את התהליך שעברו. "חצי שנה אחרי כבר היינו בתהליך של הזרעות".


     איתי ואבשלום: "לילה אצלי ולילה אצלה"

     

    דלת ליד דלת

    היום אבשלום שלהם כבר בין שנתיים. טל מודה שהיו לה בהתחלה חששות: "אולי אני אפגוש את אהבת חיי בדיוק עכשיו, כשאני מתכננת להביא ילד ואז אצטרך, כמובן, להפסיק. ומה יהיה? אבל לגבי הבחירה באיתי הייתי משוכנעת. להיות בהורות משותפת עם סטרייט שהוא לא בן זוג זה מורכב מדי. יש בזה הרבה יותר מבוכה".

     

    טל ואיתי פנו לארגון "הורות אחרת" ושם עזרו להם לחשוב על הנקודות שצריכות להיכלל בהסכם בינהם. את מהות ההסכם הם חיברו, בסופו של דבר, בעצמם והסדירו את הסדרי הראייה והמגורים של כל אחד מהם.

     

    "לא פנינו לעורך דין. התייעצנו וקראנו וחשבנו על הדברים שחשובים לנו: למשל, מגורים בקרבת מקום ובאותה השכונה שבה הילד לומד. שאיפה לחגוג את החגים יחד ואם זה לא מסתדר אז לעשות תורנות של שנה-שנה. בפועל הדברים היום נראים לגמרי אחרת. כרגע, אנחנו גרים דלת ליד דלת ומהרגע שאבשלום הפסיק לינוק הוא ישן לילה אצלי ולילה אצלה.

     

    "אנחנו מתחלקים בינינו בטיפול באופן שווה לגמרי. כשטל, שעוסקת בתיאטרון, עבדה עכשיו יותר בחנוכה, אבשלום היה יותר איתי. כשאני נסעתי לשבוע, אבשלום היה יותר איתה. בפועל אין ימים קבועים ואין שבתות כי גם את השבתות אנחנו עושים יחד. הנה, בשבת האחרונה נסענו שלושתנו לקיבוץ של הורי", מספר איתי על שגרת החיים.


     איתי, טל ואבשלום: "שותף מלא לקשיים ולרגעי האושר"

     

    תפיסות חינוך דומות

    כחלק מההחלטה להביא לעולם ילד, העתיק איתי את מקום מגוריו בסמוך לטל. "במקרה התפנתה דירה דלת ליד, והתברר שזה ממש נוח", הוא מספר. אם בעתיד הוא יעבור דירה, טל תעבור גם היא לאותה השכונה. "לא חייבים למצוא שוב סידור של דלת ליד דלת, אבל חשוב לנו לשמור על קרבה מסויימת שתאפשר נוחות. היום זה מאוד נוח: כשחסר לי משהו, אני קופץ אליה ולהיפך. ואנחנו אוכלים ביחד ארוחת בוקר וערב. החיסרון הוא שאחרי כמעט שלוש שנים אני מרגיש שזה עודף סימביוזה".

     

    גם כשאני לוחצת אותו הוא אומר שאין להם הרבה מחלוקות. "מהר מאוד גילינו שיש לנו תפיסות דומות בחלוקת התפקידים. טל לא תופסת עצמה כהורה חשוב יותר לאבשלום. גם שגרת החינוך שלנו די דומה: אצלי בבית אין ממתקים, שנינו משתדלים לא לתת לו מוצרי חלב, אבל אף עיקרון הא לא 'יהרג ובל יעבור'. בתקופה שבה אבשלום התקשה להירדם לבד במיטתו, דיברנו בינינו כיצד לנהוג והתלבטנו יחד האם לתת לו לבכות או לשבת לידו עד שירגע".

     

    עבור חרל"פ מדובר בהורות שיש בה רק יתרונות: "אני יכול לצאת מאוחר בלילה וטל יכולה גם היא בערבים הפנויים שלה, כשאבשלום איתי. אנחנו לא תלויים בביביסיטר ואין קנאה שמלווה הרבה זוגות כשנולד להם ילד ויש לכל אחד מבני הזוג פחות זמן להשקיע בשני".

     

    איפה בכל זאת הויתורים?

    "אני דוחה כרגע זוגיות וקשר כי ראיתי שלא פשוט להחזיק אישה, ילד ומאהב, ואני לא גר בתל אביב. אבל אלה באמת ויתורים קטנים". חרל"פ מספר שבתקופה שהיתה לו זוגיות זה היה מורכב מאוד. "היינו מגיעים לכל מיני אירועים ברביעייה ולמרות שטל ובן זוגי הסתדרו מצויין, אני הרגשתי שזה מאוד מסובך כי המחוייבות שלי לילד שלי הייתה יותר חזקה והאפילה קצת על היכולת להעמיק את הקשר הזוגי".


     טל ואבשלום: "כששומעים את הסיפור שלי, מאוד מפרגנים ותומכים"

     

    יחידה כלכלית אחת

    לטל אין שום בעיה עם זוגיות עתידית של איתי. "צריך כפר כדי לגדל ילדים. אם יהיה לאיתי בן זוג, תהיה לנו עוד יד שותפה לגידול של אבשלום. אני לא חושבת שאבשלום צריך להיות מעורב ושותף לכל סטוץ, אבל מגיל אפס הוא ראה את אבא שלו מתנשק עם גבר אחר ואם בעתיד יעלו סמני שאלה – נתמודד".

     

    איתי לא מפחד מהרגע שבו לטל יהיה בן זוג שיחיה עם אבשלום. "כולם שואלים את השאלה הזו. בכלל לא! אני בטוח במעמדי כאבא. אין לי פחדים שמישהו ייקח את מקומי".

     

    גם מבחינה כלכלית, הוא מספר, אין ביניהם חילוקי דעות. "מאחר והילד נמצא אצל כל אחד מאיתנו באופן שווה, אז כל אחד משלם על הוצאותיו. פתחנו חשבון משותף שאמור לכסות על הוצאות מיוחדות, גן וכו', אבל מאחר ואנחנו גרים דלת ליד דלת וגם אוכלים ארוחות בוקר וערב ביחד, הפך החשבון הזה לחשבון משותף לכל דבר ואנחנו מתנהלים כיחידה כלכלית אחת. אין בינינו התחשבנויות כלכליות.

     

    "לטל חשוב שהחלוקה תהיה שיוויונית גם בתחום הזה וגם בתקופות שקשה לה יותר מבחינה כלכלית היא לא רוצה שאני אתן יותר. בהסכם בינינו נכתב במפורש שאם אחד מאיתנו קונה מתנה יקרה במיוחד, נציג לילד כי מדובר במתנה משותפת, כדי שלא תהיה תחרות".


     אבשלום: "עדיין לא שואל ולא מבין" 

     

    עושים פשרות כשצריך

    שגרת החיים של טל, איתי ואבשלום, מלמדת יותר מכל שהסכמים שנעשים בתחילת הדרך מקבלים אופי שונה לגמרי במציאות היומיומית. "שנינו עושים פשרות כשצריך. בהתחלה חשבנו שאם זו תהיה בת היא תישא את שם המשפחה של טל ולהפך: אם יהיה זה בן הוא ישא את שם המשפחה שלי. בפועל, כשאבשלום נולד טל רצתה שיהיו לו שני השמות וכך עשינו", מספר איתי.

     

    העצות שלהם לאחרים שמבקשים לפנות לאותו תהליך, מתחילות ונגמרות בכך שהיכרות טובה עם הפרטנר היא התנאי הראשון. "חשוב להכיר את המשפחה והחברים, לבלות זמן ביחד. אפילו לנסוע יחד, כי רוב האנשים עושים ילדים אחרי זוגיות לאורך תקופה. לא צריך שנתיים, אבל צריך להכיר ולברר מראש את כל הסוגיות שנוגעות לגידול המשותף ולתפיסת העולם", מסביר איתי.

     

    טל מוסיפה ש"כדי לדעת שאנחנו יכולים להתמודד עם משברים, פנינו ליעוץ זוגי וביקשנו שיציב לנו סיטואציות על מנת שנוכל להתרגל ולראות איך אנחנו מתמודדים כזוג". לגברים הסטרייטים היא פונה במסר מיוחד: "אתם צריכים להתעורר. אחרת נתרגל להסתדר בלעדיכם".

     

    האם הם כבר חושבים על הילד הבא? "טל תמיד דיברה על ילד אחד", אומר איתי. "כרגע אני לא רואה את עצמי הורה לעוד ילד. אני רוצה שיהיה לאבשלום אח, אבל אולי אם יהיה לי בן זוג, אני אשקול לאמץ", מוסיף איתי.

     

    האם אתה חושש מהיום בו אבשלום ישאל שאלות או יבין שהמשפחה שלו שונה ומיוחדת?

    "זה מה שקשה ברמת גן. בגן של אבשלום אנחנו משפחה יוצאת דופן. הוא עדיין לא שואל ולא מבין. אני מודה שזה קצת מפחיד, אבל אני מוכן ליום שזה יגיע. לא אסתיר ממנו את הזהות שלי ואת עוּבדת היותי הומו. החוויה שלי של יציאה מהארון הייתה טובה. אני שלם עם האמת הפנימית שלי ואני בטוח שאצליח להעביר לו את זה. גם היום אני דואג להכיר לו משפחות נוספות כדי שיראה את כל הסוגים. יש לנו חברות לסביות שמגדלות במשותף ילד ולטל יש חברות חד הוריות, כך שהוא נחשף לכל סוגי המשפחות".

     

    טל שמסתובבת עם ההצגות שלה ברחבי הארץ, הרחק מהפתיחות התל אביבית, מוסיפה: "בכל מקום, כששומעים את הסיפור שלי, מאוד מפרגנים ותומכים וכולם מספרים לי שיש להם אחות שגם עשתה זה".

     

    • בתאריך 10-13.2.2010 יתקיים במרכז הגאה שבגן מאיר בתל אביב כנס "משפחות הקשת" - הכנס הראשון להורות גאה בישראל. הכנס יכלול הרצאות, הפעלות, רבי שיח וסדנאות, ובסוף השבוע גם הפעלות לילדים, הקרנות סרטים והופעות. רכישת כרטיסים ופרטים נוספים בטלפון: 03-5252896/7 וכן באתר  או בקבוצת הפייסבוק proud families

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים