שתף קטע נבחר

 

"ילד, זה לא עונש. זו תוצאה טבעית"

אחרי ששללנו מכם, בשני המאמרים הקודמים בסדרה, את הזכות להעניש את ילדיכם, לתת להם פרסים או להטיף להם מוסר - השבוע נסביר מה כן אפשר וכדאי לעשות כדי לשמור בבית על חוקים וגבולות

אחרי שהסברנו לכם כמה עונשים, פרסים והטפות מוסר לא עובדים עם ילדים (כתבה ראשונה) ואחרי שהסברנו לכם שמה שבאמת חשוב בבית הם חוקים וגבולות (כתבה שנייה), השבוע, בכתבה השלישית בסדרה, נסביר גם איך אפשר לשמור על אותם חוקים וגבולות, בלי להעניש.  

 

המטרה שלנו כהורים היא ליצור מצב בו הילדים ישמרו על חוקי הבית. זה כמובן לא תמיד קורה ונשאלת השאלה איך עלינו להגיב כשחוקים לא מתקיימים והגבולות נפרצים. התגובה יכולה לבוא לידי ביטוי בשתי צורות: תוצאה טבעית או תוצאה הגיונית.

 

תוצאות טבעיות

תוצאות טבעיות הן תוצאות שהטבע מזמן. זהו המחיר שמזמנים החיים (הטבע) על בחירה שגויה. יד אדם לא מתווכת בין הבחירה והתוצאה. על ההורה לעמוד בצד ולאפשר את התהליך, להיות אמפטי, לכבד, לסמוך, לעודד ולתמוך.

 

דוגמה: כשילד יוצא מהבית בלי מטריה ואמא שלו מביאה לו מטריה במיוחד למקום בו הוא נמצא, אין לו אפשרות לשלם את המחיר. אך אם הוא לא לוקח מטריה ונירטב, סביר להניח שתהיה למידה. זאת במידה וההורים יעמדו לצד הילד, יביעו השתתפות ואמפטיה וימנעו מלהגיד "אמרתי לך".

 

דוגמא נוספת: ילד אשר שוכח לקחת את הכריך לביה"ס. כמה קשה לנו ההורים לעמוד במחשבה שהילד יהיה "רעב". עם יד על הלב – לא תרוצו עם הכריך לביה"ס? אבל, אם תשאירו את המצב כמו שהוא ותתנו לתוצאה הטבעית לעבוד (כלומר, הילד אולי יישאר רעב באותו היום ובינינו זה לא סוף העולם) הרי שיותר הוא אף פעם לא ישכח את הכריך!

 

עוד דוגמא: בבתים בהם ילדים נוסעים בבוקר בהסעה לביה"ס, בוודאי מכירים את הלחץ ואת העצבים ומילות הזירוז האינסופיות שמטרתן לגרום לילדים לא לאחר. מה דעתכם להעביר את אחריות ההגעה בזמן לתחנת האיסוף אל הילדים? תנו להם להתנסות בכך וקחו בחשבון שהם עלולים גם לאחר ולפספס את ההסעה.

 

אם זה קורה, הביעו צער ואמפטיה. אל תענישו את עצמכם ותסיעו אותם בעצמכם. אפשרו להם להתנסות בתוצאה ולשאת אותה. בהנחה שאלה ילדים מספיק גדולים, תנו להם להגיע לביה"ס באוטובוס ולשאת בתוצאות האיחור כלפי ביה"ס.

 

כדי ללמוד מהי אחריות, חייבים לשלם שכר לימוד. אלו הכאבים הקטנים של המחיר. כדאי להורים לבדוק בכל הפרת גבול אם יש אפשרות לתוצאות טבעיות ולהאמין שהילד יתפוס את העניין לבד, מבלי לומר "אמרתי לך" או "מגיע לך" או להטיף מוסר כי כך אנו רומסים את התוצאה הטבעית והופכים אותה לעונש.

 

תוצאה הגיונית

תוצאה הגיונית היא תוצאה שאינה נובעת מהחיים כי אין אפשרות לכך. היא השלמה למה שאין בו תוצאה טבעית. היא מחברת בין ההתנהגות לתוצאה באופן הגיוני. זוהי הפרת חוק מסוים, הגורמת לרצף אירועים הקושר אותם להפרת החוק. זהו המחיר שנקבע לאי קיום חוק, כאשר ידוע ומוסכם על הילד וכולל גם בחירה. הבחירה מתבטאת בזה שהמבוגרים מאפשרים לבחור במה שיהיה או לא יהיה.

 

בתוצאה טבעית ההורים זזים הצידה, בתוצאה הגיונית יש מעורבות של ההורים. התערבות ההורים היא בתכנונה של תוצאה הגיונית. תוצאה הגיונית היא קצת יותר מורכבת, כי אנחנו צריכים להיות יצירתיים ומתוכננים.

 

דוגמאות: כשהילד הולך לישון ומשאיר המון צעצועים מפוזרים על השטיח בחדרו, אמא יכולה לומר לו שלצערה היא לא יכולה להגיע אליו ולתת לו נשיקה כי היא פוחדת להיתקל בצעצועים וליפול.

 

בבתים רבים ישנה בעיה בנושא הכביסה. ילדים רבים אינם מניחים את הכביסה המלוכלכת במקום שנקבע וזה יוצר עבודה מיותרת לאמהות. במקרה כזה (כמובן, רק עם ילדים בגיל המתאים), האם יכולה להכריז שלהבא כביסה שלא תהיה בסלסלה לא תכובס. האם צריכה להיות עקבית ולעמוד בהכרזה. התוצאה ההגיונית תהיה שהילדים שלא ישימו את הכביסה בסלסלה יישארו ללא בגדים נקיים.

 

אל תתבלבלו! במקרים בהם לא ניתן לתת לילד להתנסות בתוצאה טבעית, מקרים הקשורים בסכנה ממשית, אנחנו חייבים להגן על הילד ולא ניתן לו להתנסות, כמו למשל משחק ליד כביש סואן וכדומה.

 

כללים להפעלת תוצאה הגיונית:

תוצאה הגיונית כדאי לתכנן מראש ולשם כך, יש לערוך שיחה בשעה נוחה עם הילד. התוצאה חייבת להיות הגיונית ובפרופורציה לעבירה. כשמפעילים אותה, יש לתת כבוד ולהבליט את הבחירה. חשוב מאוד להיות עקביים ולבצע ולא לרחם.

 

לדוגמא: אנחנו רוצים שהילד יראה טלוויזיה עד שעה מסוימת. בשלב הראשון עורכים שיחה עם הילד וקובעים ביחד מהי השעה הסבירה, כך שתהיה מקובלת על שני הצדדים. זהו ההסכם. בשלב השני מחליטים מה יקרה במידה והילד לא יעמוד בהסכם. גם החלטה זו תעשה בשיתוף הילד ועל דעתו. אם לדוגמא מחליטים שהטלוויזיה תצא מהחדר, יש לקיים את ההסכם והילד לא יראה את זה כעונש אלא כתוצאה הגיונית. כך ברור לו הקשר בין העבירה לבין התוצאה.

 

ישנם מקרים בהם לא תמיד אפשרי ליידע ילד מראש. לפעמים נמצאים בסיטואציה חדשה שאי אפשר לנבא ואז צריך להשתמש בתקיפות אדיבה.

 

מדוע קשה לנו להפעיל תוצאות טבעיות והגיוניות?

בתהליך של תוצאות טבעיות והגיוניות יש המון התלבטויות, יש תחושה של אבדן שלטון וסמכות וקשה לנו כהורים עם העובדה שהילד שלנו לא מרוצה.

 

כולנו מתנסים בתוצאות טבעיות אך רובנו מונע מהילד את הלמידה הכי טהורה ונכונה - לשאת בתוצאות. אנחנו נמנעים, מרחמים על הילד (מביאים סוודר לכיתה), במקום לאפשר לילד לחוות אי נעימות מסוימת. אנו מגוננים עליו ובכך לוקחים ממנו את מקור הלמידה הטבעי והטוב ביותר.

 

התוצאה הטבעית מאפשרת אמפטיה עם הילד: "אוי, חזרת רטוב, באמת לא נעים" או "איחרת לטיול, ממש חבל". כשאנחנו מתערבים: "לא לקחת את הסוודר" אנחנו יוצרים חיץ בינו לבין הלמידה והילד מפרש את התוצאה הטבעית כעונש.

 

תוצאה טבעית והגיונית היא שיטה בה אני מביא את כל הערכים, ההסכמים והגבולות ללא הפסד יחסים. ההורים אמפטיים לילד, מציבים גבולות ולא מפסידים יחסים.

 

צריך לזכור שמותר לילד להיות לא מרוצה. המטרה היא לשמור על יחסים שאפשר יהיה להידבר, ללא הענשה ומשחקי כוח. סנקציות אינן גורם מחנך ולכן צריך להשתמש בהן מעט. האידיאלי הוא להשתמש בתוצאה טבעית. תוצאה הגיונית לפעמים נתפסת כסנקציה ולכן כדאי להמעיט ולהשתמש בה. כשילד כל הזמן מפר חוק, רצוי, במקום לתת לו לשאת בתוצאה הגיונית אותה הוא חווה כסנקציה, לשבת ולברר תוך שיתוף, להתייעץ ולהגיע להסכם על גבולות החוק אך לא על החוק עצמו.

 

כולי תקווה שלאחר ששוכנעתם ששיטות החינוך של שכר ועונש והטפות המוסר אינן יעילות, תאמצו במקומן את התוצאות הטבעיות וההגיוניות. אך הטוב ביותר הוא לעשות טיפול מונע ולקיים מערכת חוקים וגבולות בבית בצורה שתיארתי במאמר הקודם.

 

נקודות למחשבה:

  • חשבו על החוקים המתקיימים ואלו שאינם מתקיימים אצלכם בבית.
  • נסו להבין מדוע חוקים מסוימים אינם מתקיימים ונסו לעשות סדר מחדש במערכת החוקים.
  • שחזרו אירועים בהם ילדיכם הפרו חוקים וחשבו - איך אתם הייתם מגיבים היום בעזרת תוצאה טבעית או הגיונית?

 

יש בעיה? ספרו לנו

כולנו יודעים שהדרך בין עצות המומחים לבעיות בבית, בפועל, לא תמיד מובנת מאליו. מה שנשמע נהדר בכתבות - לא תמיד עובד בבית. לכן, אנחנו מציעים לכם לכתוב לנו על בעיות בהן נתקלתם עם הילדים, מצבים בהם לא ידעתם איך להגיב בלי להעניש, איך ליישם את השיטות עליהן דיברנו בסדרת כתבות זו. בשבועות הבאים, ננסה לענות ולעזור.

 

  •  ציפי גלזר, Msc, בוגרת מכון אדלר, מנחת קבוצות הורים ואימון להורות

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: jupiter
צילום: חן גלזר-לאופולד
ציפי גלזר
צילום: חן גלזר-לאופולד
מומלצים