אשת השנה היא גם אשת משפחה

חנה פנחסי, דוקטורנטית במחלקה למגדר, לא תיבחר לאשת השנה ב"אמונה". אין לי שום מושג אם היא בעלת משפחה, אם היא נשואה או רווקה, אם יש לה ילדים וכמה, והנתונים הללו גם לא ישנו דבר לענייננו, משום שהוכיחה כי היא מתקשה להבחין בין עיקר לבין טפל, ומשום שהיושרה האקדמית שלה מסתיימת, כנראה, באותו מקום בו מתחילים ליקוי המאורות וההלקאה הפסבדו-אינטלקטואלית של הפמיניזם הפלקאטי אותו היא מייצגת.

"אמונה" מוקירה מצוינות, מעודדת יצירה נשית ומעלה על נס הישגים אישיים ומקצועיים. היא מחלקת במהלך השנה, כל השנים, פרסים ומלגות מסוגים שונים למגזרי אוכלוסיה שונים. לכל אחד יש קריטריונים והגדרות, ואלה אמנם אינם קשורים לשאלת המעמד האישי. ואולם, כאשר אנו מבקשות להעניק את תואר אשת השנה,

סוגיית השילוב בין משפחה, קריירה ותרומה לחברה – היא בהחלט רלוונטית, נכונה, חשובה וראויה. זהו השילוב שהוא האתגר הגדול של האישה הדתית ושל החברה הציונית-דתית.

תנועת האישה הדתית-לאומית מייצגת ופועלת כל השנים לחיזוק וביסוס אדני המשפחה. יום האישה הבינ"ל הוא, אפוא, על-פי השקפתנו, יומה של האישה החדשה והמתקדמת וגם יומה של המשפחה היהודית. מטרתנו ביום הזה להציג מודל – מודל משולב – שהוכיח עצמו כל השנים ועוד יוכיח עצמו שנים רבות, גם אם ינסו לכרסם בו שוב ושוב.