שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: jupiter

    "יש לי שני אחים, שתי אמהות ואבא"

    "ברגע שהלכתי עם תום בעגלה שכחו שאני לסבית. הפכתי לאמא", מספרת דליה, שחיה עם בת זוגה שרון ושתיהן מגדלות יחד את שני ילדיה של שרון מנישואיה הקודמים ואת תום, בנם המשותף, שהרתה דליה בעזרת תרומת זרע. כתבה שניה בסדרת ההורות ההומולסבית

    כששרון (39) ודליה (33) נכנסו לבית היפה שלהן בכרכור הן תלו שלט: "כאן גרים שרון, דליה ושמות הילדים של שרון מנישואיה הראשונים. הן השאירו מקום לשם נוסף כי הן כבר ידעו שהן רוצות ילד משותף ושהשם שלו, כמו שמות אחיו הגדולים, יהיה קצר ובעל הברה אחת.

     

    משפחת פרל-אולשוונג היא משפחה מורכבת. את פרק א' חיו שרון ודליה בנישואים לגברים כסטרייטיות לכל דבר. שרון הייתה נשואה כעשר שנים ודליה כשנתיים. המפגש ביניהן גילה להן את מה שהדחיקו ולא ידעו. שרון התגרשה כששני ילדיה היו בני 8 ו-3 . לדליה לא היו ילדים מנישואיה הראשונים והיא נכנסה לתוך משפחה של אמא ושני ילדים כהורה פעיל. "נכנסתי למשפחה עם נורמות וכללים והייתי צעירונת. הפכתי אחראית מרצון ומבחירה על שני ילדים. בעצם הייתי הורה עוד לפני שהייתי אמא בעצמי".


     "אגיד לו שיש אנשים שעוזרים לזוגות שלא יכולים להרות לבד ומאחר ואני בחרתי לחיות עם אישה, הבאתי אותו לעולם בעזרת תרומה"

     

    "לא רצינו צד שלישי"

    את הקטנה, כך מספרת שרון, דליה ממש גידלה ובגן בכלל חשבו שהיא האמא הביולוגית. לפני כשנתיים נולד להן תום מתרומת זרע - ילד משותף ראשון וילד שלישי במשפחה המורכבת שלהן וכמו שמגדירה ר' הקטנה, היום בת 8: "יש לי שני אחים, שתי אמהות ואבא". דליה היא שילדה את תום ושרון אימצה אותו באופן חוקי.

     

    שרון מספרת: "כשבחרנו שם משפחה משותף היתה התלבטות בין שם ייחודי לשתינו או איחוד שמות המשפחה מהעבר. החלטנו בסופו של דבר להשאיר את שם המשפחה שלי מנישואי כשם ראשון ולצרף את שם המשפחה של דליה. הסיבה העיקרית לכך היא שרצינו ליצור חוט מקשר בין ארבעת בני המשפחה וזה שתוכנן להצטרף".

     

    דליה אומרת שמבחינתן תרומת זרע אנונימית היא הפתרון הטוב ביותר: "חשבנו על כך הרבה. העדפנו תורם לא ידוע כי שתינו נשים עם תפיסה מגובשת של הורות. לא רצינו צד שלישי מעורב".

     

    היתרונות, היא מוסיפה, מאוד ברורים, "הרגשתי את זה כבר במהלך קורס ההכנה ללידה למול הזוגות הצעירים והלא מנוסים לי הייתה שרון ואחר כך בחדר הלידה זה היה ממש משמעותי".

     

    דליה מתכוננת ליום שבו תום ישאל איפה אבא שלו: "אני אגיד לו שיש אנשים שעוזרים לזוגות שלא יכולים להרות לבד ומאחר ואני בחרתי לחיות עם אישה, הבאתי אותו לעולם בעזרת תרומה".


     "האימוץ של תום הוא יותר מתוך הצורך להגן עליו אם חס וחלילה יקרה משהו לדליה. הרי אנחנו לא זקוקות לגושפנקא הזו"

     

    דגל הגאווה בחזית הבית

    אם תשאלו את ד', בנה הגדול של שרון (היום בן 13), בעיניו עדיין קשה יותר לילד לחיות עם הורים גרושים מאשר לגדול במשפחה לסבית עם שתי אמהות. כשתום יגדל הוא יחליט בעצמו אם מה שאחיו חושב הוא נכון. בינתיים, מספרת שרון, הוא עוד לא מדבר ואנחנו מציגות עצמנו כאמא שרון ואמא דליה. "למרות שיש לי תחושה שבגלל שהוא שומע את הגדולים קוראים לי 'אמא' ולדליה: 'דליה' הוא יבחר באותה האפשרות".

     

    ד' ור' (השמות המלאים שמורים במערכת), ילדיה של שרון מפרק א', עוזרים ומטפלים בו כאח לכל דבר. "בהתחלה האקס שלי, שדווקא נמצא איתנו ביחסים טובים, לא כל כך התלהב מהתוספת, אבל עכשיו הוא התרגל", מספרת שרון. פעם בשבוע יוצאים הגדולים לאבא שלהם וגם נמצאים איתו כל סוף שבוע שני. בשאר הזמן הם מביאים את החברים הביתה בלי כל בושה או מבוכה ומזמינים את דליה לכל האירועים החשובים בבית הספר. "כשהגדול אומר לחברים שלו ש'אמא שלו לא מרשה לו' הם שואלים 'איזו אמא?' כי אם זו דליה - אולי יש על מה לדבר ואם זאת אני - יודעים שזה סוף פסוק", היא צוחקת.

     

    לאחר הלידה של תום לקחו ילדיה של שרון חלק פעיל במסיבת הנישואין שלה ושל דליה שבמרכזה היה טקס מיוחד שערכה ח"כ לשעבר זהבה גלאון. "אנחנו חיים באזור ובשכונה אינטלגנטית ואם יש כאן הומופוביה - היא סמויה", אומרת שרון בגילוי לב. "אנחנו לא מוכנות להחביא את מי שאנחנו. כשאנחנו מגיעות לאירועים בבית הספר של הגדולים אנחנו מתנהגות כמו זוג לכל דבר ועל חזית הבית שלנו תלוי דגל הגאווה".


     "במהלך קורס ההכנה ללידה למול הזוגות הצעירים והלא מנוסים לי הייתה שרון ואחר כך בחדר הלידה זה היה ממש משמעותי"

     

    לא זקוקות לגושפנקא

    שתיהן נשים בעלות קריירה תובענית. שרון היא ד"ר לכימיה ומנהלת מפעל מיחזור. דליה היא ד"ר למדעי המדינה ומנהלת שיווק. הקשיים שבהן נתקלו בבניית המשפחה שלהן, הגיעו דווקא מכיוון הבירוקרטיה, כשמילאו טופס 17 כדי לקבל את תרומת הזרע. "עשו לנו את המוות בקופת חולים ואני הסברתי שצריך להתנהג אלינו כאילו אני גבר עקר, כי בזוגיות שלנו זה בעצם מצב מקביל", מסבירה שרון.

     

    בית המשפט לענייני משפחה, שאישר את הסכם החיים המשותפים של השתיים, אמר שזה לא על פי הדין. גם הליך האימוץ של תום היה שלב נוסף בדרך החתחתים: "צריך להבין שהאימוץ של תום הוא יותר מתוך הצורך להגן עליו אם חס וחלילה יקרה משהו לדליה. הרי אנחנו לא זקוקות לגושפנקא הזו. לנו ברור שהוא ילד משותף במשפחה שלנו".

     

    הליכי האימוץ, היא מספרת, היו מייגעים: "כל אחת מאיתנו נפגשה עם עובדת סוציאלית ואחר כך העובדת הסוציאלית באה לביקור בית כדי לפגוש את כולנו, גם את ילדי מנישואי הראשונים.

     

    "הקטנה שלי שאלה אותה: 'אם לא נמצא חן בעינייך, תיקחי לנו את תום?'. כמובן שהיא התרשמה מהמשפחה שלנו ואמרה שהלוואי והיתה פוגשת הרבה משפחות שמתנהלות ככה, אבל כל ההליך הזה שבו את צריכה להוכיח את ההורות שלך הוא מאוד לא נעים".

     

    דליה מוסיפה שההורות נתפסת בחברה הישראלית ככרטיס כניסה. "ברגע שהלכתי עם תום בעגלה שכחו שאני לסבית. הפכתי לאמא". חשוב לשתיהן שההכרה במשפחה שלהן תגיע גם מכיוון הממסד. "כל עוד המדינה לא מכבדת את צורת החיים שלנו, זה יוצר סטיגמה. הגושפנקא הממסדית תביא לקבלה חברתית. הזכות להורות ומשפחה שייכת לכולם", היא מסכמת.

     

    • בתאריך 10-13.2.2010 יתקיים במרכז הגאה שבגן מאיר בתל אביב כנס "משפחות הקשת" - הכנס הראשון להורות גאה בישראל. הכנס יכלול הרצאות, הפעלות, רבי שיח וסדנאות, ובסוף השבוע גם הפעלות לילדים, הקרנות סרטים והופעות. רכישת כרטיסים ופרטים נוספים בטלפון: 03-5252896/7 וכן באתר  או בקבוצת הפייסבוק proud families

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים