שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    בג"ץ: להתיר לפלסטינים לנסוע בקטע מכביש 443
    השופטים קיבלו את עתירת הכפרים הנמצאים לאורך הכביש וקבעו, כי על צה"ל לגבש בתוך חמישה חודשים פתרון אחר שיוכל לספק הגנה לישראלים הנוסעים בכביש. הנשיאה ביניש: "הדרת קבוצת אוכלוסיה משימוש במשאב ציבורי מעוררת תחושה של חוסר שוויון ואף אסוציאציה של מניעים פסולים"

    כל נהג שנוסע בכביש 443 מכיר את המחסומים הצבאיים המוצבים לאורכו. מחסומים אלה עומדים במרכז הביקורת של שופטי בג"ץ, שקיבלו היום (ג') את עתירתם של הכפרים הסמוכים לכביש המחבר בין ירושלים למודיעין, נגד ההחלטה לאסור באופן מלא את תנועתם בכביש. פסק הדין ייכנס לתוקף בעוד כחמישה חודשים מהיום. העתירה הוגשה בשנת 2007 על-ידי ראש מועצת הכפר בית סירא ו-24 עותרים נוספים.

     

     

    קטע הכביש נסגר לתנועת פלסטינים באוקטובר 2000, עם פרוץ האינתיפאדה, בהוראתו של מפקד החטיבה המרחבית בנימין דאז, גל הירש. היום קבע הרכב של שלושה שופטי העליון ברוב של שניים נגד אחד, כי על המפקד הצבאי באזור לגבש פתרון בטחוני אחר, שיוכל לספק הגנה לתושבים הישראלים העושים שימוש בכביש, אך לא יאסור באופן מלא את תנועת תושבי הכפרים.


    כביש 443. הקטע המסומן באדום ייפתח לתנועת פלסטינים

     

    בהחלטה תמכו נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש והשופט עוזי פוגלמן. לעומת זאת, בדעת מיעוט סבר השופט השלישי בהרכב, אדמונד לוי, כי אין לקבל את העתירה וכי יש להניח למפקד הצבאי ולשר הביטחון לגבש בעצמם פתרון שונה מזה שנהוג בכביש היום.

     

    בין הכפרים שהגישו את העתירה בסיוע האגודה לזכויות האזרח ניתן למנות את בית סירא, צפא, בית ליקיה, חירבת אל-מוסבח, בית עור א-תחתא ובית עור אל-פוקא.

     

    "תחושה של חוסר שוויון"

    בפסק הדין קבע השופט פוגלמן כי בהטלת המגבלות האוסרות על תנועת פלסטינים בכביש, חרג המפקד הצבאי מסמכותו. לדבריו, ישנם אמצעים חלופיים שפגיעתם בזכויות העותרים קטנה יותר, וניתן להשיג באמצעותם את התכלית הבטחונית שביקש להשיג - צמצום הסכנה לאזרחים ישראלים הנוסעים בכביש. "לא שוכנעתי כי נשקלו במידה המתאימה חלופות אפשריות אחרות להגנה על הנוסעים בכביש, שהן פוגעניות פחות כלפי זכויות התושבים המקומיים", כתב פוגלמן בהחלטתו.

     

    עוד קבע השופט כי מגבלות התנועה אכן פגעו באופן ממשי במרקם חייהם של תושבי הכפרים - שלא בצדק. "לא שוכנעתי כי שלילה גורפת של זכות השימוש של התושבים המוגנים בכביש, בפרט כאשר הכביש משמש בעיקרו לתנועה פנימית בתוככי ישראל, מאזנת בין הפגיעה בזכויות הפרט לבין צורכי הביטחון", כתב. "תוספת הביטחון המושגת על-ידי האיסור המלא אינה שקולה כדי שלילה מוחלטת של זכותם של התושבים המוגנים לתנועה בכביש, שתוכנן לצרכיהם ונסלל על קרקעות שבחלקן הופקעו מהם".

     

    הנשיאה ביניש הצטרפה לדעתו של השופט פוגלמן: "השימוש באמצעים בטחוניים מעין אלו, היוצרים הפרדה מוחלטת בין אוכלוסיות שונות בשימוש בכבישים ומונעים מקבוצת אוכלוסיה שלמה את השימוש בכביש, מעורר תחושה של חוסר שוויון ואף אסוציאציה של מניעים פסולים". ביניש מוסיפה וקובעת כי "התוצאה של הדרת קבוצת אוכלוסיה מסוימת משימוש במשאב ציבורי הינה קשה ביותר. על-כן, על המפקד הצבאי לעשות כל שניתן על-מנת לצמצם מצבים מסוג זה ולמנוע את הפגיעה הקשה ואת תחושת האפליה הנלווית לה".

     

    לבסוף קובעת ביניש כי יש לעשות כל מאמץ על-מנת להבטיח את ההגנה על הנוסעים בכביש זה, תוך מציאת אמצעים הפוגעים במידה פחותה באוכלוסיה המקומית, שהיא אוכלוסיה מוגנת. "על המפקד הצבאי להימנע ככל הניתן משימוש באמצעי כה קיצוני כהדרה מוחלטת של התושבים המוגנים משימוש בדרך מסוימת, אשר פגיעתו באוכלוסיה שלמה היא קשה והוא משבש את סדרי החיים ומרקם החיים שלה".

     

    ביניש לעותרים: תפסיקו להגיד אפרטהייד

    נשיאת העליון דחתה את ההשוואה שערכו העותרים בין מניעת התנועה של פלסטינים בכביש 443 למדיניות האפרטהייד שננקטה בעבר בדרום אפריקה וקבעה כי היא "אינה ראויה, קיצונית ומרחיקת לכת עד כי לא היה מקום להעלותה כלל". לדבריה, "המרחק הרב שבין אמצעי הביטחון הננקטים על-ידי מדינת ישראל לשם הגנה מפני מתקפות טרור, לבין הפרקטיקות הפסולות של מדיניות האפרטהייד, מחייב להימנע מכל השוואה או שימוש בביטוי החמור. לא כל הבחנה בין בני אדם, בכל הנסיבות, הינה בהכרח הפליה פסולה, ולא כל הפליה פסולה הינה אפרטהייד".

     

    בניגוד אליהם, סבר השופט לוי כי ההחלטה לסגור את הכביש לתנועת פלסטינים בעקבות פגועי הטרור הקשים שבהם נרצחו ישראלים בכביש ובסביבתו הייתה בגבולות סמכותו של המפקד. עם זאת, גם הוא קבע כי יש לבחון את הצעדים הבטחוניים על-פי הנסיבות העדכניות, וברגע שקיימת רגיעה ביטחונית אין לסגור סגירה מוחלטת של הכביש באורח קבע.

     לוי סבר כי מאחר והמפקד הצבאי בעצמו סבר כי יש להימנע מסגירה מוחלטת וביקש למצוא פתרון טוב יותר - לא היה מקום לקבל את העתירה אלא היה צריך לאפשר למפקד הצבאי להציע פתרון ראוי. עוד סבר השופט לוי, כי חמישה חודשים אינם פרק זמן מספיק ליישום פסק הדין והתוצאה עלולה להיות הרת סיכון.

     

    עו"ד לימור יהודה מהאגודה לזכויות האזרח מסרה בתגובה להחלטה כי הפסיקה קבעה שהצבא חרג מסמכותו בסגירת הכביש לפלסטינים. "בג"ץ מכיר באי חוקיותו של משטר ההפרדה הקבוע בכביש 443. יש לקוות כי צה"ל יקיים את הפסיקה ויאפשר במהרה לתושבי האזור לשוב ולממש את זכותם לנסוע על הכביש". עו"ד יהודה הביעה תקווה כי בכך ייעשה סוף לחרפת ההפרדה והנישול של פלסטינים מהכביש שנסלל עבורם על אדמותיהם.

     

    רק לפני שבוע סיכלו כוחות הביטחון פיגוע בקטע הכביש הסמוך לירושלים (שנמצא ממזרח לקטע שנדון בעתירה). במהלך סריקות שגרתיות של צה"ל ומג"ב-עוטף ירושלים נחשף סמוך לכביש, בין ביר נבאללה לגבעת זאב, מטען שהורכב מבלון גז וזיקוקין. המטען, שהיה אמור לפגוע בכלי רכב חולפים, נוטרל על-ידי חבלני מג"ב ואיש לא נפגע.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    כביש 443
    צילום: אוהד צויגנברג
    "אמצעי קיצוני". ביניש
    צילום: עופר עמרם
    "לא שוכנעתי". פוגלמן
    צילום: גיא אסיאג
    5 חודשים - לא מספיק זמן. לוי
    צילום: בוצ'צו, אתר בתי המשפט
    מומלצים