שתף קטע נבחר

למה מוסרי לתת עדיפות בהשתלות למחזיקי אדי

לפי חוק השתלת האיברים החדש, מהשנה הבאה תינתן עדיפות לממתינים להשתלה שלהם ותק של שנה בחתימה על כרטיס תרומת האיברים של אדי. פרופ' ג'יי לביא, יוזם השינוי בחוק, מסביר ל"זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות" למה החוק צודק

בחודש ינואר 2008 היו 864 גברים ונשים רשומים להשתלת איבר בישראל. בתום אותה השנה, רק 221 מהם זכו לאיבר המיוחל. מצב עגום זה בתחום השתלות האיברים בישראל, הנמשך כבר תקופה ארוכה, נובע משתי בעיות יסוד. האחת, שיעור המשפחות בישראל שמסכימות לתרום את איברי יקיריהן שנפטרו הוא נמוך יחסית: ‭45%‬ לעומת ‭90%-80%‬ במדינות רבות במערב. השנייה, קיימת בארץ תופעה חברתית, שזכתה לכינוי "הנוסע החופשי‭,"‬ של אזרחים שאינם מאמינים במוות המוחי ולכן אינם מוכנים לתרום את איבריהם לאחר מותם או את איברי יקירם שנפטר, אך אמונה זו לא מונעת מהם להירשם כמועמדים לקבלת איבר להשתלה, בעת הצורך.

 

עם זאת, ניסיון העבר בישראל הראה כי בכל מקרה שבו נמצא כי הנפטר חתם בחייו על כרטיס תרומת איברים, משפחתו נתנה את הסכמתה לכך. נתונים אלה הביאו אותי לפני שלוש שנים להציע למרכז הלאומי להשתלות להנהיג בארץ נוהל חדשני וייחודי מסוגו בעולם: להקנות לחותמים על כרטיס התורם עדיפות בעת קבלת איברים להשתלה. מטרת הנוהל המוצע הייתה לתגמל את אותם אזרחים המוכנים לתרום את איבריהם לאחר מותם, וכך להגדיל את שיעורם באוכלוסייה, ובהתאמה להגדיל את שיעור התרומות מנפטרים בפועל. מטרה משנית הייתה להימנע מלתגמל את אלה שאינם מוכנים לתרום את חלקם לטובת הכלל.

 

המרכז הלאומי להשתלות הקים ועדה רב-מקצועית נרחבת בראשותי לדיון בהצעה, שכללה מומחים בתחום האתיקה, הפילוסופיה, הדת, המשפט, הסוציולוגיה ורפואת ההשתלות. לאחר דיונים מעמיקים המליצה הוועדה לאמץ את הנוהל החדש. מאחר שהנוהל כולל לראשונה התייחסות לקריטריון שאיננו רפואי בעת ההחלטה על הקצאת איברים להשתלה, המליצו אנשי המשפט בוועדה לעגן נוהל חדשני וייחודי זה בחקיקה ראשית בכנסת. המרכז הלאומי להשתלות אימץ את מסקנות ועדת המומחים ומשרד הבריאות כלל אותן בהצעת חוק השתלות האיברים. החוק התקבל בכנסת במארס ‭.2008‬

 

חתומים שלוש שנים  

חוק ההשתלות החדש מקנה עדיפות, בעת הקצאת איברים להשתלה, למועמדים שחתמו על כרטיס תורם לפחות שלוש

 שנים לפני שנרשמו להשתלה.

 

לפי החוק החדש, העדיפות הזו תינתן גם לקרובי משפחה מדרגה ראשונה של בעל כרטיס התורם, למועמדים להשתלה שהיה להם קרוב מדרגה ראשונה שתרם בפועל את איבריו לאחר מותו ולמועמדים להשתלה שהם או קרוב משפחתם תרמו בחייהם כליה או אונת כבד או ריאה שלא לנתרם ספציפי. אגב, ההמלצה המקורית של המרכז הלאומי להשתלות לכנסת הייתה לתת עדיפות לכל תורמי האיברים בחייהם, גם למי שתרמו איבר לקרובי משפחתם, ולכן משרד הבריאות עומד בקרוב לבקש מהכנסת לשנות סעיף זה בהתאם.

 

לאחר דיונים מעמיקים, גיבש פורום מומחים נרחב במרכז הלאומי להשתלות את שיטת התעדוף החדשה לגבי כל איבר ואיבר. דגש מיוחד ניתן להתמודדות עם מועמדים להשתלה, שמצבם הרפואי הינו קריטי ומחייב לקדם אותם במהירות לראש רשימת הממתינים - אך הם אינם חתומים על כרטיס התורם. נקבע כי אם בראש רשימת הממתינים לאיבר יימצאו ברגע נתון שני חולים קריטים במידה זהה, האיבר הנתרם יוקצה לחולה שהיה חתום ותיק על כרטיס התורם.

 

ילדים עד גיל 18 לא ייכללו בשיטת התעדוף, וימשיכו כבעבר לזכות בעדיפות בעת הקצאת האיברים.

 

חותמים עכשיו: 

לחתימה על כרטיס אדי מקוון - לחצו כאן

 

פרויקט תורמים לחיים:

מתלבטים? היכנסו לפורום אדי ב-ynet

 

העיקרון האתי העומד בבסיס שיטת התעדוף הישראלית החדשה מכונה 'אלטרואיזם הדדי‭.'‬ לפי עיקרון זה, המוכר אף בהתנהגות של כמה סוגי בעלי חיים, כל פרט בחברה נהנה כאשר כל הפרטים בה תורמים את חלקם לכלל. עיקרון זה אכן

 חורג מעט מן ההגדרה הקלאסית של אלטרואיזם, לפיה תרומת איברים לאחר המוות צריכה להיעשות בלא כל תמורה וכן, הקצאת האיברים להשתלה צריכה אף היא להתבסס על צורך רפואי בלבד.

 

עם זאת, מכיוון שרוב החותמים על כרטיס התורם לא יזדקקו לעולם לתרומת איברים להשתלה, חתימתם על הכרטיס הינה בעיקרה אלטרואיסטית.

 

מעבר לכך, השיטה החדשה מקדמת עיקרון אחר ולא פחות חשוב באתיקה, והוא מתן מענה רפואי למספר רב ככל הניתן של אנשים בחברה. הצלחת השיטה החדשה תביא להגדלת מספר השתלות האיברים בישראל, וכך ייהנו ממנה גם אלה שלא יחתמו על כרטיס התורם.

 

התעניינות עולמית 

השיטה החדשה טרם נוסתה ברמה לאומית באף מדינה בעולם. מאמר שהתפרסם אודותיה החודש בכתב העת הרפואי היוקרתי 'לנצט' עורר התעניינות נרחבת בכל העולם, כולל כתבות רדיו וטלוויזיה ב‭,BBC-‬ ובעיתונים 'אינדיפנדנט' בלונדון ו‭'-‬וול סטריט ג'ורנל' בארה"ב. רבים ציינו את העובדה שהחוק הישראלי החדש עומד באמות המידה האתיות שהוגדרו בהצהרת איסטנבול, שהינה ההצהרה הבינלאומית למניעת סחר באיברים שעליה חתמה גם ישראל, וכן בהגדרות ארגון הבריאות העולמי להסדרת תרומות איברים להשתלה. אם החוק החדש יישא פרי ויביא להגדלה המיוחלת במספר תרומות האיברים בארץ, הוא יאומץ על ידי מדינות נוספות.

 

החודש ובמהלך כל שנת 2010 ייצא מסע פרסום נרחב, שנועד להביא את החוק החדש ואת פרטיו לידיעת כל אזרחי

המדינה - כדי שאיש לא יוכל לבוא בטענות שלא ידע על מעמדו החדש במידה שהוא אינו חתום על כרטיס תורם.

 

את שיטת התעדוף החדשה יחלו ליישם בפועל משנת ‭.2011‬ במהלך שנת היישום הראשונה בלבד תינתן עדיפות לממתינים להשתלה שהם בעלי ותק של שנה אחת בלבד בחתימה על כרטיס התורם (בניגוד לשלוש שנים, כלשון החוק‭.(‬

 

פרופ' יעקב (ג'יי) לביא הוא מנהל היחידה להשתלות לב במרכז הרפואי שיבא, נשיא החברה הישראלית להשתלות וחבר ועדת ההיגוי של המרכז הלאומי להשתלות בגיבוש וקידום החוק ובכתיבת המאמר שהתפרסם ב'לנצט' השתתפו תמר אשכנזי ופרופ' גבי גורמן מהמרכז הלאומי להשתלות ופרופ' דוד שטיינברג מהמחלקה לביואתיקה באוניברסיטת הרווארד בארה"ב

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
למה שלא תקבל תעדוף? ממ"ב עם כרטיס אדי
צילום: עופר עמרם
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים