חדל קשקשת

בניגוד לתופעות עוריות אחרות, את הקשקשים, שהם תערובת של תאי עור מתים (קרטין) הנושרים מעור הקרקפת, ניתן לזהות בקלות, ללא כל בדיקות מעבדה: תאי העור המתים נושרים על השיער, על הבגדים וגם על איברי הגוף. העובדה הזו הופכת את הקשקשים למפגע אסתטי (יש אנשים שזה ממש משפיע על הדימוי העצמי שלהם), ומקשה בעיקר על כהות השיער שבינינו. בניגוד לתופעות אחרות, הפעם ידינו הנשים על העליונה, וגברים סובלים יותר מקשקשת, הן מבחינת השכיחות (45% מהגברים טוענים כי יש להם קשקשים, לעומת 33% מהנשים), והן מבחינת חומרת התופעה.

הכל מתחיל במשפחה

קשקשת היא תופעה בעלת רקע גנטי-משפחתי. היא שכיחה יותר במצבי מתח נפשי ואופיינית יותר לעונת החורף, כנראה בגלל התמעטות הלחות באוויר. בניגוד לאמונה הרווחת, שמנוניות יתר ולא עור יבש קשורים בהופעת הקשקשים (עור שמנוני שמתבטא בריבוי בלוטות חלב שומני או הפרשת חלב שומני). אצל רוב הסובלים מקשקשת, תאי העור מתבגרים, מתים ונושרים בין יומיים לשבעה, לעומת כחודש! אצל בני אדם ללא קשקשים. התוצאה הינה תאי עור מתים, לעתים שמנוניים, הנושרים בכמות ובגודל רב יחסית ונראים כפתיתים לבנים או אפורים על הקרקפת או הבגדים.

חשוב לציין, שלתופעת הקשקשים השפעה על מראה השיער כולו. לרוב השיער נראה שמנוני ומלוכללך, לא אסטתי בעליל, ואף דהוי ושביר מהרגיל. הסיבה לכך היא שהקשקשים סופחים את השומן הטבעי ומונעים ממנו לעבור אל קנה השיער, לאורכו (השומן הטבעי הוא שמגן מפני חיידקים, שומר על עור הקרקפת ועל לחות השיער ומקנה לו ברק ולחות).

ויש גם פטריה

גורם נוסף הקשור בתופעת הקשקשים הוא המלסזיה, פטריית שמר המצויה על העור, באזורים העשירים בבלוטות חלב. מחקרים הראו שאצל הסובלים מקשקשת יש עלייה בשכיחות הפטרייה ובריכוזה, וידוע שלפטריית המלסזיה תפקיד חשוב ביצירת הגירוי והאודם בעור. למרות שמדובר בתופעה שכיחה ביותר, הרפואה המודרנית עדיין לא הצליחה לקבוע סופית מהם הגורמים הראשוניים לקשקשים: האם הפטריות והפרשותיהן הן שגורמות להפרעה בבניית העור ומכאן להיווצרות הקשקשים, או שמא תאי העור המתים הם שמעודדים את הופעת הפטריות.

אז מה עושים עם כל הפתיתים הלבנים האלו שמלכלכים את הבגדים? דורון ג'ל, מעצב שיער, מספר לנו שלקוחותיו נוהגות להתייעץ עימו בנוגע לקשקשים לפני שהן פונות לרופא עור. "אופי הטיפול בקשקשים תלוי במידת החומרה של התופעה: במקרים קלים כמו בעיית קשקשים ארעית, מספיק להשתמש בשמפו נגד קשקשים, המכיל בדרך כלל חומר אנטי-פטרייתי. אני ממליץ על שמפו "אינסטנט קליר" של לוריאל פרופסיונל, המיועד לשימוש יום יומי עד שהקשקשים נעלמים. הוא משמיד אותם במהירות ומפחית את הגירוד ובנוסף השיער זוהר ומלא ברק וקל לעיצוב". סוגיה נוספת שמעלה ג'ל הקשורה לשמפו נגד קשקשים, היא רמת המליחות: "חפפו עם שמפו בעל רמת מליחות נמוכה - זה תורם לאיזון הקרקפת", מדגיש ג'ל.

במקרים עקשניים או חמורים של קשקשת, משתמש ג'ל במוצרי סדרת "פאוור קליר", של לוריאל פרופסיונל. "מדובר בשמפו אינטנסיבי המפחית בצורה משמעותית את הקשקשים ונותן תחושה נעימה יותר בקרקפת. יש לחפוף עימו פעמיים בשבוע למשך חודש ימים". במקרים ממש חריגים, משתמש ג'ל באמפולות של סדרת "פאוור קליר". לטענתו, כבר לאחר שימוש אחד אפילו הקשקשים העקשנים ביותר מותקפים והעיקצוץ פוחת והטיפול עצמו מונע את התחדשות הקשקשים למעלה מ4 שבועות לאחר סיום השימוש בטיפול.

ומה עם כל תרופות הסבתא?

"אני מכיר את תרופות הסבתא, חלקן עוזרות וחלקן לא, גם בקרב לקוחותיי. בכל מקרה אני ממליץ לא לשים כלום על הראש והשיער לפני שמתייעצים עם איש מקצוע שמבין בתחום ויודע להתאים לקרקפת שלך את הטיפול הנכון".