שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הדברים לא הוצאו מהקשרם
    אם מעשיות חז"ל ופסיקותיהם לא מוצאים חן בעיניו של מישהו - הוא מוזמן שלא לצרוך אותם. אולם ההתנפלות על קביעותיהם כשהן באות מפי הרב עובדיה היא צבועה, רדודה ומזלזלת בצרכנים חסרי ידע

    באזז הטוקבקים שליווה את הפרשייה החדשה סביב ציטוטו של הרב עובדיה על כך "שמחללי השבת הגרועים מבהמה", הזכיר לי ארוע שהתרחש כמה חודשים קודם לכן.

     

    בעיצומם של ימי יולי-אוגוסט החמים פתח המגיש הוותיק רפי רשף את תוכניתו הפופולארית בהודעה הבאה: "האם האשכנזים מסריחים? לפי הרב עובדיה יוסף מסתבר שכן. בשיעורו השבועי האחרון אמר הרב לחסידיו: 'תתקלחו, אל תהיו כמו האשכנזים המסריחים'". "הידיעה המלאה", סיים רשף בקולו האמין והעמוק, "בהמשך". ואכן, רפי לא איכזב, ומייד אחרי מהדורת החדשות הופיע קטע קצר בו נשמע הרב עובדיה אומר בנימה תקיפה משהו על אשכנזים ועל סרחונם.

     

    הסיפור הכמעט טריוויאלי הזה, לא עורר כנראה את פליאתו של איש. את האמירה של הרב עובדיה מן הסתם, קיטלגו הצופים במהירות לתוך סכמת "יציאותיו של הרב עובדיה". הוא אמר שהאשכנזים מסריחים? איזו בדיחה, הוא שוב 'מכניס להם', אולי אפילו יהיה על זה קטע בארץ נהדרת, וכן הלאה. אלא שלמיעוט הצופים הדתיים שצפו בתכנית וחרקו שיניים, 'קפץ הפיוז', ודמם עלה לראשם. שכן המנחה הנכבד 'שכח' לציין ולו בהערת אגב, כי ימי אוגוסט אלו הם שלהי 'ימי בין המצרים' או כפי שהם מכונים בעגה ההלכתית: "תשעת הימים". בתשעת ימי אבלות אלו, נהגו רבים מבני עדות אשכנז, לנהוג מנהגי אבלות שאחד מהמוטיבים שלהם מלבד איסור גילוח, אכילת בשר ועוד, הוא מניעה מרחיצה.

     

    הרב עובדיה יוסף, כפוסק הלכתי פרגמטי, ביקש לצאת חוצץ נגד מנהג זה, מאחר שלדעתו אין לו מקום בימי שרב אלו. עיקרון "כבוד הבריות" אמר הרב, הסובלים מסירחון וצחנת מחמירי האבלות, עדיף על ההקפדה התיאולגית.

     

    רק שאת 'ארגון המידע' והשלמת המטריצה הכל כך פשוטה הזו שכחו רשף ותחקירניו לבצע, או גרוע מכך – התעלמו ממנה במתכווין. איש, (כולל עסקני ש"ס והעיתונות החרדית), לא טרח להעמידם על טעותם עד עצם היום הזה. כך שמה שנותר מכותרת מהדורת 'חמש בערב עם רפי רשף' של יום אוגוסט בהיר אחד היה: הרב עובדיה בהתבטאות חדשה: האשכנזים מסריחים.

     

    מישהו יודע מה זה "פסיקתא"

    הארוע הבלתי מכונן הזה, לא היה מגרה את זכרוני האפיזודי אילולי עלייתה של הסערה האחרונה - מה שמוכיח שוב כי אנשים מתנשאים, שרלטנים, ובעיקר חסרי כבוד לרמת משכל צרכני התקשורת שלהם, לא הולכים לשום מקום. הסיפור האחרון למשל, אודות מחללי השבת שמעמדם נמוך מבהמה הוא בעצם אגדת חז"ל מוכרת שמקורה בפסיקתא רבתי (מישהו יודע מה זה 'פסיקתא'?), על אותו גוי שרכש פרה מיהודי ירא שמים שמחמת צדקותו היה מקפיד על מנוחה מוחלטת ביום השבת - מנוחה הכוללת כמובן גם את הבהמה.

     

    הפרה, שהורגלה לנוח ביום השביעי סירבה למלאות את חובתה לבעליה החדשים, וזה נזעק, קרא למוכר היהודי שלחש באזני בהמתו לשעבר כי כעת, כשאינה ברשותו, היא אינה רשאית לשמור את השבת. הפרה נענתה להוראתו של הצדיק, והגוי שנוכח ב'צדקותה' של בהמה שחשה מחילול שבת וחש כי בהתנהגותו שפל הוא מבריה זו, התגייר והפך לרב גדול בישראל.

     

    עד כאן ההגדה בקיצור.
    את המקור שלה במדרש, אפשר לאתר בקלות. גם את מקורם של שאר 'אמירות הרב עובדיה' אפשר למצוא באותו אופן. ההצטדקות והפרשנויות לה נזקקים אנשי ש"ס אחר כל אמירה של הרב, מיותרות ומבזות. דבריו של הרב עובדיה נאמרים באורח ברור, גלוי וחד - ולמי שמצליח להאזין לקונטקסט - גם על רקע אחד ממקורות התלמוד. לשון אחר: הרב מכוון בדיוק למה שאמר, לא בערך, לא כמעט, ולא קרוב לדבר או הוצא מהקשרו. רק שאת הבירור הלגיטימי עד כמה רציני הוא בכוונותיו, יש לעשות, לא דרך פרשנויות של אנשי תקשורת חסרי השכלה תורנית בסיסית, אלא מתוך ניתוח ענייני של דברי חז"ל והמקורות.

     

    אם מעשיות חז"ל, או קביעותיהם והשקפת עולמם לא מוצאים חן בעיניו של מישהו, הרי מוזמן הוא שלא לצרוך אותם, או לחילופין, לחקור אחר אישושם האמפירי. אולם ההתנפלות הבלתי אינטליגנטית על קביעה חזלי"ת שבמקרה נשמעה מפי מנהיג רוחני בכיר, אינה אלא גישה תקשורתית צבועה הסובלת משטיחות ורדידות, אך כאמור, בעיקר, מזלזול אימפריאליסטי בצרכנים חסרי ידע.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים