שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: index open

    מדריך: כך תקימו לעצמכם את הגינה של השכונה

    השטח המוזנח ההוא בקצה השכונה, זה שצומחות עליו גרוטאות וערימת פסולת, יכול להפוך עם טיפה מאמץ לפיסת טבע עירונית עם פרחים ועצי פרי, צמחי תבלין ונוי. לפני שאתם מניפים מעדר, הנה חמשת השלבים הראשונים בדרך להקמת גינה קהילתית

    בשנים האחרונות מדובר בתופעה שהולכת ותופסת תאוצה, מעין אופנה סביבתית מידבקת שסימניה ניכרים בערים רבות. זה מתחיל בדרך כלל בקבוצת פעילים "משוגעים לדבר", ונמשך בהתגייסות מקומית של בני נוער או שכנים מסורים, שמחליטים "להתביית" על שטח אדמה מוזנח ולהפוך אותו לגינה של השכונה - גינה קהילתית.

     

    מעבר להשקעה של הזמן, הכסף והמאמץ, לכל גינה כמעט יש סיפור, והוא בדרך כלל סיפורה של הקהילה שהקימה אותה. ליתר דיוק, זהו סיפורם של האנשים שעמלו על הקמתה, והקשר שלהם לטבע. לעתים מדובר בבני נוער עולים שמצאו דרך הגינה את הקשר שלהם למקום; לפעמים מדובר דווקא בעולים מבוגרים, שהגינה נותנת להם קצת "טעם של פעם" ועבודת הכפיים מחזירה להם את המעמד והכבוד שאבד בעיר הסואנת. לעתים מדובר בתלמידים שלומדים דרך הידיים על חשיבות איכות הסביבה, ולפעמים מדובר פשוט בכמה שכנים שהחליטו להפסיק לקטר ולקום ולעשות משהו עבור איכות החיים שלהם.

     

    עיר הבירה של הגינות הקהילתיות היא - באופן מפתיע, או לא - דווקא ירושלים. בעיר יש למעלה מ-15 שטחים עירוניים שהפכו בשנים האחרונות מפינות נסתרות, מוזנחות ואפרוריות לשטחים ירוקים ופורחים. לאחרונה אפשר למצוא לא מעט גינות שכאלה גם בתל אביב, ביפו, בבת ים ובבאר שבע. רוצים גם? הנה מדריך.

     


     

    שלב ראשון: מארגנים קבוצה

    השלב הראשון הוא להבין שגינה קהילתית איננה "עסק" של אדם אחד או של זוג שותפים. הבסיס לפרויקט הזה, או אם תרצו "סוד ההצלחה שלו", הוא האנשים. השלב הראשון אם כן, הוא מציאת תושבים אשר חולקים רצון משותף לקיומה של גינה קהילתית באזור. הקבוצה הזו תהיה גרעין הניהול של הפרויקט והאנשים הללו יהיו מחויבים לגינה לאורך זמן.

     

     

    איך מאתרים את האנשים הללו? אם אתם נציגי ציבור או פעילי סביבה, פרסמו מודעה רשמית המיידעת את תושבי האזור על היוזמה. אם לא, אפשר תמיד לתלות מודעות (על לוח המודעות, לא על עצים) או לארגן ערב עיון בנושא. מתוך הקהל שיגיע בוודאי תצליחו לגייס את גרעין הפעילות.

     

    טיפ קטן להתחלה: כדאי לדרוש ממשתתפים פוטנציאלים מינימום זמן התחייבות לפרויקט שיעמוד על כשלוש שעות פעילות בשבוע לאדם.


     

    שלב שני: מוצאים שטח אדמה

    מציאת שטח אדמה זמין להקמת גינה קהילתית היא, כננראה, האתגר הגדול ביותר בפרויקט. מקומות אפשריים לגינה קהילתית הם שטחים פנויים בחצרות בתי ספר, בתי חולים, ליד בתי כנסת, במתנ"סים ובמועדונים עירוניים. אם לא מצאתם - גם קרקע פרטית יכולה לבוא בחשבון, אולם חשוב לזכור שהשטח צריך להיות זמין כגינה קהילתית לפחות לכמה שנים ורצוי מאוד אף לתמיד. כדאי וחשוב מאוד לוודא זאת כבר מההתחלה.

     

    באדיבות גרעין דבש, החברה להגנת הטבע

     

     

    לפני השימוש בשטח, יש לדאוג לאישור ועזרה מהרשות המקומית. במדינות רבות באירופה, ארגונים סביבתיים רוכשים קרקעות עירוניות מהרשות המקומית ומקדישים אותן לגינון קהילתי בלבד.

     

    צרור טיפים לשלב הזה: השטח הנבחר צריך להיות במרחק הליכה מביתם של רוב חברי הקבוצה, להכיל מקור מים להשקיה, להיות חשוף לפחות שבע שעות ביום לאור שמש ישיר, ונקי מזיהומים כימיים שונים (כגון כתמי שמן או דלק). לא פחות חשוב הוא לקבל את הסכמת השכנים לפרויקט ולהביא בחשבון הקמת גדר, שתמנע ונדליזם.


     

    שלב שלישי: מגייסים תקציב

    הקמת גינה קהילתית נשמעת כמו פרויקט סביבתי פשוט וקל, אך גם בשביל פרויקט כזה צריך תקציב מינימלי. צריך כסף לקניית צמחים, דשנים ולעתים לתשלום מסים או היטלים שונים (למשל מים). כלי עבודה אפשר וכדאי להשאיל, ממש לא חובה לקנות (כי אז גם צריך מקום לאחסן אותם...). 

     

    מקורות המימון של הגינה הקהילתית יכולים להיות מגוונים: תקציבים מהרשות המקומית, מענקים מארגונים שונים, תמיכה מעסקים מקומיים (אם הם עושים זאת דרך עמותה מוכרת, התרומה יכולה להיחשב כמוכרת לצורכי מס), קרנות או תרומות ואפילו מימון עצמי של חברי הקבוצה. מומלץ לחבור לגוף או עמותה מוכרת לניהול התקציב כדי להימנע מאי נעימויות בין חברי הקבוצה לבין עצמם או עם רשויות המס.

     

    טיפ: כדאי למנות אדם אחד בקבוצה שישמש כגזבר וינהל מעקב מסודר אחר ההוצאות הכספיות של המיזם. בניהול ובתכנון נבונים הגינה יכולה אף להפוך לפרויקט הנושא את עצמו כלכלית, אם למשל תמכרו את הזרעים והשתילים, תגבו דמי חבר שנתיים וכדומה. עם זאת, לפחות בשנתיים הראשונות לא כדאי לסמוך רק על מקורות הכנסה פוטנציאליים אלו למימון כל צורכי הגינה, וצריך למצוא נותן חסות חיצוני. 


     

    שלב רביעי: ניהול

    בגינות קהילתיות רבות יש על פי רוב שני סוגי "חברים" - אלו שעבורם הגינה היא ערך אידאולוגי שלמענו הם מוכנים להקריב זמן, מאמץ וגם מכספם הפרטי, ואלו אשר עבורם הגינה היא פרויקט נחמד, מהנה ואף מועיל, אולם מעבר לטיפוח ערוגת הירקות שלהם הם לא יתרמו זמן נוסף לניהול הפרויקט. כדי שהגינה תצליח, חשוב ליצור מנגנון ניהולי מאנשי קבוצה המקימים הראשונה ("האידיאליסטים"). 

     

    לא מדובר ביצירת היררכיה של תפקידים - מנהל, סגנים, עוזרי סגנים וכדומה - אלא בחלוקת תפקידים ואחריות לפי בחירה אישית של החברים בקבוצה. פשוט צריך לברר מי מוכן למלא את התפקידים המרכזיים: איש קשר מול הרשות המקומית, גזבר, אחראי על רכישת כלי עבודה וצמחים, אחראי על התקנת ציוד, אחראי על תיעוד ואחראי על קניית כיבוד לפגישות, למשל.

     

     

    שלב חמישי: הכר את הטבע

    אחרי שהתאגדתם, מצאתם שטח אדמה מתאים המותר להופכו לגינה, גייסתם תקציב וגם וידאתם שיש לכם מנגנון עבודה מסודר - כל שנותר הוא להתמקצע מעט. הכשרה או ליווי מקצועי לחברי הקבוצה, בעיקר בכל מה שקשור לגידול צמחים למזון, הוא אמנם לא תנאי הכרחי, אבל בהחלט מומלץ מאוד. הסיבה פשוטה: כישלון בשלב הראשון עלול "להוציא את הרוח מהמפרשים" לאנשים רבים, ולהדביק תווית שלילית לויזמה כולה.

     

     


    גינה קהילתית שיזמו עולים יוצאי אתיופיה בבת ים (צילום: תמר נויגרטן)

     

    קחו לדוגמא את בחירת סוגי הצמחים. כל גינה היא מערכת אקולוגית זעירה וכדי לוודא שהיא בריאה רצוי מאוד לשלב בה צמחים ממינים שונים - חד-שנתיים, דו-שנתיים, רב-שנתיים (למשל, שיחים ועצים). חשוב גם לקבל עצות בכל הקשור להשקייה, דישון, הגנה מפני מזיקים ועוד. אפשר להעזר באינטרנט, או במשתלה מקומית, ואפשר לקבל סיוע גם מארגוני סביבה מקומיים.

     

    קבלו טיפ: כלי העבודה הדרושים לגינה קהילתית הם ידניים ופשוטים ביותר: את חפירה, קלשון חפירה, קלשון קש, מגרפה, מגרפת דשא, מריצה, דליים, מזמרה, כף ומזלג גננים וגם צינור השקיה עם ראש מקלחת. זהו הציוד הבסיסי. לפני רכישת כלים בהחלט מומלץ לחפש ציוד יד שנייה ואפילו להשאיל כלים מחברים, או מהעירייה.   

     

    קבלו עוד טיפ סביבתי: אתם צריכים קומפוסט לדישון הצמחים. בשנת הגידול הראשונה צריך יהיה לקנות קומפוסט מוכן, אולם במקביל מומלץ להתחיל בגינה "פס ייצור" עצמי-מקומי לקומפוסט מפסולת אורגנית ביתית. חלק אינטגרלי מכל גינה קהילתית הוא ערמות קומפוסט, בשלבים שונים של הכנה ובשלות. הקומפוסט הבשל יחזור בסוף התהליך לאדמת הגינה כדי לשמר את בריאות הקרקע והערך התזונתי של הירקות הגדלים עליה.

     

    המידע המעשי על הקמת גינה קהילתית התקבל באדיבות המשרד להגנת הסביבה
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    כך הולכים השותלים. אב ובן עובדים בגינה קהילתית
    צילום: איילה וול
    גם סבתא ונכד
    צילום: איילה וול
    גינה קהילתית בירושלים
    באדיבות גרעין דבש, החברה להגנת הטבע
    יש מי שיתנדב לסייע
    צילום: באדיבות ארגון מגמה ירוקה
    מומלצים