שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    משחק החיים
    יעל פוליאקוב שוב חושפת את הקישקע המשפחתי שלה ב"הכל דבש". עכשיו, כשהשבחים לא פוסקים מלהגיע, היא, האמא שוש ושאר כוכבי הסדרה, מדברים על הקטעים המטורפים מאחורי הקלעים, הרגעים הקשים לעיכול והגעגועים לפולי ולעטרי

    לפני שהתעוררה לבוקר חדש, מלא בביקורות מפנקות, SMSים נלהבים והצהרה כללית כי "הכל דבש" עברה את מבחן העונה השנייה בהצטיינות - יעל פוליאקוב ישבה לראות את הפרק הראשון באווירה משפחתית, עם אמא שוש, והאח הקטן בסדרה, שהפך לכזה גם בחיים, איתי תורג'מן.

     

    "יוסי מרשק לא יכול היה להגיע, דני סירקין הבמאי הבריז, אז היה אינטימי, אבל מאוד מרגש", משחזרת יעל, "ישבנו אצל אמא שלי בסלון והיא כל הזמן אמרה שהיא נראית נורא. אני יכולה להבין אותה, גם לאנשים יפים קשה לראות את עצמם על המסך, ובשבילה זו כמעט הפעם הראשונה בטלוויזיה".

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    חוץ מזה איך היא הרגישה?

    "היא אהבה, אבל אמרה שזה יכול להיות יותר טוב. לדעתי היא תלמד לשחרר עם הזמן. מצד שני, הפרקים הראשונים עוד רגועים, בהמשך זה נהיה הרבה יותר מופרע ולדעתי יהיו דברים שיהיה לה קשה לראות. יש שם סיפורים מופרעים וגסים ובוטים, נראה איך היא תתמודד עם זה".

     

    מעניין שפוליאקוב עדיין מגוננת על אמה, כאשר דווקא זו האחרונה גרמה לנו להחליף צבעים כשקראנו את הראיון עטור ניבולי הפה שנתנו השתיים למוסף "7 לילות", שם למשל כינתה שוש את ציון ברוך "מלקק פותים", בציוריות אופיינית.

     

    "אוי, ציון אמר לי שהוא צרח מצחוק כשקרא את זה", צוחקת פוליאקוב, "נהיו לנו חיים חדשים מאז, אנחנו כל הזמן צוחקים על זה. מי מדבר ככה, אלוהים? זה לא שהוא לא מכיר אותה, הוא היה איתה בצילומים חודשיים והוא יודע מי זו אמא שלי. אנחנו לוקחים את הכל בהומור. היא אשה מצחיקה ועדיין לא שולטת לגמרי במה שהיא אומרת".


    כוכבי "הכל דבש" (צילומים: אוהד רומנו, עיבוד תמונה: שיין הורוביץ)

     

    אז היא מקבלת ממך תדריך סלב עכשיו?

    "היא עוד לא ממש קולטת שמכירים אותה יותר עכשיו. אבל לאט לאט אנשים ניגשים אליה ברחוב ונראה לי שזה מתחיל לטפטף לה, שאנשים רואים אותה בטלוויזיה. זה חדש לה ומוזר לה, צריך לזכור שהסתובבנו עם אבא מפורסם כל השנים וזה לא עשה לאף אחד מאיתנו שום דבר, אז אני חושבת שהיא תישאר אותו דבר".

     

    הומור שחור ואבל הם חלק מהרוטינה

    דני סירקין - שהוזעק לביים את העונה הזו לאחר שעודד דווידוף, במאי העונה הקודמת, היה עסוק בפרויקטים אחרים - סיפר לי על הסט אודות שינוי אקוטי שאירע בחייו מאז החל לעבוד עם הבנות פוליאקוב.

     

    "לפני שהתחלתי לצלם את הסדרה הזו, מעולם לא איחלתי לאנשים מוות, ועכשיו אני עושה את זה כל הזמן. בזמן האחרון אני אומר לכל אחד 'תמות', או 'תמותי', גם אם הם רק מעצבנים אותי קצת. אשתי בהלם ממני כי זה מאוד לא מתאים לי, אבל זה מה שקורה אחרי כמה חודשים במחיצתה של שוש פוליאקוב. אני דווקא נהנה לדבר ככה".

     

    מיותר לשאול האם השימוש במילה הזו מקבל פרשנות מורבידית משהו, לאור היעדרם הכואב של כוכבי העונה הראשונה, ישראל (פולי) פוליאקוב ושוש עטרי זיכרונם לברכה. הומור שחור ואבל הם חלק מהרוטינה כאן, ונדמה כי המשתתפים כבר התרגלו אליה. אחרי שיעל העבירה אותם יום בבית הקברות, שבו צילמו את הקבר האמיתי של פולי ושחזרו כמעט אחד לאחד את טקס יום ה־30 לפטירתו, הכל באמת קטן עליהם.


    לא ממש קולטת שמכירים אותה יותר עכשיו. שוש פוליאקוב

     

    "זה היה הרגע היחיד שבו חשבתי שאולי הגזמתי", היא משחזרת, "זה היה הזוי. קשה לסדר את הכל מהבחינה הטכנית, ולאמא שלי היה מאוד קשה, היא הקיאה והתעלפה וכמעט לא עברה את זה. את פתאום קולטת שזה קורה, שאת שם, מצלמת ליד הקבר של אבא שלך עם רגליים רועדות ב־5:00 בבוקר. אני לא אדם עם קשר נפשי לקבר, אבל לא נעים".

     

    מה הפסיכולוג שלך אומר על זה?

    "אין לי. בסדרה יש לי פסיכולוגית אבל בחיים אין לי, אז לא היה את מי לשאול אם זה נכון. לא הייתי בחפירות כאלה, אין לי סבלנות. בעיניי אם זה טוב לי, זה טוב לי".

     

    וזה טוב לך?

    "כן. הכתיבה של העונה הזו היתה משהו לגמרי אגואיסטי, בשביל עצמי. לפני שאבא מת כתבתי ארבעה פרקים ואז עצרתי, אבל אחרי המוות שלו החלטתי לקחת את עצמי בידיים. זו לא מחויבות ליצירה, זה לעצמי. פשוט לא לשבת ולשקוע ולהיכנס לטרגיות של המצב, אלא לעשות עם זה משהו. היו מי שאמרו לי לא לעשות את זה, אבל החיים חייבים להמשיך, אתה רוצה להיות מאושר ולא לסבול והכתיבה עזרה לי. הרי מדובר בשנה של אבל, זה יכול לשגע לך את הנפש, אבל היתה לי תעסוקה וזה ניקה לי את הראש".


    הפרקים הראשונים עוד רגועים, בהמשך זה נהיה הרבה יותר מופרע. מרשק

     

    מה יקרה בעונה הזו?

    "זה נכנס יותר לכל הסיפור של איך כתבתי סדרה, זה מתואר ממש כמו בחיים. הדמות של יהונתן גפן אומרת לי לכתוב סדרה על החיים שלי והאחים שלי לא מאמינים שזה מעניין מישהו, שהצלחתי למכור את זה. ככה זה באמת היה. כל הזליגות האלה בין החיים לסדרה מבלבלות את כולם, גם את השחקנים, הכל כל כך מטורף שאני פוחדת שזה לא אמין. וזה רק מראה לי כמה החיים שלי מטורפים".

     

    יוצא לך לחשוב למה הם כאלה?

    "לפעמים אני חושבת שאני מייצרת את זה ומזמינה את זה. אני אדם שאוהב אנשים והרפתקאות, אז חלק גדול מהחיים שלי הן סערות. אבל בלי קשר, העיניים נפקחות למה שקורה מסביב. אי אפשר לראות את כל המוות הזה, זה יותר מדי מטורף כדי לא לעשות עם זה משהו. האמת היא שאני עדיין לא מאמינה שהם אינם. אני מסתכלת על פריים של אבא ושוש, ולא מאמינה שהם הלכו. אבל זה לא שאנחנו בוכים כל היום כאן. יש המון צחוקים והומור שחור, תמיד שואלים מי הבא בתור, על מי מרחפת עכשיו הסכנה, ואני אומרת שמה שלא יהיה, בטוח יפילו את זה עליי".

     

    יעל כבר לא כל כך מתעניינת בסטטוס הנשוי שלה

    בפרקים שכבר שודרו, ראינו את יעל מדחיקה את האבל בפרצי צחוק היסטריים ("אני חושבת שמבינים שזה ממקום מאוד קיצוני, שפשוט לא הבנתי מה קורה. זה גם דומה למה שהיה בשבעה - ביום צחקנו, ובלילה בכינו, כל אחד לבדו"), אך בעוד כמה פרקים היא תהפוך לאשה אקטיבית, על אף שמכזו פעילות מי יצילנו.


    הזליגות בין החיים לסדרה מבלבלות את כולם, גם את השחקנים. תורג'מן

     

    אחרי קו העלילה הרומנטי של העונה הראשונה, שבמהלכו היא מכירה את ליאור (זוהר ליבה), מתאהבת, מתחתנת ונכנסת להריון - עכשיו היא כבר לא כל כך מתעניינת בסטטוס הנשוי שלה. בקרוב דמותה תתחיל לנהל רומן עם דמותו של ציון ברוך ועם יהונתן גפן, תוך הזנחה של בעלה ובנה - מה שמתכתב עם ציר זמן אחר לגמרי - בגיל 24 יעל כבר היתה נשואה לעורך הווידאו עופר זר, ואם צעירה ליונתן, היום בן שמונה.

     

    "תכננתי להיכנס לנושא הזה בכל מקרה, העונה הקודמת הסתיימה כשהייתי בחודש התשיעי, אז מן הסתם רציתי לגעת בנושא האימהות. אבל יצא ככה שעכשיו בסדרה יש לי ילד בן שנה וחצי, לפי הסדר הזה בעונה הבאה הוא יהיה כבר בן שבע".

     

    את יוצאת שם אמא לא משהו.

    "הדברים לא קרו ככה אחד לאחד כמובן. כתבתי על דברים שקרו לפני שנים, כשהייתי אמא חדשה ונשואה טרייה. אני חושבת שכשבחורה בת 24 יולדת זה מעורר כל מיני בעיות, ואני הייתי אמא מבולבלת, לא כל כך בעניין. כמובן שבעונה הזו כל הנושא של האבל והמשפחה הלא מתפקדת מתמרץ את זה, האבל הופך את הכל ליותר קיצוני".


    הבעל המוזנח. ליבה

     

    הבן שלך ראה את הפרק הראשון?

    "לא, מה פתאום. זה לא בשבילו. הוא קולט שיש סדרה ועניין מבחוץ, אבל אנחנו לא מדברים על זה יותר מדי בבית. הוא ראה חלקים מהעונה הראשונה, כשהוא יגדל הוא יראה את הכל. בינתיים אני יודעת שהוא לא מת על הקללות שלנו בסדרה, הוא ילד שמדבר יפה".

     

    נראה לך שגמרת להתבגר?

    "קשה לי להגיד. ברור שיש דברים שאחרי שאתה עובר אותם, אתה מתעייף ואתה לא באותו דרייב להרפתקאות וריגושים, אתה רוצה לשבת בשקט ולהירגע, ויש משהו בגיל שעושה את שלו. מצד שני, תמיד נעבור עוד ויהיו דברים ללמוד, זה לכל החיים, והיום ברור לי שגם כשאתה חושב שאתה יודע, אתה לא יודע ויש עוד מה לדעת. אבל זה באמת כבר לא קשור לסדרה, זה קשור לחיים".

     

    • עוד על "הכל דבש", משפחת פוליאקוב המיוחדת, וחמשת רגעי שיא בעונה השנייה של הסדרה - בגיליון פנאי פלוס החדש 

     

    • עיבוד תמונה: שיין הורוביץ, סגנון: רינת אפרת

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    משתתפי "הכל דבש" על שער פנאי פלוס החדש
    צילום: אוהד רומנו
    הטבות למנויים
    מומלצים