שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: חיים צח

    המבקר: שליש מהאסירים בכלא צבאי - עולים

    מבקר המדינה מצא כי 27% מהאסירים בכלא הצבאי הם עולים מחבר המדינות ו-8% עולים מאתיופיה. בקרב העולים מאתיופיה, 80% מאלו שנשפטו למאסר, חוזרים לכלא הצבאי. ומה קורה בכלא? פגיעה בזכויות בסיסיות. עוד בדו"ח על מערכת הביטחון: ליקויים במילואים של מג"ב. ויש גם חלק סודי

    מבקר המדינה כבר הזהיר בדו"חות קודמים, כי קיים כשל בטיפול בעולים מאתיופיה בכל הרמות. בדו"ח המתפרסם אחר הצהריים (ד') מתברר כי גם בצה"ל לא מטפלים באותם עולים כראוי. מהדו"ח עולה, בין היתר, כי שיעור העולים ברוסיה שנמצאים בכלא הצבאי, גבוה משיעור החיילים העולים.

     

    עוד בדו"ח מבקר המדינה

     

    בפרקים העוסקים בצה"ל ובמערכת הביטחון עוסק המבקר גם בשאלה מדוע צה"ל מגייס יותר כלי רכב כבדים מהנדרש וכיצד עלול הדבר להשפיע על העורף בזמן חירום, במידת התרומה של חיילים שמשרתים מחוץ לצה"ל, וגם בשירות המילואים במג"ב. הפרקים על סיירת מטכ"ל, הוועדה לאנרגיה אטומית וקהילת המודיעין נותרו חסויים.

     

    בדו"ח הביקורת השנתי 60א', מצא המבקר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, כי בעוד שיעור העולים מאתיופיה מכלל המשרתים בצה"ל עומד על 2.9%, שיעור החיילים

     שנכלאו בבתי כלא צבאיים מקרב בני העדה מגיע לכ-8% - כלומר כמעט פי שלושה. 61% מהחיילים בכלא הצבאי הם ילידי הארץ, 27% עולים מחבר המדינות ו-4% מוגדרים אחרים.

     

    בדו"ח בלטה "הדלת המסתובבת" של שערי הכלא. כ-80% מהחיילים בני העדה האתיופית שהיו כלואים בשנת 2007, חזרו לכלא למעלה מפעם אחת - 16% מהם נשלחו לכלא הצבאי לא פחות מארבע פעמים, 6% הגיעו חמש פעמים ו-3% יותר משש פעמים. המבקר מצא כי הסיבות המרכזיות המובילות חיילים בני העדה האתיופית להיעדרות שלא ברשות מהשירות - הן: קשיים משפחתיים וכלכליים חמורים מאוד, שיבוץ לא מתאים, קשיי הסתגלות למערכת הצבאית וקושי בהשתלבות חברתית ביחידות.

     

    המבקר ציין לטובה, כי החל מינואר 2009 פועלת בכל אחד משני מתקני הכליאה הצבאיים - כלא 4 וכלא 6 - קצינת עלייה מהעדה האתיופית.

     

    ליקויים בכלא הצבאי 

    ומה קורה באותם בתי כלא? המבקר מצא כי התשתית הפיזית בשני בסיסי הכליאה אינה נותנת מענה סביר לכל החיילים הכלואים, ותנאיהם קשים.

     

    לפי לינדנשטראוס, כויות בסיסיות של הכלואים נפגעות, בעיקר בכל הנוגע לטיפול הרפואי בהם, בכבילתם הגורפת באזיקים ביציאה מבסיסי הכליאה, בזמינותם ונגישותם של הסניגורים הצבאיים, בטיפול בבקשותיהם להקלה בעונש, במזון המוגש להם ובתנאי התברואה בשני בתי הכלא הצבאיים.

     

    עוד כתב המבקר, כי לגילם הצעיר של אנשי הסגל בבתי הכלא הצבאיים ולחוסר ניסיונם המצטבר עלולה להיות השלכה על התמודדותם היום-יומית מול הכלואים. כל מדריכי הכלואים וכל הסמלים הם חיילים בשירות חובה ורק חלק קטן מהקצינים הם בשירות קבע, והמצב הבסיסי בעניין זה לא השתנה בשנים האחרונות - למרות המלצות של ועדות שהוקמו לצורך הנושא.

     

    מדובר צה"ל נמסר בנושא זה, כי צה"ל מקבל את הערות המבקר בנושא זה והחל כבר במהלך השנה האחרונה במספר תהליכים משמעותיים לתיקונן.

     

    אז מה אם לא יהיו משאיות לעורף?

    בנושא אחר, מבקר המדינה מצא כי קיים עודף של כ-60% במצאי המשאיות לעומת התקן, שיעמדו לרשות צה"ל בשעת חירום. זאת, בשעה שבמשק האזרחי יהיה קיים מחסור במשאיות כאלה. למרות זאת, מצא המבקר, כי צה"ל לא עשה את הפעולות הדרושות כדי לשחרר כמות גדולה יותר של משאיות מחובת גיוס - לטובת המשק האזרחי.


    יותר משאיות צבאיות מהנדרש בחירום (צילום ארכיון: אביהו שפירא)

     

    לינדנשטראוס כתב כי לאור העובדה שאמצעי ההובלה מצויים במשק בכמות מוגבלת, קיימת חשיבות שחלוקת המשאבים תתבצע בראייה כוללת המביאה בחשבון את כל השיקולים, ומאזנת בין צורכי צה"ל לצורכי המשק האזרחי.

     

    בביקורת נמצא כי היערכותה ומכונותה של הרשות לתובלה, אינן מתאימות למשימותיה, בעיקר בנוגע לכמות כלי הרכב ולמספר הנהגים הדרושים לה בשעת חירום. ליקויים מהותיים אלה, כתב המבקר, מעמידים בספק את יכולתה של הרשות לתובלה לספק את צורכי המשק האזרחי בשעת חירום. הוא כתב כי הכרחי שמשרד התחבורה, בשיתוף עם רשות החירום הלאומית, יפעלו לשיפור היערכותו ומוכנתו של משק התובלה האזרחית בשעת חירום.

     

    בתגובה לפרק זה נמסר מצה"ל: "צה"ל פועל בשנים האחרונות ככל שניתן, לצמצום משמעותי של גיוס משאבים אזרחיים בעת חירום, תוך שהוא פונה לכיוונים אחרים".

     

    באנו למילואים במג"ב? 

    מבקר המדינה בדק בין היתר את תפקוד משמר הגבול. בין היתר הוא התייחס למערך המילואים במג"ב. המבקר מצא כי אכן קיים מערך מילואים שתפקידיו בחירום הם לתגבר את כוחות המשטרה. המערך הוקם מתוך כוונה לתת מענה לאחד מהלקחים שהופיעו במסקנות ועדת אור, שהוקמה לשם בירור ההתנגשויות בין כוחות הביטחון לבין ערבים ישראלים באוקטובר 2000.

     

    אך בשטח נמצאו פערים גדולים ממה שהיה אמור להיות. בביקורת נמצא פער מהותי בין המכונות וההתכוננות של מערך המילואים לבין הכשירות המבצעית הנדרשת. הקצאת ימי מילואים לאימון המערך לא התאימה לדרישות המבצעיות של מפקדת מג"ב, ועקב כך נפגעה הכשרתו וכשירותו המבצעית.

     

    עוד מצא המבקר, כי מג"ב לא תרגל את מערך המילואים בתרגילי גיוס ובתרגילים לחלוקת הציוד של פלוגות המילואים, כלי רכב, מכשירי קשר וציוד לחימה שהיו מיועדים למערך המילואים חולקו ליחידות אחרות במשטרה, מתוך כוונה לאוספם ולחלקם ליחדות המילואים בעת הצורך. המשטרה לא תרגלה חלוקה זו, ואמצעים אלה לא סופקו בעת גיוס כוחות המילואים של מג"ב במבצע "עופרת יצוקה".

     

    בנוסף נמצא כי ציוד בסיסי רב היה חסר, וציוד אחר אוחסן במחסני מערך המילואים בצורה לקויה הפוגעת בכשירותו.

     

    משרתים במקום אחר 

    יותר מ-10,000 חיילים משרתים במסגרות אחרות שאינן צה"ל. למשל 429 במשרד הביטחון, 2,683 במשטרה וגם 715 במשרד החינוך. המבקר הזהיר כי צה"ל "מלווה" חיילים, למרות הירידה הצפויה במקורות כוח אדם בצה"ל – בשל שנתוני ילודה קטנים יותר וגם ירידה בשיעור המתגייסים, בין היתר, כתוצאה מהעלייה בשיעור הפטורים משירות צבאי על רקע הכרה דתית, וגם בשל עלייה בשיעור המשתחררים על רקע נפשי.

     

    עובדי משרד המבקר ביקרו במספר תחנות משטרה, כדי לבדוק את התפקוד של החיילות בשירות המשטרה. בביקורת נמצא כי בשל גילם הצעיר של החיילים-השוטרים והיעדר הנחישות והניסיון המאפיינים, בדרך כלל את שוטרי הקבע, נגרמים לעתים מצבים שבהם שוטרי השח"ם הופכים לנטל על שוטר הקבע, ולעתים האזרחים אינם מקבלים את מרות שוטרי השח"ם.

     

    המבקר כתב, כי מפקדי תחנות משטרה טענו כי העובדה שהרוב המכריע של שוטרי השח"ם הן נשים - היא בעייתית משום שאופי האירועים שלם נקראת המשטרה מצריך, במקרים

     רבים, התערבות פיזית. מצב זה, כתב המבקר, יוצר מגבלות בהפעלת הכוח המשטרתי. נוסף על כך, בל תקופת השירות הקצרה יחסית של נשים בצה"ל בהשוואה לגברים, ובשל הצורך להכשיר את שוטרי השח"ם לתפקידם והצורך בצבירת ניסיון כדי להתמודד עם המשימות המוטלות עליהם, פרק הזמן שנותר למיצוי יכולתן של שוטרות השח"ם הוא קצר ביותר, ומתמצה בעיקר בחודשים האחרונים לשירותן. המבקר מצא כי משך השירות הקצר של שוטרות השח"ם גורם גם לתחלופה גדולה של כוח אדם, על כל המשתמע מכך.

     

    בנושא זה נמסר בתגובה: "בשנים האחרונות מתמודד צה"ל עם ירידה חדה במספר חיילי החובה וכבר בשנים הקרובות צפוי מחסור במקורות כוח האדם בשירות חובה. לאור זאת, קיימת חשיבות רבה להשיב לצה"ל חיילים שתכלית שירותם אינה בטחונית מקרב כח האדם המשובץ ביחידות מחוץ לצה"ל, שהינו כח אדם איכותי המתאים לשיבוץ בכלל המערכים בצבא".

     

    החלק החסוי 

    עמוד 295 בדו"ח המבקר מתייחס לגופים נוספים - הוועדה לאנרגיה אטומית, קהילת המודיעין, סיירת מטכ"ל וסוגיות במוכנות המודיעין למלחמת לבנון השנייה בתחום האופרטיבי והטקטי. אך פרקים אלו יישארו חסויים. המבקר כתב כי החליט שלא להניח על שולחן הכנסת ולא לפרסם את ארבעת הפרקים, כדי לשמור על ביטחון המדינה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים