שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    דב מורן: לא משקיעים כאן בהייטק
    מנכ"ל מודו, שנקלעה השנה לקשיים כלכליים, סבור שהבנקים וחברות הביטוח בישראל לא מסייעים מספיק להייטק, שנתמך בעיקר בהשקעות של גופים מוסדיים מחו"ל: "הרגולציה הישראלית יצרה מצב שבו לענקיות הישראליות אין אינטרס להשקיע בהייטק אלא באג"חים ובריביות בבנק"
    דב מורן כועס על המשקיעים המוסדיים בישראל. במהלך הכנס השנתי של איגוד תעשיות התוכנה והאלקטרוניקה שנערך ביום ה' הטיח מורן, מנכ"ל מודו, ביקורת בחברות הביטוח הישראליות על חוסר השתתפותן במימון ההייטק הישראלי, הנתמך ברובו בכספי הגופים המוסדיים בארה"ב.

     

    "מגדל ומנורה השקיעו בחברה הקודמת שהקמתי, אם-סיסטמס, וקיבלו את כל הכסף בחזרה ועוד החזר נאה על אקזיט שסכומו הכולל היה 1.6 מיליארד דולר. אבל כשבאתי לגייס כסף למודו, גיליתי מדוע זה כבר לא אפשרי: חברות ביטוח ישראליות צריכות להשקיע הרבה יותר על ניהול ההשקעה בהייטק מאשר על השקעה פסיבית באג"ח או בריביות. חברות ביטוח זרות השקיעו במודו בקלות רבה יותר, בהן גנ'רלי עצמה (בעלת השליטה במגדל), שהשקיעה בנו 10 מיליון דולר, והיטוטצ'ו היפנית שהשקיעה 1.5 מיליון דולר. הרגולציה הישראלית יצרה מצב שבו לענקיות הישראליות אין אינטרס להשקיע בהייטק אלא באג"חים ובריביות בבנק".

     

    דורון בירגר, עד לאחרונה מנכ"ל אלרון, חברת ההשקעות בטכנולוגיה של אי.די.בי, הסביר: "התשואה שהמוסדיים הישראלים עשו בהייטק היא נמוכה, והם התחילו להפסיד שם כסף. בנוסף, רמת הנזילות הנמוכה בקרנות הון סיכון והעובדה שהקרנות מפסידות כסף במרבית שנותן הראשונות מקשה על חברות הביטוח להראות תשואות גבוהות מדי חודש".

     

    בירגר, אורח קבוע בוועדות הכנסת העוסקות בהייטק ופעיל באיגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, ציין כי הוא פועל לשנות את הרגולציה אל מול חברות הביטוח וקרנות הנאמנות. בירגר סיפר כי הציג מספר הצעות במשרד האוצר להקמת קרן להלוואת הון סיכון וקרן נוספת להשקעות בחברות בוגרות (קרן 'מזנין') בהיקף כולל של מיליארד שקלים, כאשר רבע ממנה תהיה השקעה ממשלתית שתמונף בידי שלושה רבעים של השקעת גופים פרטיים.

     

    הכל בגלל אינטל

    "עיקר העלייה בייצוא ההייטק בישראל מוסברת בייצוא של אינטל", כך אמר מנכ"ל איגוד תעשיות התוכנה והאלקטרוניקה, שלמה וקס, בכינוס. "הגידול המהותי הוא בסגמנט רכיבים אלקטרונים ושייך למפעל FAB 28 בקרית גת, והפעלה מחדש של FAB 8 בירושלים - שכולם נלחמים בו מלחמת חורמה, וגם למוצרים של התוצרים הבטחוניים. זאת בהשוואה לירידה של רבע בייצוא הישראלי בתחום התקשורת, הבקרה והציוד הרפואי", אמר וקס.

     

    מנתונים שנחשפו בוועידה עולה כי סך המכירות של תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בישראל בשנת 2009 הגיעו לכ-22.84 מיליארד דולר, גידול של 7.4% ביחס לשנת 2008. מתוך סכום זה 19.45 מיליארד דולר מקורם בייצוא, ועוד 3.39 מיליארד דולר במכירות בישראל.

     

    עיקר העלייה בייצוא ובמכירות מוסברת בייצור מקומי של רכיבים אלקטרוניים. סקטור זה מכר השנה ב86.8% יותר מבשנה שעברה. סקטור האוויוניקה ומערכות הבטחון מכר ב-28.6% יותר מאשר ב-2008, ואילו סקטור התוכנה כמעט ולא הראה שיפור, עם עלייה במכירות ב 5.4% בלבד. סקטור התקשורת, הבקרה והציוד הרפואי מכר בקרוב ל-24% פחות מב-2008.


    פורסם לראשונה 14/01/2010 21:14

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים