שתף קטע נבחר

 
צילום: אלי אלגרט

מכבי ת"א נגד הפועל י-ם: ה-23 עדיין בראש

באוקטובר 1990 הגיעו חרוש, שפע וחזן ליד אליהו והביסו 66:89 את הנפלד, גודס, דניאל, הורטון ורויאל . חרוש: "זה היה קל מהצפוי. מכבי היתה בהלם". דניאל: "הילדים החדשים לא הכירו את הלחץ במכבי". היו ימים

למרות שההיסטוריה בין שתי הקבוצות לא הולכת כל כך רחוק, מכבי תל אביב והפועל ירושלים, שייפגשו הערב (א', 21:00) בהיכל נוקיה, ידעו לא מעט קרבות מרים ובלתי נשכחים. זריקות העונשין של עודד קטש, העבירה של מאיר טפירו או שמא של דריק שארפ, האגרוף של באק ג'ונסון, הפיצות של ראדיסב צ'ורצ'יץ', היציאה של דני קליין באמצע המשחק - לא חסרים אירועים בלתי נשכחים.

 

אנחנו בחרנו ללכת עד לתקופה שבה, פחות או יותר, החלה היריבות הזו להתפתח - תחילת שנות ה-90. ב-1 באוקטובר 1990 ארחה מכבי ת"א את ירושלים ביד אליהו, למשחק במסגרת המחזור השני של העונה. זה כבר היה משחקה השני של ירושלים, אך הראשון של מכבי, כיוון שהמשחק הראשון נדחה.


ידיעות אחרונות, בבוקר שאחרי המשחק

  

"הילדים החדשים לא הכירו את הלחץ במכבי"

מכבי, מצידה, הגיעה כקבוצה חדשה כמעט לחלוטין. מוטי דניאל, ששיחק בשני הצדדים, אך באותה העונה היה מהחוליות החשובות במכבי, נזכר: "היינו קבוצה חדשה כמעט לגמרי. הגיעו שני ילדים חדשים - נדב הנפלד וגיא גודס, ובנוסף זה היה לאחר הרבה שנים שקווין מגי שלט בקבוצה ועזב. הכל היה חדש, השחקנים לא הכירו את המערכת או את סוג הלחץ במכבי"

 

את מגי, שעזב יחד עם קן בארלו, החליפו שני שחקנים צעירים בדמותם של אד הורטון ודונאלד רויאל. הראשון ייזכר בעיקר בשל האכזבה הגדולה ממנו, ועוד הטבעה אחת שאליה נחזור בהמשך. השני, בזכות הצעד הראשון המהיר שלו, והמשך הקריירה בליגה הטובה בעולם (במדי אורלנדו מג'יק).


ההלם של מכבי ת"א, הגאווה של הפועל ירושלים

 

"הניצחון באוסישקין הוליך למשחק ביד אליהו"

את הירושלמים אימן אז יורם חרוש, כמה שנים לפני שהגיע לקדנציה בצהוב: "אני הגעתי להפועל ב-1989. זו היתה קבוצה שבעת כישלונות, וכבר אז התחלנו לייצב אותה. קרו לנו כמה דברים בפעם הראשונה - ניצחנו באוסישקין, עלינו לפיינל פור, כל זה הוליך למשחק ההוא ביד אליהו".

 

 

"בדרך כלל, כשאתה מגיע לשם, אתה חוטף", המשיך חרוש. "גם אז, באופן מפתיע (צוחק), מכבי היתה טובה בהרבה מאיתנו. זה לא קל לשחק באולם הענק הזה, ועוד עם קבוצה שעושה צעדים ראשונים בצמרת. ידענו שאם לא נהיה מרוכזים ולא נציג את הכדורסל הטוב ביותר שלנו - נחטוף. וכשאני אומר לחטוף, אני מתכוון לתבוסות".


סגל הקבוצות והסטטיסטיקה האישית והקבוצתית

 

הסגל הירושלמי היה משופע בלא מעט כוכבים. "היתה לי זכות גדולה לאמן שחקנים כמו אמיר מוטאפצ'יץ', יוברט רוברטס, ארז חזן, דורון שפע, דני גוט ומנחם אטלס", נזכר חרוש. "זו היתה חוויה. גם דייויד בלאט היה שם, כולם מכירים אותו כמאמן, אבל כשחקן הוא היה חלום של כל מאמן, המון אינטליגנציה, ווינריות ואופי".

 

שישה הפסדים, וממשיכים לספור

מכבי הגיעה לאחר הפסד מביך במוקדמות גביע אירופה לפואיי השווייצרית, ובסך הכל רשמה עד למשחק הזה שישה הפסדים, רובם כמובן במשחקי אימון. הפתיחה היתה שקולה, כששלוש דקות לסיום המחצית הראשונה (אז עוד לא היו רבעים באירופה), הראה לוח התוצאות על 36:36.

 


עניין נדיר - מכבי ת"א אחרונה בטבלה

 

אז לחצו שפע וחזן על הגז, וברחו ל-36:44 בהפסקה. פתיחה טובה של מכבי במחצית השנייה נתנה תקווה ששוב זה ייגמר כמו תמיד, אבל אז שוב רצו הירושלמים וברחו ל-48:58 ו-50:63. רויאל קלע בעשר הדקות האלו עשר נקודות, אך שאר שחקני מכבי הוסיפו ארבע בלבד, ולצביקה שרף ויעקב אדלר לא היו פתרונות להגנה האזורית של חרוש וגדי קידר.

 

המבטים מהספסל של מכבי, אם זה מכיוון ההנהלה - שמעון מזרחי, שמלוק, אריה ברנוביץ', ואם מכיוון שחקני הספסל - חן ליפין, ווילי סימס, דורון ג'מצ'י והורטון, שישבו לא מעט בצד במשחק הזה, אמרו הכל - בושה.


"ה-23 עדיין בראש". מה יהיה היום?

 

"אחרי המשחק כולם היו בשוק"

הירושלמים לא עצרו, המשיכו לדרוס את מכבי, בדרך ל-66:89 ענק, 23 הפרש, שלא יישכח עוד הרבה זמן בשני הצדדים. "היה משחק עם המון חכמה", סיפר חרוש. "והרבה מאוד התלהבות שאפיינה אותנו באותה העונה. ה-23 הפרש לא ממש שיקף, כי במהלך המשחק כבר הובלנו בהפרש גבוה יותר. זה היה הרבה יותר קל ממה שחשבנו שיהיה. שחקני מכבי היו בהלם".

 

 

ומה דניאל זוכר? "ירושלים היו טובים יותר ונתנו לנו בראש. הם לא נחשבו אז ליריב מיוחד, ולכן ההכנה לא היתה כמו, נניח, לפני דרבי. היה מבחינתנו משחק יחסית מנומנם, ולא היתה דרמה. השוק היה אחרי המשחק, בגלל התוצאה וההפרש. אני זוכר שאחרי המשחק כולם היו בשוק".


דניאל. ההפסד הכניס את הצהובים להלם (צילום: עוז מועלם)

 

כל הדיבורים שהיו לפני המשחק, על חילופי זרים וכו', רק התחזקו לאחר התבוסה, שמיקמה את מכבי, באופן מאוד מאוד חריג, במקום האחרון בטבלה. אד הורטון קרא כל יום על זר כזה או אחר שהוזכר כמחליף, וזו לא היתה אותה מכבי שאנחנו רגילים לה בשנים האחרונות, שפעם בחודש שחקן מוחלף. אז זה היה נדיר מאוד.

 

טוב שיש דרבי

שבוע לאחר מכן כבר השיבה מכבי את הסדר על כנו, כשהביסה את הפועל תל אביב בדרבי העירוני. הרגע הזכור ביותר במשחק (הבטחנו שנחזור לזה), היה ההתקפה המתפרצת של הורטון, לבדו על חצי מגרש מול הסל. אורי לוי כבר אמר "ואת זה הוא כבר בטוח יכניס", והורטון הטביע את הכדור, שסירב להיכנס וקפץ כל הדרך בחזרה לחצי השני של המגרש.


שפע. מגיבורי הניצחון ההוא (צילום: יועד כהן)

 

יום לפני המשחק בסיבוב השני בין מכבי לירושלים פרסם אוהד של י-ם מודעה, לפיה "ה-23 אצלו בראש". גם את זה דניאל זוכר: "תרגמו את המודעות האלו לזרים. אם עוד היה צריך לתרגם להם דברים כאלה, אז פה היתה הבעיה". מכבי, כמובן, כבר ניצחה במלחה והחזירה את הכבוד, שחזר סופית במהלך הפלייאוף, כשהצהובים הביסו את האדומים 88:128, הודות למשחק גדול של... הורטון. פה, פחות או יותר, נגמר הזיכרון ממנו.

 

  • סייע בהכנת הכתבה: אהוד כהנים

פורסם לראשונה 16/01/2010 23:57

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים