ימי מזוז: מה יזכרו ממני?
הוא הרים את נס המאבק בשחיתות - אבל לדעת רבים נכנע מול האלימות; הוא קידם זכויות של קבוצות מיעוט - אבל ייזכר בעיקר בגלל עסקת טיעון אחת שנויה במחלוקת, ונשיקה שהלכה לאיבוד. אחרי ששלח שרים לכלא והחליף ממשלה בישראל, מני מזוז נפרד מהמשרה החזקה במדינה. מה אומרים עליו אהרן ברק, ערן שנדר ושאר העמיתים, ואיזה ציון אתם נותנים לו בתום 6 שנים סוערות?
"תקופה יחידה ומיוחדת, לחוצה ומתוקשרת, סוערת ומסוערת" - מגדיר השופט בדימוס מישאל חשין את ימי מזוז. לטענתו, הוא "עמד במשימה שלו בגבורה - למרות החלקות פה ושם". כמו אחרים, גם המשנה לנשיא בית-המשפט העליון בדימוס מתקשה לשכוח את הדרמה שהתרחשה כבר בפתח הכהונה: באורח שנוי במחלוקת - ובניגוד לעמדתה של
"זו הייתה ההחמצה הראשונה שלו - השנייה הייתה בהתקפה הפרועה על עדנה ארבל", טוען המשפטן פרופ' מרדכי קרמניצר. גם שר המשפטים לשעבר, משה נסים, מתרעם בשיחה עם ynet: "אני חושב שהוא טעה בראשית דרכו. נגיד שסבר שיש מקום לסגור את התיק - ההתקפות שלו היו בלתי מתקבלות על הדעת". לדברי עו"ד דבורה חן, בכירה לשעבר בפרקליטות, "כל הפרשה גרמה לכהונתו להיות קשה, כיוון שהיו הרבה מאוד גורמים - חלקם אינטרסנטים - שהטילו בו בליסטראות. לזכותו ייאמר שהוא לא נבהל והמשיך הלאה לפי ה'אני מאמין' שלו". גורם בכיר נוסף במערכת המשפטית מסנגר גם היום על החלטת מזוז ואומר: "היה פער עצום בין הראיות לדימוי הציבורי של התיק. אני בטוח שאילו היה צריך להכריע היום, מזוז היה מכריע את אותו דבר בדיוק".
חילוקי דעות על הפיצול. השר נאמן ומזוז (צילום ארכיון: אריאל ירוזולימסקי)
כך או כך, הסגירה של האי היווני לא בישרה על מגמה: בפברואר 2006 החליט מזוז להעמיד לדין את שלמה בניזרי בעבירות שוחד; כמה חודשים לאחר מכן היה זה תורו של צחי הנגבי, בפרשת המינויים הפוליטיים במשרד לאיכות הסביבה; במאי 2008 הועמד לדין שר האוצר אברהם הירשזון בעוון גניבה והלבנת הון. שניים מהשרים הורשעו בינתיים ונשלחו אל מאחורי סורג ובריח, במקרה של בניזרי - העליון אפילו החמיר בעונשו. מזוז ביצר את מעמדו כלוחם בשחיתות. "עבודתו של היועץ היא קשה ומתישה, הדברים הם לא כלאחר יד", מסכם זאת חשין. "המעיים מתהפכים שש פעמים וההחלטות מדירות שינה - הוא לא נקט יד קלה".
משפח רמון?
באוגוסט 2006 הטיל היועץ פצצה חדשה, הפעם - לא מתחום המאבק בשחיתות ולמען טוהר המידות. בעקבות תלונתה של חיילת, ששירתה בלשכת ראש הממשלה, על נשיקה שקיבלה משר המשפטים רמון - הוא הועמד לדין. המערכת הפוליטית והמשפטית הוכתה בתדהמה. "משפח רמון", כינה זאת פרופסור דניאל פרידמן במאמר נוקב ב"ידיעות אחרונות", וזמן קצר אחר-כך התמנה בעצמו לשר המשפטים - עם בטן מלאה על התנהלות היועץ, הפרקליטות והמשטרה בפרשת הנשיקה. רמון הורשע ונשלח ל-120 שעות לתועלת הציבור, שלאחריהן שב לממשלה כמשנה לאולמרט; מזוז נשאר עם פרידמן.
אט-אט החלו להתגלע בקיעים בפרשה, מטענות על האזנות סתר לא תקינות ועד עדויות לאמביציה מוגזמת להביא שר משפטים רפורמיסט אל ספסל הנאשמים. דרישתם של רמון ואחרים להקים ועדת חקירה נדחתה, אך מבקר המדינה שפעל במקומה כבר שלח מכתבי אזהרה.
"אילו בא רמון ואמר טעיתי, אילו שיתף פעולה - לא היה מוגש נגדו כתב אישום", נזכר השופט חשין פרשה, אבל הוא גם מודה: "מזוז לא יצא טוב מכל הסיפור". ומוסיף גורם בכיר במערכת אכיפת החוק: "התנהלותו של מזוז בפרשה הייתה קטנונית. הוא היה חייב להימנע מהגשת כתב אישום - זה נראה כמו חיסול חשבונות". לעומתו אומר בכיר אחר במערכת המשפטית: "למזוז לא הייתה ברירה. הוא היה חייב להגיש כתב אישום, מרגע שרמון לא התנצל והציג גרסה שלו מול גרסת המתלוננת. ועובדה שבית-המשפט סבר כמוהו".
נ-שיא המבוכה
"יום כיפור של מני מזוז, התנהלות שערורייתית ומביכה הנובעת מחוסר ניסיון פלילי" - מגדירים גם כיום בכירים במערכת אכיפת החוק את התנהלותו של היועץ המשפטי בפרשת קצב. ללא ספק, התיק הזה הפך לבטן הרכה של מזוז. מחשדות כבדים על כפייה ואונס - להסדר טיעון שנוי במחלוקת עם האזרח מספר 1, אותו נאלץ היועץ להסביר בבג"ץ; מפיצוץ העסקה על-ידי קצב עצמו - לכתב אישום בגין החמורה שבעבירות המין, תוך שימוש בעדות ובראיות שמזוז ואנשיו חשבו קודם לכן לגבוליות.
מני מזוז במסיבת עיתונאים, בנוגע לעסקה עם קצב (צילום: גיל יוחנן)
גם תומכיו האדוקים ביותר של מזוז מודים כי התנהלותו בפרשה הזאת הייתה בין לקויה לכושלת. היו שקראו לו ללכת הביתה. "מזוז לא היסס לזהם את התיק בשביל הניצחון האישי שלו", אומר בכיר במערכת המשפט. "ההתנהלות בתיק מביכה, שמוסברת אך ורק בכך שמדובר באדם בעל חוסר ניסיון בתחום הפלילי", מוסיף פרופ' קרמניצר. משה נסים: "הוא נכשל כישלון מוחלט בהבנת התיק ובניהולו, כישלון שמעיד כי חסר לו ידע במשפט הפלילי". במיוחד הוא תוקף את ריבוי ההתבטאות הפומביות: "היועץ צריך למסור את עמדתו לציבור רק באמצעות הכרעה סופית". גורם בכיר במערכת המשפט סבור כי למרות ההתנהלות הלקויה של מזוז, הרי שכל החלטה שלו הייתה נכונה בשעתה, "גם אם רצף האירועים נתן תחושה כי נכשל".
יצחק זמיר, שכיהן הן כיועץ משפטי לממשלה והן כשופט בבית-המשפט העליון, מנסה בכל זאת ללמד סניגוריה: "היו תקלות וטעויות, שנבעו מהתפתחויות בלתי צפויות. אבל צריך לומר שזה לא אנושי, שבמערכת הענפה לא יהיו תקלות וטעויות". אבל פרשת קצב הייתה גם היא רק ההכנה לפרשה אחרת, בה לראשונה בתולדות המדינה הוחלט להעמיד לדין ראש ממשלה.
במאי 2008 געשה המדינה, כאשר התפוצצה פרשת "מעטפות הכסף". מזוז התעקש להעלות לדוכן את העד המרכזי, משה טלנסקי, עוד בטרם הוחלט על הגשת כתב אישום. בכך, מאשימים רבים, חרץ בטרם עת את דינו - ואת דין ממשלתו. באוגוסט 2009 הגיש היועץ כתב אישום חמור נגד אולמרט על פרשות "ראשונטורס", מרכז ההשקעות ומעטפות הכסף.
מי הפקיד ומי השר?
יחד עם אולמרט, נפרד מזוז גם מפרופ' פרידמן, שהאשים אותו לא אחת בהיותו פקיד המנסה לכפות את דעתו על השר הממונה. אבל ההתנצחויות הפומביות לא תמו גם בימי השר היורש, יעקב נאמן - בעיקר סביב פיצול סמכויות היועץ המשפטי לממשלה. מזוז עמד על הרגליים האחוריות בניסיון למנוע את המהפכה, וגיבה את מכתבו המתוקשר של פרקליט המדינה משה לדור בעניין.
השר לשעבר פרידמן ומזוז (צילום ארכיון: אלכס קולומויסקי)
"התקפותיו הפרועות של מזוז על פרידמן ונאמן הן מכה לדמוקרטיה, צריך לזכור מיהו הפקיד ומיהו השר" - אומר על כך גורם משפטי בכיר. משה נסים מסכים: "מזוז הינו פקיד, ושר המשפטים הוא זה שממונה עליו. המתקפה והגיבוי למכתב של לדור בלתי נסבלים. אם לא מוצא חן בעיניך שר המשפטים - אתה צריך להתפטר". לעומת זאת, בכיר אחר במערכת המשפט משוכנע שמזוז "נתן כבוד לדרג הפוליטי וייצג נאמנה את אינטרס הציבור". לדבריו, "הוא ידע את הגבול ופשוט נגרר אחר סגנונו של פרידמן".
אבל מתוקשר ככל שיהיה, המאבק בשחיתות השלטונית מהווה רק חלק מתפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה. מזוז ייזכר גם כמי שנלחם בארגוני הפשע, קידם זכויות אדם, הגן על זכויותיהם של מיעוטים וקבוצות חלשים וקידם יוזמות בתחום המינהל הציבורי והמשפט האזרחי. בנושאים אחרים, יש מי שמוצא אצלו נקודות תורפה.
לא פליליסט. ליברל
"היו לו גישות ליברליות בכל הנוגע להומוסקסואלים ולתחומים נוספים, ראו בו אורים ותומים", מסכם בשיחה עם ynet נשיא בית-המשפט העליון, פרופסור אהרון ברק. יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט , ח"כ דוד רותם, סבור שבתחומים הנוגעים לחיי היומיום של כולנו - אפשר היה לעשות זאת טוב יותר: "האלימות גואה, הענישה איננה מספיקה ולא מוגשים ערעורים. לא נוצרה אווירה של מלחמה אמיתית בפשיעה האלימה בתקופת כהונתו, וזהו הכישלון הכי גדול שלו"."האיש אינו יודע פלילים ואנשים שוכחים את זה. החטא הכי גדול שלו היה מינויו של ערן שנדר לתפקיד פרקליט המדינה", אומר בכיר במערכת אכיפת החוק. עמית אחר נשמע חריף יותר: "למרות זיקוקי הדי-נור של המלחמה בשחיתות, נגרם נזק בלתי רגיל בשיקולי ההעמדה לדין. יש לזכור את הטיוח של מזוז בכל מחדל ובעיה שנפלו ברשויות התביעה. הוא נהג כתובע כללי ולא כיועץ משפטי, ויש לזכור כי פירות החקיקה שלו דלים".
ערן שנדר עם מזוז, בימים שעבדו יחד (צילום ארכיון: גיל יוחנן)
שנדר עצמו, שגזר על עצמו שתיקה תקשורתית מאז סיים את תפקידו, אמר ל-ynet: "כמי שעבד לצידו שלוש שנים וחצי, אני סבור שהוא היה מהיועצים הטובים שהיו לנו, ורק חלק קטן מהקבלות הללו ידוע לציבור. אין לי ספק שבעוד מספר שנים נוכל להיווכח בחותם המשמעותי שהשאיר על מערכת אכיפת החוק". חשין מסכים: "מזוז ראוי להיות שופט עליון ויותר מכך. אני חושב שעשה עבודה יוצאת מן הכלל".
לעומתם אומר משה נסים: "אני נותן למזוז ציון של 6 על פעילותו, והייתי מצפה מיועץ משפטי לפחות לציון של 8". ח"כ רותם ממשיך את הקו: "מזוז לא היה היועץ המבריק שהיה לישראל וגם לא הכישלון הגדול. הוא לא ברק ושמגר אבל גם לא בן-יאיר. אהרון ברק בחר במילות סיכום חמות יותר: "הרושם שאני מקבל הוא שמזוז עמד בכבוד בכל משימותיו והמשיך בכבוד את שרשרת היועצים המשפטיים שלפניו". דבר אחד בטוח: ימשיך או לא ימשיך לעליון, אחרי שש שנים מתישות - מזוז ודאי מחכה לרגע בו יוכל לשים ראשו על הכר, וסוף-סוף לישון כמו שצריך.
ואיך אתם מסכמים את כהונת מזוז?
לפנייה לכתב/ת 
