שתף קטע נבחר

מאחורי הקַלָּעים: מפגש הסטייק

אלן אנדרסון עמד במילתו והטנורים של סיינה שברו שיא עתיק יומין, אבל זה לא הספיק למכבי ת"א. וגם: הדז'ה וו המטריד של אוברדוביץ' ואיבנוביץ', ההקרבה של בורוסיס ולנגדון שלא נגמר

בסיינה שיננו לאורך הימים האחרונים את הגירסה האיטלקית לפתגם הנודע "תמיד יש פעם ראשונה". הטוסקאנים ידעו כי אין הזדמנות טובה מזו כדי לשים קץ למאזן ה-9:0 מול מכבי ת"א. כוכביה אכן עשו היסטוריה - אך כזו שבגללה כמעט שמטו עוד ניצחון על הצהובים.

 

 

שלישיית הטנורים, הכוללת את טרל מקינטייר, רומיין סאטו וקשישטוף לברינוביץ', התאחדה בסיינה בקיץ 2007. מונטפסקי הספיקה לזכות מאז בשתי אליפויות ובגביע, להגיע לפיינל פור האירופי ולקיים 154 משחקים רשמיים. אמש (ה'), לראשונה, סיים הטריו ללא שלשה אחת לרפואה.


צ'אק אידסון בסיינה. בית פתוח או רק מחזור לחוץ? (צילום: AFP)

 

154. רצף של מאה חמישים וארבעה משחקים הגיע לקיצו. בכל אחד מהם נקלעה לפחות שלשה בידי מישהו מחברי השלישייה. ברוב המקרים, הם ניפקו הרבה יותר מקליעה אחת. אלא שאמש שוגרו לסל עשרה ניסיונות. כולם נחתו אי שם בערבות מילאנו, אף אחד מהם לא זיעזע את רשת הסל.

 

למקינטייר (0 מ-7) זה בכלל לא קרה העונה ביורוליג; לסאטו (0 מ-3) זה לא קרה בבית; ללברינוביץ', שכלל לא זרק מחוץ לקשת, זה כבר קרה פעמיים. במקרה, או שלא, סיינה רשמה בשני המשחקים הללו את הפסדיה היחידים העונה. הפעם זה הספיק. בקושי.

 

מכבי נחתה באיטליה כשהיא בכוננות ספיגה. למעשה, היו לה כל הסיבות שבעולם לחשוש, מבלי להתייחס בכלל ליריבה החזקה: נאום התבוסתנות של פיני גרשון טרם נשכח; הפיניש של השלב הראשון, עם שלושה הפסדים בארבעה משחקים, עדיין הידהד; המחסור בסנטר הפך אקוטי מתמיד; ומעל לכל ריחף חוסר הביטחון שבעקבות ההפסד בנתניה.
או באירופה או באיטליה: קריירת היורוליג של אלן אנדרסון
או באירופה או באיטליה: קריירת היורוליג של אלן אנדרסון
מדינה מאזן % ל-2 % ל-3 % ל-1 נק' מדד
איטליה 7:2 50.6 40.0 91.1 17.8 18.5
כל השאר 12:7 37.9 35.2 76.7 11.2 8.7

 

רק ההיסטוריה של אלן אנדרסון לא נלקחה בחשבון. הגארד החל את הקריירה האירופית שלו באיטליה והספיק להיזרק מווירטוס בולוניה, אבל המספרים לא מטעים: לו רק יכול היה לשחק בארץ המגף בלבד, הוא היה שחקן הרבה יותר טוב. וזו הבשורה הרעה מבחינת מכבי. לאיטליה היא לא תשוב העונה. "גם פח אשפה מקבל לפעמים סטייק", אמר השבוע ולא ידע עד כמה הוא צודק.

 

הצהובים כמעט הפתיעו את סיינה בנשקה שלה ומנעו ממנה לרוץ. במחצית השנייה הם איבדו רק שלושה כדורים ודייקו ב-8 מ-16 מטווח השלוש. אחוזי העונשין הרגו אותם: 66.6 כאלו הם מעט מדי במשחק צמוד.

 

בשורה התחתונה, מכבי לא היתה בעמדת ניצחון בשום שלב מכריע. לאור העובדה שריאל מדריד הצליחה בקושי להתגבר על אפס פילזן נטולת איגור ראקוצ'ביץ' ובוקי נכבאר (באדיבות המאמן ארגין עתמאן), ניאלץ להמתין לשבוע הבא כדי להסיק אחת משתי מסקנות: 'בית המוות' באמת פתוח לחלוטין, או שמחזור הפתיחה שוב היה לחוץ, מלחיץ וצמוד יותר מאלו שבאים אחריו.

 

לילה בלי צרצר

"נדהמתי לגלות עד כמה קוסטאס צרצריס חיוני לפנאתינייקוס", סיפר שרונאס יאסיקביצ'יוס לפני שנתיים, כשקבוצתו היוונית הודחה במפתיע בידי פרטיזן בלגרד בטופ 16. השבוע הגיע תורו של הדז'ה וו.

 

גם הפעם, כמו אז, הופיעה פאו לשלב השני כאלופת אירופה המכהנת וללא הצרצר וידו השבורה. מנגד התייצבה שוב פרטיזן, רק שגיבוריה מהמסע המופלא של 2007 - ניקולה פקוביץ' ומילנקו טפיץ' - לובשים היום ירוק. ובכל זאת, ז'ליקו אוברדוביץ' לא לקח סיכון. במקומו של צרצריס הוחתם מרקוס הייסליפ - לא אחד שמחבר קבוצתו כמו היווני, אבל הפאוור פורוורד הכי טוב שהיה בשוק.

 

אלא שאוברדוביץ' הוא לא אחד שיורק לבאר ממנה שתה. פרטיזן היא הקבוצה בה סיים את הקריירה כשחקן והחל את מסעו כמאמן (עם זכייה בגביע אירופה). לאורך השנים, הסרבים תמיד היקשו על פאו: ב-2005/06 הפסידו לה בנקודה, ב-2006/07 ניצחו ב-13 הפרש באתונה, ב-2007/08 נוצחו בהפרשים של נקודה, שתיים וארבע - וגם ניצחו במשחק ההכרעה ההוא.

 

פרטיזן הגיעה לטופ 16 נטולת אלכס מאריץ' ולכאורה נטולת סיכויים. פנאתינייקוס קלעה 17 נקודות בלבד במחצית השנייה והמשחק הוכרע מהעונשין: פטאר בוז'יץ', שלא ביקר העונה על הקו, דייק ב-1 מ-2. זו היתה קליעה אחת יותר משל ואסיליס ספאנוליס, שחקן של 89 אחוז - שגם זקני אתונה אינם זוכרים מתי ניפק 0 מ-2 ועוד במהלך כל כך קריטי.

 

אולימפיאקוס החלה היכן שסיימה

בצד השני של אתונה? חגיגה. אולימפיאקוס פיראוס פצחה בדרכה לפיינל פור הקודם עם ניצחון מפתיע בוויטוריה, שהעניק לה את יתרון הביתיות ברגע האחרון. הפעם היא הציבה עובדות למן הרגע הראשון: באסקוניה לא הגיעה ל-85 נקודות בבית מאז הניצחון על מכבי ת"א באוקטובר 2009. אתמול זה קרה לה - וזה היה הסימן לכך שקבוצת ההתקפה הטובה באירופה הכתיבה את הקצב.

 

יאניס בורוסיס נפצע בברכו במהלך העונה שעברה ואמור היה לעבור ניתוח. הוא החליט לדחות אותו בשנה וחצי, כדי לעזור לאולימפיאקוס בשלבי ההכרעה ולשחק עם נבחרת יוון ביורובאסקט. מאז הוא סוג של חצי שחקן, שלא תמיד נראה כמי שמסוגל (או רוצה) לתת הכל. אבל בורוסיס הוא גם שחקן של משחקים גדולים. אמש תרם 18 נקודות, 11 ריבאונדים בדרך לניצחון. וזה עוד אחרי ששבר את האף במחצית הראשונה.

 

הדרבי הישראלי הסתיים בקול ענות חלושה. יותם הלפרין פתח בחמישייה, אבל שיחק רק 13 דקות ואפילו לא זרק לסל. ליאור אליהו נהנה מכמעט 21 דקות נדירות על הפרקט, הודות לפציעה של סטנקו באראץ' שדיללה את הקו הקדמי. הוא השיב בשמונה נקודות ויקווה להמשך חיובי (לפחות עד שקאחה לבוראל תחתים גבוה נוסף).

 

אשליה בפולנית, שלשה ברוסית

ויש קבוצה אחת שרשמה כבר שני נצחונות רצופים ב-24 הפרש במסגרת הטופ 16. פרוקום גדיניה הצנועה, שנפרדה בעונה שעברה מהיורוליג עם 72:96 חסר חשיבות במילאנו, פתחה את השלב השני עם 65:89 מוחץ על ז'לגיריס קובנה. במחזורים הבאים היא כבר תחזור לגודל טבעי, לאחר שתיתקל בצסק"א מוסקבה ובאוניקאחה מלאגה.

 

אלופת רוסיה מחזירה אותנו לסעיף שבו פתחנו - השלשות. קליעה אדירה של טראג'ן לנגדון מחוץ לקשת היא זו שהעניקה לה את המקום הראשון בשלב הקודם וסללה את דרכה להגרלה הכי נוחה, כל הדרך לפיינל פור. שלשה נוספת של לנגדון, אחת מתשע שחלק השבוע עם רמונאס שישקאוסקאס, מנעה ממלאגה קאמבק והקנתה לרוסים ניצחון ביתי. צבא השלוש.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אלן אנדרסון
צילום: אלי אלגרט
מומלצים