שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכנסת דנה: איך להגן על ילדים באינטרנט?
    בני הנוער בישראל נחשפים לתוכן פוגעני ופורנוגרפי באינטרנט. האם הפתרון הוא חינוך, הסברה, או סינון ופיקוח ממשלתי? בני נוער דנו עם חברי הכנסת

    כיצד דואגים להגן על ילדים מפני תוכן פוגעני באינטרנט? נושא זה עמד במרכזה של ישיבה מיוחדת של ועדת הכלכלה בהשתתפות בני נוער שהגיעו לכנסת. 

     

    סקר TIM האחרון קובע כי 80 אחוזים מבתי האב בישראל מחוברים לאינטרנט. מרכז המידע של הכנסת פירסם מסמך לקראת הדיון לפיו אחוז דומה של בני נוער בישראל גולש ברשת. המסמך מצטט גם נתונים ממחקר שנערך בשנת 2006 לפיו 60 אחוזים מהילדים ובני הנוער עד גיל 18 נחשפו לפורנו.

     

    בעבר נעשה בישראל נסיון חקיקה לצנזורת האינטרנט - ולקבוע כי ספקיות האינטרנט יהיו אחריות לסינון התכנים כברירת מחדל. אולם הצעה זו נפלה בחודש יולי כאשר ועדת שרים לחקיקה החליטה שלא להחיל עליו דין רציפות.

     

    הנוער רוצה פיקוח

    אחד הנערים שנכחו בוועדה נתן כדוגמה את ספקית האינטרנט רימון שמפעילה סינון על האינטרנט, ואמר כי אולי על המדינה להפעיל פיקוח על התכנים, בדומה לפיקוח שנעשה על הטלוויזיה. יובל, נערה נוספת שהגיעה לסינון, אמרה שסינון בכפיה יוביל לסינון של אמצעי מדיה אחרים ושל ספרים, כפי שהוכיחה ההיסטוריה. לדעתה, מן הראוי שהאחריות והפיקוח על התכנים יהיו בידי ההורים.

     

    נער אחר אמר כי אולי יש להתייחס לתוכנות מסרים מידיים וצ'ט כאמצעי תקשורת ולהחיל עליהם חוקים שחלים על חברות תקשורת. צנזורה, לדבריו, תהיה בעייתית כי היא תלויה בתפיסת העולם של המשתמש - מה שבעיניו נתפס כתוכן לא ראוי.

     

    יונתן, נער נוסף שנכח בדיון אמר כי מאחר שמעט מאוד מההורים משתשמים בתוכנות סינון ורובם מאפשר לילדים לגלוש חופשי - על המדינה להרים את הכפפה ולקחת על עצמה את הסינון.

     

    יונתן אומר כי בניגוד לדברי משרד החינוך על תוכנית לימודים, הוא לא קיבל בבית הספר שלו הסברה בנושא. מי-טל גרייבר מאיגוד האינטרנט הישראלי אמרה שיש מערכי חינוך, אך אינם בגדר חובה.

     

    "צריך שלכל מגזר כמו דתיים או חילוניים תהיה וועדה שתקבע איפה מותר לגלוש ואיפה אסור", אמר נער בשם יהודה, "וכל אחד יוכל לבחור לעצמו כשהוא גולש", הוא מסביר.

     

    תומר, יושב ראש מועצת התלמידים של מחוז מרכז, אמר כי נוער נחשף לתכנים בעייתים גם בערוצי תקשורת אחרים פרט לרשת, כמו עיתונות וטלוויזיה.

     

    הפתרון, לדבריו, אינו בחקיקה. הפתרון האמיתי יהיה "לתת כלים לחשיבה ביקורתית, וביקורת כלפי מה שנחשפים אליו בכל מדיה ולא רק באינטרנט".

     

    חסון: ידנו קצרה מלהושיע

    חבר הכנסת ישראל חסון אמר כי ביקש מילדו בן ה-10 להראות לו כיצד גולשים באינטרנט ונחרד מהאתרים אליהם הגיע. "אני הבנתי כמה קצרה ידנו מלהושיע" אמר חסון ואמר כי ניתן לעקוף חסימות.

     

    חסון אמר כי אסור לפגוע בחופש המידע, אך על "הממלכה לשמור על הנפש". לדבריו חייבים להגביר את המודעות של ההורים. נציג ההורים בדיון הציע, בין השאר, להוציא את המחשב מחדר השינה של הילדים לסלון.

     

    יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת אופיר אקוניס אמר כי הוא מבין מהנאמר בישיבה כי בני הנוער מעוניינים בהגבלה, אך לא בכפיה, אלא באמצעות חינוך.

     

    עדן בר טל, מנכ"ל משרד התקשורת, אומר כי האינטרנט דווקא כן כפופה לחוקי מדינת ישראל - בכל הנוגע לפרסום תכנים. אך הוא מסביר כי לעומת הטלוויזיה, האינטרנט היא פלטפורמה בלתי מנוהלת עם אינסוף יצרני תכנים ולכן העניין מורכב יותר.

     

    יושב ראש הכנסת, רובי ריבלין, אמר כי הדור הצעיר המורד, הוא זה שמכוון את המבוגרים בנושאי חופש הביטוי והוא נוקט בגישה רכה יותר. חבר הכנסת חאמד עמאר אמר כי סרט שפורסם ברשת ופגע בעדה הדרוזית יצר תסיסה.

     

    עמאר הוסיף כי בני נוער עוקפים את הסינון ונחשפים לפורנו, ואמר שלצד חינוך צריך אולי לדאוג שההורים יקבלו דיווח מספקיות האינטרנט לאן גולשים הילדים. יש לציין כי קיימים כלים כאלה, חיצוניים לספקיות האינטרנט. "אני חושב מה יקרה כשהילדים יראו לאן גולשים ההורים", צחק אקוניס.

     

    מוטי אמיתי, נציג הפדרציה לתקליטים העלה נושא שלא קשור לתכנים פוגעניים, כפי שנעשה במהלך הדיון. הוא אמר שחופש המידע לא צריך להותיר הפרת זכויות יוצרים, שמוגנת בחקיקה ושיש לאכוף אותה. אמיתי הזכיר את חוק שלוש הפסילות בצרפת המותיר לנתק גולשים מהרשת - אם הפרו זכויות יוצרים ברשת וקיבלו על כך אזהרה. "בני הנוער קוראים לנו לפקח עליהם", הוא אמר, "אני מאוד מופתע מזה".

     

    שיקול כלכלי ולא ממלכתי

    עורך הדין יהונתן קלינגר הפועל מטעם עמותת אשנ"ב לשימוש נכון ברשת ואיגוד האינטרנט, אומר כי טכנולוגיה לא יכולה לזהות הקשר ולסנן תכנים אומונתיים או חינוכיים. יחד עם זאת, לדעתו תוכנות הן פתרון טוב כי הן מאפשרות להורים לקבוע את רמת הסינון.

     

    לדבריו בנוגע לתכנים לא חוקיים - המשטרה צריכה לטפל בזה, ואסור להטיל את האחריות על ספקית האינטרנט - כי אז השיקולים שלה יהיו כלכליים ולא חוקיים. למשל - חסימה של שיתוף קבצים או שירותי VOIP. קלינגר קרא לנערים להזמין גופים מרצים בתחום, אם הם לא מקבלים את המידע על גלישה בטוחה בבתי הספר.

     

    בר טל אמר כי יש לכוון לאחריות של הורים, ולא להטיל את האחריות על המדינה. עמדת המדינה, לדבריו, היא לפעול בתחום הסברה ויצירת המודעות. המחירים של כפיה הם כבדים, לדבריו ולא יעשה בהם שימוש. 

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים