"אליפות? תלוי בחיפה, לא באף קבוצה אחרת"

אחרי שנתיים בהן כמעט ולא ראה דשא במכבי חיפה, רוני גפני פורח במכבי תל אביב. המגן השמאלי, שנחשב לטוב בארץ בתקופתו בבני יהודה, הוא השחקן היציב ביותר של הצהובים העונה, עם 90 דקות בכל אחד מ-20 משחקי הליגה האחרונים.

בראיון מיוחד ל-ynet, מדבר גפני על ההתאקלמות במכבי ("לא הייתי יכול לבקש יותר טוב מזה"), על הסיכויים לאליפות ("אפשר להגיד שאנחנו מועמדים, אבל זה לא תלוי בנו"), על החזרה הביתה לקרית שלום ("רוצה לסיים את הקריירה במכבי"), על השאיפות האישיות ("לקחת כל תואר אפשרי") ומבטיח שהוא עוד ישחזר את היכולת מהימים היפים בשכונת התקווה.

"מאז בני יהודה לא הרגשתי בבית כמו שאני מרגיש עכשיו", הוא מספר, "אני לא חושב שיש חיבור כזה בין שחקנים בכל קבוצה. אני מרגיש מצוין במכבי מכל הבחינות - חברתית, מקצועית, החיבור עם הקהל. לא הייתי יכול לבקש יותר טוב מזה". קרוב לעשור עבר מאז עזב גפני את מכבי, כאשר ראה כי דדי בן דיין מועדף על פניו בהרכב.

אחרי מספר חודשים בהפועל פ"ת הוא הגיע לבני יהודה, שם שיחק כחמש שנים והפך למגן מספר 1 בארץ. מהשכונה הוא הגיע לבירה וזכה באליפות עם בית"ר ירושלים, ממנה עבר לכרמל ובמשך שנתיים במכבי חיפה אמנם רשם עוד אליפות ברזומה, אולם שיחק ארבעה משחקים בלבד בשתי עונות בירוק.

"באתי לחיפה כשחקן הרכב", מסביר גפני. "פתחתי בכל משחקי האימון וגם בגביע הטוטו, אבל במשחק הראשון של העונה נפצעתי. הייתי פצוע שנה שלמה, ולא ציפיתי שהם יחכו לי שנה כי בכל זאת מדובר במועדון גדול עם שאיפות גדולות. הביאו זר טוב על העמדה שלי, וכשחזרתי כבר לשחק, הוא היה טוב".

רוני גפני בימיו בירוק. איבד את מקומו לפיטר מסיללה (צילום: עדי סרדס)

שחקנים ששיחקו עם גפני בחיפה באותה תקופה, ידעו לספר שבאימונים המגן דווקא הצטיין ואף הציג יכולת טובה יותר מזו של פיטר מסיללה בזמנו, אולם בכל זאת הדרום אפריקאי שיחק לפניו. גפני עצמו לא מרגיש שנעשה לו עוול ובצניעות האופיינית לו מסביר: "לכל מאמן יש את הדרך שלו. נקבע שמסיללה הוא המגן הראשון של מכבי חיפה ואני הייתי צריך להתמודד עם זה בצורה הטובה ביותר".

"מכבי נתנה לי במה, אני חושב שאני מחזיר על המגרש"

אחרי שנתיים בירוק החליט גפני לחזור הביתה לקרית שלום, גם במחיר של ויתור על חוזה של 150 אלף דולר נטו במכבי חיפה תמורת חוזה של כמאה אלף דולר בלבד במכבי. "המטרה העיקרית שלי היתה לשחק", הוא מסביר, "בשביל זה ויתרתי על החוזה שלי בחיפה. אף אחד לא הבטיח לי לשחק במכבי, ואם לא הייתי מציג יכולת טובה באימונים ובמשחקים לא הייתי משחק היום. מכבי נתנה לי את הבמה לבוא ולשחק, ואני חושב שאני מחזיר להם עד היום על המגרש".

המגן, שגדל במחלקות הנוער של מכבי ת"א, נחשב כבר מגיל צעיר לשחקן מוכשר מאוד, והוא נמנה על רוב סגלי הנבחרות הצעירות. לנבחרת הבוגרת הוא הגיע דווקא מבני יהודה, שם שימש כקפטן, בתקופה הטובה ביותר בקריירה שלו. "באופן חד משמעי אני רואה מצב שאני משחזר את היכולת מאותה תקופה גם במכבי", אומר גפני בנחרצות.

"ממשחק למשחק אני מרגיש יותר טוב, ואסור לשכוח שבשנתיים שיחקתי אולי ארבעה משחקים, כך שיש זמן שלוקח לך כדי לחזור לעצמך. אני מאמין בעצמי וחושב שאני עוד אציג את היכולת שהצגתי בבני יהודה".

במכבי ת"א גפני שומר על יציבות ואת העונה הוא פתח בצורה נפלאה עם שני שערים נהדרים בגביע הטוטו, אולם הקבוצה עצמה התקשתה לשמור על יציבות עד לחודש האחרון. "אני לא יכול להבטיח שמעכשיו נשמור בוודאות על יציבות, אבל זו המטרה שלנו", אומר השחקן. "אנחנו עובדים קשה באימונים כדי לייצב את הקבוצה ואני שמח שבינתיים זה עובד".

בשבת האחרונה ניצחה מכבי את עכו 2:3 אחרי שחזרה פעמיים מפיגור וסיימה את המשחק בעשרה שחקנים. בעבר, יודע גפני, הצהובים היו מפסידים במשחקים כאלה, אולם הנצחון בשבת סימן אולי את העובדה שמכבי של המחזורים האחרונים היא שונה.

השחקן הכי יציב העונה של הצהובים. גפני (צילום: אלי אלגרט)

"הנצחון בשבת היה חשוב מאוד כדי להמשיך את המומנטום החיובי שאנחנו נמצאים בו. הראנו אופי במיוחד ברגעים היותר קשים של המשחק, מה שבמשחקים קודמים לא היה. אני חושב שאנחנו בתקופה טובה ואנחנו רוצים רק להמשיך את זה ולחבר כמה שיותר נצחונות. בינתיים הגענו לארבעה נצחונות רצופים, נקווה שנצליח להגדיל את זה".

"היה לי חוסר מזל בקריירה, אבל אני לא בוכה על זה"

על אליפות גפני נזהר מלדבר, וזאת למרות העובדה שמכבי היא הקבוצה היחידה שניצחה העונה את חיפה. "אני לא אומר שאנחנו לא רוצים לקחת אליפות", מסביר המגן הצהוב, "אבל יש פער גדול כרגע בינינו לבין חיפה וזה לא תלוי בנו. אם חיפה תמשיך לנצח ולצבור נקודות כמו שהיא עושה עד עכשיו, זה לא משנה מה אנחנו נעשה.

"ברור שאליפות זו שאיפה של מועדון כמו מכבי ת"א בכל שנה, זו גם המטרה של השחקנים. אפשר להגיד שגם אנחנו מועמדים לתואר, אבל עובדתית זה תלוי רק בחיפה. נכון להיום, אנחנו רוצים לשמור על המקום שלנו באירופה, אם במשחקים הבאים זה יוביל אותנו להתקרב למקום השני או לאליפות אז נשמח. בינתיים, נבוא לכל משחק כדע לתת מאה אחוז, לשמח את האוהדים בשערים, במשחקים טובים ובנצחונות. אם יבואו עם זה תארים, אנחנו נשמח".

גפני ושבחון חוגגים. הצהובים עדיין חולמים על אליפות (צילום: אלי אלגרט)

רוני גפני הוא זן שונה של כדורגלן, כזה שסיים תואר ראשון במנהל עסקים בהצטיינות. להבדיל מהתדמית המסורתית של הכדורגלן הישראלי, כל מי ששיתף עמו פעולה יודע לספר על שחקן מקצוען, צנוע, כזה שעובד קשה ולא מחפש הנחות או קיצורי דרך. "זה משהו שבא מהבית", הוא מסביר, "אבל אני חושב שזה בעיקר תלוי באופי של הבנאדם. כנראה שיש לי אופי שונה מכדורגלנים אחרים, אני תמיד נותן מאה אחוז במקום שאני נמצא בו, במגרש ומחוצה לו, ואני רק רוצה להמשיך באותה צורה".

בחודש הבא יחגוג המגן יום הולדת 30, אבל הוא רחוק מלהתחיל לעשות סיכומים על הקריירה שלו ותמיד שומר על אופטימיות תוך שהוא מסתכל על חצי הכוס המלאה: "אני לא מרגיש שבע.

אני רוצה לקחת אליפויות, גביעים, כל תואר אפשרי. במבט לאחור היו לי תקופות טובות יותר וטובות פחות, כשגם פציעות הן חלק מהמשחק. בכל פעם שהגעתי לאיזה שיא אישי והרגשתי שאני כן יכול להתקדם לחו"ל - והיו לי הצעות, אבל נפצעתי. אולי היה לי חוסר מזל, אבל אני לא בוכה על מה שהיה".

איפה גפני רוצה לסיים את הקריירה, כבר ברור לו: "כל שחקן שגודל במועדון, השאיפה שלו היא לסיים את הקריירה במקום שהוא גדל בו. מגיל קטן שיחקתי במכבי, היה לי טוב פה, עברתי את כל מחלקות הנוער וכיף לי לחזור. אני עוד צעיר, אבל כשמסתכלים קצת יותר רחוק השאיפה היא להישאר במקום שטוב לי בו כרגע כמה שיותר זמן. אני מאוד מקווה לסיים את הקריירה במכבי ת"א. מה לאחל לי לעתיד? שבעזרת השם ניקח אליפות".