הילד שנפצע ממוקש: אמרתי לאבא שאני חזק

"אבא לקח אותי על הידיים והוריד אותי מההר. אמרתי לו שיירגע, ששום דבר לא קרה לי ואני חזק" - כך שיחזר בצהריים (יום א') דניאל יובל בן ה-11 מרמת-השרון, שנפצע אתמול באורח קשה מפיצוץ מוקש בצפון רמת-הגולן.

דניאל, שאחותו עמית נפצעה באורח בינוני בפיצוץ - בעת ששיחקו בשלג, הוסיף כי לא היתה כל אזהרה שמדובר בשדה מוקשים. "במקום שבו שיחקנו לא היתה שום גדר ויכולנו להיכנס חופשי. רק יותר למעלה היתה גדר", הוא סיפר ממיטתו בבית החולים רמב"ם בחיפה, לשם פונה. בפיצוץ נקטעה רגלו של הילד.

על הבילוי בשלג, לפני הפיצוץ - סיפר דניאל: "אבא, אני, אחותי ואחי הקטן עלינו לפסגה של ההר, ובנינו בובה משלג. לא הגענו עד הגדרות שהיו שם, אלא שיחקנו למטה יותר. דרכתי על משהו, והוא התפוצץ. שמעתי רעש חזק נורא, ולא ידעתי

בהתחלה בדיוק מה קרה. לאח שלי הקטן לא קרה כלום, כי הוא היה יותר למטה. רק לי ולעמית קרה. אבא גם קיבל מכה בברך, אבל הוא הצליח עוד לקחת אותי למטה".

דניאל הוסיף כי רק כאשר הגיעו למרגלות ההר, שם קיבל טיפול, הבין שנפצע ממוקש. "הרבה אנשים הורידו את החולצות שלהם וקשרו לי לרגל. קיבעו לי את הרגל עם מקל, ושמו לי חוסם עורקים. בהתחלה חשבתי שזה חלום רע. שאלתי את אבא מה קרה, והוא אמר לי שדרכתי על מוקש".

האב: לא הייתי מסכן את חיי ילדיי 

"הוא זה שהרגיע אותי כל הזמן", שחזר האב גיא, שלא מש מאז אתמול ממיטתם של הילדים, במחלקה הכירורגית בבית החולים לילדים מאייר ברמב"ם בחיפה. "הוא ילד חזק ועצמתי, ואני לא מכיר הרבה אנשים מבוגרים שהיו מתנהגים כמוהו במצב כזה".

האם טלי סיפרה כי היא ובנותיה הקטנות יותר, המתינו בתחתית הגבעה לבעלה ולילדים הגדולים. היא קיוותה שהם יחזרו מהר, כי התחיל להיות קר. "שמענו את הפיצוץ, אבל לא הבנו שזה קשור אלינו, ואז ראיתי את הבת שלי, בפנים שחורות, פצועה כולה, סוחבת את הילד הקטן, את האח שלה, על הידיים. בהמשך, ראיתי את גיא יוצא עם הילדים על הידיים", שחזרה האם.

האב גיא ליד מיטת בנו דניאל (צילום: אבישג שאר-ישוב)

הילדים הפצועים טופלו על ידי צוותי מד"א ופונו לבית החולים רמב"ם במסוק. ההורים, נאלצו לנסוע עם שלושת הילדים האחרים לבית החולים, נסיעה שארכה כמה שעות. "זה היה החלק הכי קשה. הנסיעה מהר אביטל לרמב"ם, שארכה כחמש שעות בפקקים", אמרה האם טלי.

האב גיא חזר והדגיש, כי לא היה מעז לסכן את חיי ילדיו ולהכניס אותם במודע לשטח ממוקש. "נכנסנו לתוך אזור שהיו בו הרבה אנשים אחרים. לא היו גדרות ושום סימן. לא הייתי מעלה בדעתי לקחת את הילדים למקום מסוכן. הרבה לפנינו, מעל האזור שבו היינו, היו תלתליות וקונצרטינות קבורות בחציין באדמה. אבל במקום שבו היינו לא היה כלום. היו הרבה אנשים שגלשו על ניילונים ושיחקו".

"יתרה מכך", אמר האב. "דווקא בצד השני, מעבר לכביש, היה אזור עם סלעים גדולים וקונצרטינות. שם היה ברור שאסור להיכנס. בצד השני של הכביש, היה לך את הרושם שהגעת למקום פתוח, שאין בו כלום. שום מגבלה. לא יכולתי להעלות על דעתי שמדובר בשדה מוקשים", הוא חזר ואמר. ההורים הדגישו כי בשלב זה הם לא עוסקים בהאשמות. "אני רק רוצה שהילד הזה יהיה בריא", אמר האב גיא. "הוא ילד חזק ועוצמתי, ואנחנו מקווים שהוא רק יהיה בריא".

"תחזור בקרוב לשחק כדורגל"

היום ביקרו את דניאל חבריו מכיתה ה' בבית הספר ברמת השרון. הוא ביקש להודות להם על הביקור, והאם, טלי, ליטפה את ראשו ואמרה: "אתה עוד תחזור בקרוב לשחק איתם כדורגל". דניאל איבד כתוצאה מפיצוץ המוקש את כף רגלו הימנית, שנקטעה. רגלו השמאלית נפגעה אף היא. אחותו הגדולה נפצעה מרסיסי מתכת וסלע. ד"ר מיקי הלברטל, רופא בכיר בבית החולים לילדים מאייר, אמר כי מצבו של דניאל בינוני ויציב, ומצבה של אחותו קל. הוא הוסיף כי בתוך כמה ימים, לאחר שיחלים מהניתוח והפצעים יגלידו, יחל הילד בשלב השיקום.

צה"ל מסר בתגובה כי האזור שבו נפצעו הילדים היה מגודר.

השניים נותחו אמש בבית החולים "רמב"ם" שבחיפה, ומאושפזים כעת במחלקה הכירורגית. מצבו של הילד מוגדר בינוני ורגלו הימנית נקטעה, ואחותו מוגדרת כעת במצב קל.

בסיור שערך הבוקר כתב ynet בין שדות המוקשים שבגולן ניכרו גם היום עקבות רגלי אדם באותו המקום בדיוק שבו נפצעו ילדי משפחת יובל. גורם בצה"ל אמר כי כיום קיימים יותר מ-2,000 שדות מוקשים ברחבי רמת הגולן, חלקם עוד מימי הסורים ואחרים שהציב צה"ל כקו הגנה.

"ישנו צוות אחזקת גדרות מוקשים שמשתדל להגיע לפחות פעמיים בשנה לכל אחד מהשדות, ותפקידו לשקם את אלה שנפלו ולתחזק שלטים רעועים או דהויים. עם זאת, כאשר מסבים את תשומת ליבנו להתמוטטות גדר או לסימון לקוי, אנו מברכים על כך ופועלים כדי לטפל זאת", אמר הגורם.