אבא אמר שהגיע הזמן שתהיה לי בחורה
בתוך פחות משעה מצאתי את עצמי יושב על אדמת הכוכב שלי, שעליו אין שום דבר חוץ מהחבילה שנתן לי אבא. היתה שם קופסה ועליה ציור של יפהפיה עם פטמות צוחקות. מיתוס אלטרנטיבי
הוא ישב מולי בכורסה שלו והוציא מאחוריה חבילה עטופה בנייר צבעוני. ברגע הראשון התבלבלתי, לא הבנתי מה הקשר בין מתנת יום הולדת לבין "שיחה של גברים", אבל אז הוא חייך והתחיל להגיד לי שאני כבר בן 16, ושהגיע הזמן שתהיה לי מישהי.
היתה לי חוברת כזו עם תמונות של בחורות ערומות, ובכל פעם שהייתי מביט באחת, היתה לי מין הרגשה נעימה. אמא אמרה שזה טבעי, שגם לאבא היתה חוברת כזאת כשהיה בגילי.
מסיפורים פה ושם קיבלתי תמונה כללית על כל מה שאפשר לעשות עם בחורה, והתמונה הזו רק עשתה לי חשק להכיר את עולם הבחורות יותר טוב. התחלתי אפילו לרצות אחת משלי.
אבא חייך, הושיט לעברי את החבילה שהיתה לו ביד ואמר שאני כבר לא ילד ושהגיע הזמן שתהיה לי בחורה.
"אתה חייב לדעת" כך הוא אמר, "שבחורות הן יצורים לא צפויים. אמא ואני החלטנו שהגיע הזמן שתצא מהבית ותבנה לך את העתיד עם הבחורה שלך - בכוכב משלך".
שכחתי לספר לכם שאבא קיבל לפני שנתיים את תפקיד האחראי על מערכת השמש, ולכן הוא יכול היה לתת כוכבים במתנה, דבר שאנשים רגילים בחיים לא יכולים לעשות.
שאלתי אותו מה יש בחבילה, והוא רק חייך ואמר שאת זה הוא יתן לי לראות לבד, ושעדיף שאני אעשה את זה על הכוכב החדש שקיבלתי.
הכל קרה כל כך מהר, ובתוך פחות משעה מצאתי את עצמי יושב על אדמת הכוכב שלי, שעליו אין שום דבר חוץ ממני ומהחבילה. פתחתי אותה במהירות ובקוצר רוח. מתחת לעטיפה התגלתה קופסה ועליה ציור של בחורה יפהפיה ועירומה, עם פטמות צוחקות, שמתחתיו היה כתוב באנגלית:
“How to create the woman of you dreams“
כלומר, "איך ליצור את נערת החלומות שלכם"
בצד השני של האריזה היה כתוב בעברית:
עוד חוויה מרגשת מבית "קוד-קוד" מתאים לגיל 9-99
קראתי מהר את ההוראות והבנתי שאני מחזיק ביד את המתנה הכי מדליקה שקיבלתי מאז ומתמיד. טוב, נו, הכי מדליקה אחרי "עיר הנמלים".
אני חייב להגיד לכם שממש התרגשתי
זו היתה מעבדה קטנה, שהיתה אמורה לעזור לי ליצור לעצמי אשה אמיתית, בשר ודם, שתהיה כולה שלי ושאני אוכל לעשות איתה כל מה שארצה. אני חייב להגיד לכם שממש התרגשתי.
השלב הראשון בהוראות היה יצירת מקום מחיה לאשה שאותה אני אמור ליצור בשלבים הבאים. זה היה קל כמו להכין עוגה. בהתחלה יצרתי ים ויבשה, אחר כך כל מיני חיות משונות וצמחים מוזרים. לא מילאתי בדיוק אחרי ההוראות ולכן יצאו לי חלק מהדברים לא בדיוק כמו שכתוב, אבל לי זה לא שינה הרבה. למי בכלל אכפת אם כמה היפופוטמים יצאו בטעות פי שלושה בגודל ועם חדק. או שלַאמה אחת יצאה בטעות מפוספסת ועם צוואר באורך שלושה מטרים. או אם לכמה סוסים התקלקל משהו בצבע והם נראו מפוספסים כמו מעבר חציה.
הכי כיף היה, שכשהגיע התור של שיח התותים, יצא לי בטעות עץ ענק, מלא בפירות שהטעם שלהם... מה אני אגיד לכם... כמו שאמא שלי אומרת - טעם גן עדן.
התיישבתי בצל של העץ ומיהרתי לשלב האחרון של ההוראות, בו היה מוסבר איך ליצור את הבחורה שבציור. עם ציצים גדולים, שיער חלק וארוך וישבן עגול ורך. אני חייב להודות שרעדתי מהתרגשות...
אני לא יודע מה היתה הטעות, אבל כשגמרתי לעשות את כל מה שהיה כתוב, גיליתי שלא יצרתי בחורה, אלא גבר שעיר ומכוער, שנראה כמו איזה אדם קדמון.
הוא הביט בי ומיד התחיל לילל על העובדה שהוא בודד ומסכן ושאני חייב ליצור עוד מישהו שיהיה איתו על הכוכב, כי משעמם לו.
דמיינתי איך אני מלטף לו את התחת
הוא די דחה אותי. דמיינתי איך אני מלטף לו את התחת, וזה עשה לי בחילה. לא היה לי נעים לומר לו שהוא נוצר כתוצאה מטעות, אז ניגשתי שוב אל ההוראות וניסיתי לחזור שוב על הכל, אבל הפעם בלי טעויות.
התוצאה היתה מושלמת. בחורה שדומה שתי טיפות מים לזו שהיתה על העטיפה. אפילו יותר יפה. כל כך שמחתי, עד שהתחלתי לרקוד ולשיר. זו היתה הפעם הראשונה שהיתה מולי בחורה עירומה לגמרי, והיא היתה כולה שלי. אני לא יודע איך להסביר את זה, אבל מרוב שהיא היתה יפה, נהיה לי עצוב.
פתאום קלטתי את שניהם, אותה ואת הקוף השעיר, מדברים ביניהם כאילו שהם חברים מהזבל. כאילו שאני אוויר בשבילם.
הם ניגשו לעץ שלי וניסו לקטוף מהפירות. מרוב עצבים, צעקתי לעברם שלא יעזו לגעת בו, ושאם אני אתפוס אותם נוגעים, זה יהיה הסוף שלהם. אני חייב להודות שמרוב קינאה לא ידעתי מה לעשות.
התחלתי לעקוב אחריהם. הקוף לא עזב אותה לרגע, והיא כל הזמן חייכה חיוך טפשי.
שעות על גבי שעות הסתובבתי לידם בניסיון לגרום לה לשים לב אלי, אבל היא בכלל לא התייחסה. כל מה שעניין אותה היה הקוף שנדבק אליה. לא ידעתי מה לעשות, אז הסתפקתי בעובדה שאני רואה אותה עירומה, וככה הייתי יושב שעות, ומביט בה. זה היה לי ממש נעים.
אם הקוף לא היה שם, כל העסק הזה היה ממש מושלם, והייתי אפילו יכול לעשות משהו יותר נועז, ואולי אפילו לגעת לה בציצים.
יום אחד ראיתי את שניהם מתקרבים לעץ שלי. ניגשתי אליהם ואמרתי להם שזה עץ פרטי שלי ושאוי ואבוי אם יעזו לגעת בו. לא נתתי לה לראות שאני מקנא בקוף והסתלקתי משם במהירות.
למחרת ראיתי שהם לבושים בבגדים העשויים מעלים של העץ שלי. כעסתי פעמיים. על זה שהם נגעו בעץ שלי בלי רשות עוד הייתי מוכן לסלוח. אבל העובדה שלא יכולתי יותר לראות אותה עירומה שיגעה אותי לגמרי. מה זה שווה שיש למישהו כוכב עם בחורה משלו, אם הוא לא יכול אפילו לראות אותה עירומה? תגידו אתם, לא ככה?
הקנאה סנוורה אותי ומילאה אותי שנאה וקמצנות. גיליתי על עצמי כל מיני דברים שלא ידעתי קודם. כל מה שעניין אותי היה איך לנקום בהם. החלטתי שמאותו היום אתרכז בלענות אותם, ושלאחר מכן אשאיר אותם לבד בכוכב ואסתלק. שיירקבו.
אני חושב שהיום כל ילד בבית הספר לומד את הסיפור הזה שלי. מה שאתם לא יודעים זה שמידי פעם אני נזכר בה, אני מדמיין את שנינו מחובקים, ככה ליד העץ שלי, ובדיוק כשאני מתחיל ללטף לה את הפנים, לחייך אליה בדמיון, לגרום לה לחייך אלי בחזרה - בדיוק אז גם הקוף נדחף לדמיון שלי. אני שונא אותו.
לפנייה לכתב/ת 
