ניסע בין גדרות תיל

443 - כביש עליון

נִסַּע בֵּין גְּדֵרוֹת תַּיִל, מִגְדְּלֵי שְׁמִירָה, בֶּטוֹנָדוֹת,

חוֹמוֹת בַּתַּחְתִּית, חוֹמוֹת לְמַעְלָה, מְדוֹרָגוֹת

לְבֵנִים לְבֵנִים בְּתוֹךְ אָפֹר גָּדוֹל

מְכוֹנִיּוֹת עִם לוּחִיוֹת רִשּׁוּי צְהֻבּוֹת

כְּמוֹ תְּלַת-רֶגֶל עָתִידָנִי

הִנֵּה, שָׁם, רָחוֹק, אַתֶּם רוֹאִים אֶת הַטֶּנְדֶּר הַלָּבָן,

נוֹסֵעַ נוֹסֵעַ בַּכְּבִישׁ, עַכְשָׁו נֶעֱלָם

נְחַכֶּה, וְהִנֵּה הִנֵּה הוּא מֵגִיחַ שׁוּב, בַּצַּד הַשֵּׁנִי

וְאֶת אַל גִּ'יבּ מִן הָעוֹלָם

כָּךְ נַפְרִיד בִּכְבִישׁ עֶלְיוֹן

נִסַּע לְבַד, עַם אֶחָד, בַּדָּד

נִסַּע בְּשַׁלְוָה, בְּשֶׁקֶט, בְּבִטְחָה

מֵהֵם לֹא יַעֲלֶה אַף אֶחָד עַל כְּבִישׁ, נַמְחִישׁ

נַרְאֶה נַעֲצֹר בְּמַחְסוֹם נַדְּגִישּ נַכְחִישׁ נַרְעִישׁ

קַלַנְדִּיָה, בִּידוּ, בֵּית סוּרִיק, כְּפָר עָקַבּ

לִפְעָמִים יִמָּצְאוּ מְחוּקִים בְּשָׁחֹר, לִפְעָמִים גְּזוּרִים

עַנָתַּא, חִיזְמָה, אוּלַי יַעֲשֶׂה לְמִישֶׁהוּ טוֹב

לַהֲגוֹת אוֹתָם בְּקוֹל, שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל לִכְתֹּב

וְסוֹכְכֵי קִמּוֹשׁ וְאוֹתוֹ צֶמַח דְּמּוּי חִטָּה שֶּכְּשֶּהָיִינוּ יְלָדִים

תָּלַשְׁנוּ בִּתְנוּעָה פִּתְאֹמִית אֶת זֵרְעוֹנָיו הַיְרוּקִים

זָרַקְנוּ זֶה בַּזֶּה עַל מְנַת לִסְפֹּר

כַּמָּה נִשְׁאַר

דורית ויסמן, משוררת, מתרגמת, עורכת, חברת קבוצת "כתובת" הירושלמית. זכתה במספר רב של פרסים, ביניהם פרס ראש-הממשלה תשס"ג, בפרס יהודה עמיחי לשירה 2003, בפרס לספרות יפה ע"ש זבולון המר מטעם עירית ירושלים ובפרס אקו"ם בעילום שם על ספרה "איפה פגשת את הסרטן". לקריאת שיר נוסף של ויסמן לחצו כאן